קצת תחרות בריאה

בסוף האלף הקודם (למניינם), אי-שם ליד סן-פרנסיסקו, גרתי מול סופרמרקט. האמת – היה נוח למדי. הוא השתלב בשכונה בלי להפריע, היה זמין שעות ארוכות, הכיל מדפים על מדפים של מוצרים איכותיים (גם אם לא תמיד הכי זולים), ובקופה חיכה לנו דייב.  להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי

סדר יום סביבתי

יכול מאד להיות שארץ-ישׂראל היא המקום היפה ביותר בעולם. יש בה נופים עוצרי נשימה, מגוון נדיר של סוגי אקלים ואדמה, נשים מהממות ביפיין (תשאלו את פול ניומן), ומעל לכל התכלת. ובכל זאת, קשה להיות מרוצה ממצבה של הארץ. הנחלים מטונפים, הים צואה, האויר מזוהם ומבול הפרסומות מטמטם את השׂכל ומרושש את הכיס.

מה אפשר לעשׂות? על הפרק בינתיים, מהפכה בתחום האנרגיא.   רוב האנרגיא הנצרכת בארץ מופקת באופן מיושן, בזבזני ומזהם. חומרי הגלם המרכזיים המשמשים להפקת אנרגיא הם פחם ונפט. האיולת שבשימוש בחומרים אלה כפולה. ראשית, הם חומרים מזהמים ביותר, המסבים נזק חמור לבריאות הציבור. שנית, מדובר במוצרים יקרים, שיש ליבא אותם מחוץ-לארץ. כיצד אפשר לחסוך בהוצאה זו, ובאותו הזמן לשפר את איכות חיינו?

הדרך הראשונה היא ניצול מוגבר של אנרגיית שמש. למעשׂה, מדובר בפתרון פשוט וזול, מתבקש מאליו ממש. משׂרד התשתיות הלאומיות, בשתוף פעולה עם משׂרד האוצר, יבטלו כליל את המכסים ומיסי הקנייה על ציוד להפקת אנרגיא סולרית. תשדירי שירות יסבירו לציבור את היתרונות הכבירים שבשימוש בשמש להפקת חשמל, וכיצד שימוש בקולטי שמש עשׂוי בטווח הארוך להועיל לאזרח הקטן הן בכיסו, הן בבריאותו. את השאר תעשׂה השמש בעצמה.

 פתרון נוסף טמון במכוניות "ירוקות" מסוגים שונים. כבר היום אפשר להשׂיג בשוק מכוניות בעלות מנועים משולבים, העושׂות שימוש חכם באנרגיא, ומזהמות פחות את הסביבה. אמנם, המכוניות הללו עדיין לא מגיעות לביצועים של המכונית הממוצעת. לשם כך, על המדינה לתת לאזרחיה תמריץ לרכוש מכוניות ירוקות דוקא. גם כאן יש צורך בהקלה בעול המס על רכישת רכב (הגבוה להדהים גם כך), ולהוזיל באופן יזום את מחירן של המכוניות הירוקות. 

לצעד זה שלושה יתרונות בולטים:  (א) זיהום האויר יקטן באופן משמעותי;  (ב) השוק החדש שיפתח למכוניות ירוקות יביא לשכלולים חדשים ולעידוד השוק העולמי;  (ג) ככל שמעמדה של המכונית הירוקה ילך ויתחזק, ילך ויחלש כוחם של בעלי הנפט.

 

לסיום, על המדינה להקצות משאבים למימון קרנות מחקר, שיוקדשו לפתרונות אנרגיא חלופית. אין טעם לאמר למדענים מראש על מה לעבוד, אבל בהחלט צריך לתת להם את מלא התנאים הדרושים לכך. מעבר לתועלת שנקצור כולנו בטווחים הבינוני והארוך, תוכל המדינה לסתור את תהליך "בריחת המוחות", ולחזק את הקהילה המדעית כאן, בארץ.

***

מאמר זה יפתח ב"ה סדרה, בה אציע רעיונות שונים לקראת גיבוש מדיניות סביבתית. אשׂמח כרגיל לשמוע תגובות, ואף הצעות לרעיונות נוספים, במטרה לגבש מסמך בנושׂא ולקדם אותו באופן מאורגן.

פורסם בקטגוריה כללי

צדקה תציל ממלחמה

היום לפני שנה, ט"ז תמוז ה'תשס"ו, פרצה מלחמת לבנון השניה. יום זה נקבע כמועד לזכרם של חללי המלחמה. מחר, י"ז תמוז, נציין כבכל שנה את מועד פריצת חומת ירושלם, שלושה שבועות לפני חרבן בית שני. והנה, רוחות מלחמה מנשבות שוב, והצבאות של הצדדים השונים לסכסוך נערכים לסבוב נוסף. ישׂראל אפילו מינתה מצביא ותיק ומנוסה במקום שׂר הבטחון הטירון של הקיץ הקודם. אז מה אפשר לעשׂות כדי למנוע הצטרפות של יום אבל נוסף לרשימה? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי

On the British Academic Boycott

In a recent vote taken in Bournmouth, the chosen representatives of the British University and College Union (UCU) decided to reinstate a boycott of Israeli academia. The protest is directed, as usual, against Isreali occupation of Judea and Samaria (we've pulled out of Gaza already!), as well as the rough handling of the Palestinian people in general. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי

דמוקרטיה ישירה בכנסת

בשלטון הקיים כיום בישׂראל, הכנסת מגלמת את מלוא עוצמתו של משטר הנציגים, זה שבטעות נוהגים לכנות "דמוקרטיה". האם ניתן לעשׂות גם במוסד זה, העומד בראש פירמידת הנציגים המסועפת, שימוש לטובת הדמוקרטיה הישירה?

משכן הכנסת - מבט מדרום(ויקיפדיא: הכנסת)

יכול להיות שכן. ברצוני להציע שבעה עקרונות, לפיהם כדאי להתוות את תקנונה של המפלגה הדמוקרטית הישירה.

(א) המוסד הריבוני של המפלגה, השולט בכל מעשׂיה, הוא האסיפה הכללית. האסיפה הכללית מורכבת מכלל החברות והחברים שהתפקדו עד לתאריך קבוע מראש לפני הבחירות הכלליות לכנסת.

(ב) מקום ההתוועדות הראשי של האסיפה הכללית הוא באתר הבית של התנועה ברשת. אתר הבית יכלול מערכת הצבעות, יארח פורומים לדיונים, ויקיים מרחב בלוגים לחברי התנועה המעוניינים לכתוב באופן סדיר.

(ג) מצע המפלגה יקבּע באורח דמוקרטי על ידי האסיפה הכללית. האסיפה הכללית תמשיך לעדכן את המצע ולהכתיב את מדיניות הסיעה בכנסת באופן שוטף. האסיפה הכללית היא הגוף היחיד הרשאי להכניס שינויים בתקנון המפלגה.

(ד) המועמדים לכנסת מטעם התנועה יבּחרו על ידי כלל חברי/ות התנועה, באמצעות אתר הבית ברשת. יו"ר התנועה, המזכ"ל שלה, וחברות/י הגזברות לא יוכלו להגיש מועמדות לבחירה לכנסת.

(ה) לאחר קביעת רשימת המועמדות/ים לכנסת, ולפני הבחירות הכלליות, יופקדו על ידי כל המועמדים/ות מכתבי התפטרות מן הכנסת, חתומים וללא תאריך. עותקים רבים (!) של המכתבים ישּׁמרו אצל מזכ"ל התנועה וחברי הגזברות.כמו כן יפקידו המועמדים סרטונים קצרים, בהם הם מתחייבים לשמור על עקרונות התנועה, ולא להשתמש בזכותם למשוך את מכתבי ההתפטרות. כל הסרטונים הנ"ל יעמדו להצבעה בקרב חברי האסיפה הכללית לפני אישורם.

(ו) הנציגים הנבחרים של המפלגה יקיימו התוועדויות פנים אל פנים עם חברי/ות מפלגה ברחבי הארץ, לפי סבב שיקבּע מראש, בכל ראש חודש (פרט לר"ח אב ותשרי). פגישות איזוריות תקבּענה מעת לעת לפי יזמת הפעילים בשטח.

(ז) היה וחבר/ת כנסת מטעם המפלגה י/תתנהל באופן שאינו הולם את אמות המידה המוסריות של התנועה, או שיפעל בכנסת בניגוד להוראות האסיפה הכללית, יוכלו חברי/ות האסיפה הכללית להדיח אותו/ה ברוב מיוחס, כפי שיקבּע בתקנון.

לשיטה זו יכולים להיות מספר יתרונות. ראשית, היא פותרת את אחת הבעיות החמורות של משטר הנציגים הקיים – הקשר שאין להתירו בין הח"כ לכסא.

שנית, היא עשׂויה למשוך כוחות צעירים רבים, המכירים את הרשת על בוריה, ומעוניינים לקחת חלק פעיל יותר בנהול המדינה. כמו כן מהווה השיטה תמריץ לחברות ולחברים להמשיך ולתרום מכישוריהם/ן לאורך כל תקופת כהונתה של הכנסת.

שלישית, היא תביא למידה של אחריות הנבחרים כלפי ציבור הבוחרים שלהם, שאין לה אח ורע באף אחד מן המשטרים הקיימים כיום. חברי הכנסת יוכלו להיות באמת ובתמים "משרתי הציבור".

אמנם, זוהי עדיין אינה דמוקרטיא ישירה כפי שהיא יכולה להיות, אבל זו יכולה להיות התחלה לא רעה.

לחיי הספינות שבדרך!

כמה זמן עוד נשאר לנו?

לפני 2149 שנה, פחות או יותר, נוסדה המדינה היהודית העצמאית הראשונה בארץ-ישׂראל. הקים אותה שמעון בן-מתתיהו, אחיו של יהודה המקבי. משך כל שנותיה היתה נתונה מדינת יהודה בצבת של מלחמות בלתי פוסקות, מבית ומחוץ. כתוצאה ממלחמות אלה איבדה יהודה את עצמאותה בתוך שלושה דורות בלבד. בשנת 63 לפנה"ס, 79 שנים לאחר הזכיה בעצמאות, אבדה שוב לשלטון רומי. מדינת ישׂראל קמה בשנת 1948. אם ללמוד משהו מלקח העבר, נותרו לנו 20 שנה בדיוק.

להמשיך לקרוא