אז מה צפוי לנו בשביתת הסטודנטים המתרגשת ובאה? קודם כל, התרגשות גדולה, שצפויה להעמיד בצל את שביתת המורים ז"ל, ודאי שאת שביתת המרצים. וזאת למה? (א) משום שלא כמו ארגוני המורים והמרצים, ארגוני הסטודנטים אינם כבולים על ידי חוקי המדינה בבואם לממש את זכותם לשבות. אף בית-דין לעבודה לא יכול להוציא צווי מניעה, כדי להכריח איש או אישה לחזור לספסל הלימודים. (ב) כיון שלהבדיל מציבור המורות והמורים, שרק התעורר מתרדמתו הארוכה במהלך השביתה האחרונה, ואלף אלפי הבדלות מציבור המרצים, שאינו מתעורר גם בשבוע התשיעי לשביתתו, הסטודנטים מוכנים ומזומנים עוד מהסיבוב הקודם. הפעילות והפעילים מכירים/ות את עמית(ות)יהם בקמפוסים האחרים; השלטים, המגאפונים וגדרות התיל מוכנים במחסנים; וחשוב מכל – עלבון הכניעה בסיבוב הקודם עדיין צורב את הלב. (ג) כיון ששביתת המרצים מכינה את הקרקע. גם אם ישׂכילו פקידי האוצר לנווט את דרכם כך שהמו”מ עם הסטודנטים לא יתפוצץ לפני תום סמסטר א’ (בהנחה שזה אכן יפתח מתישהו), הרי שהשביתה הארוכה המתנהלת כעת לא משאירה שום מרווח תמרון לסמסטר ב’. ברגע שתפרוץ שביתת סטודנטים, שעת המשבר תגיע בתוך שבוע או שניים.
משום שכה הרבה מונח על כף המאזניים (לפי אחת ההערכות אבדן סמסטר יעלה למשק כ-4 מיליארד ₪), חשוב להביא לידיעת הציבור על מה בדיוק צפוי להתנהל המאבק.* שׂכר הלימוד לתאר ראשון עומד היום על סך 8,600 ₪. המלצת ועדת המשנה לקביעת שׂכר הלימוד (להלן “ועדת המשנה”) היא להעלות את שׂכר הלימוד לתאר ראשון ל-14,800 ₪ בשנה. סך ההעלאה אם כן עומד על 6,200 ₪, שהם כ-72%!
על סמך מה נקבעו מספרים אלה? ניתן היה לשער שמאחרי קביעה זו עמדו חישובים, שמטרתם לבדוק את עלות הלימודים או את הרווח שהם עשׂויים לספק בהמשך. להבדיל, היה ניתן לקבוע את סך ההעלאה לפי צרכי המערכת, או לפי היכולת של הציבור לעמוד בגזרה החדשה. אך לא. לפי פרוטוקול ועדת המשנה מיום 11/04/2007 (סעיף 4.2.1 בחוו”ד) נקבעה ההעלאה באופן הבא: “לסיום הישיבה נתבקשו הנוכחים לציין, ללא נימוקים, את טווח שׂכר הלימוד הנראה להם…”. כלומר, ישבה לה חבורה של “מומחים/ות” (שהפרוטה, יש לשער, לא חסרה בכיסם/ן), וזרקה מספרים באויר. והמספר הזוכה? אומרת חוות הדעת כהאי לישנא: “ההעלאה שהוחלט לגביה, של 14,800 שקל הייתה תוצאה של ממוצע של הצעות חברי הוועדה, בניכוי של 700 שקל שהופחתו ללא נימוק” (סעיף 4.2.1 שם).
מסקנה: כל הנימוקים שאנו עתידות/ים לשמוע על החישובים המעמיקים העומדים מאחרי ההעלאה הינם כעפרא דארעא. אין להם ערך כלל, כיון שכלל לא נערכו. חברי/ות הועדה העלו בדמיונם סכומים שנראה שהציבור יכול לעמוד בהם, עשׂו ממוצע, וכשחשו שאולי הגזימו, הורידו את הסכום במעט. כך קובעות “ועדות מומחים” את גורלנו. כמה זמן עוד ניתן להם לעשׂות כן?
* הנתונים בטור זה (ובזה שיבואו אחריו ב"ה) באים כולם מתוך חוות דעת כלכלית בעניין דוח ועדת שוחט לקביעת שׂכר הלימוד במוסדות המתוקצבים להשׂכלה הגבוהה, שהוכנה עבור התאחדות הסטודנטים הארצית על ידי משׂרדו של דוד בועז.
[דברים אלה עלו לאויר לראשונה באתר המצויין "עבודה שחורה", ומוגש כאן כשירות לשניים וחצי קורא(ות)י שעדיין לא הוסיפו אותו לרשימת המועדפים]
