דמוקרטיה ישירה בכנסת

בשלטון הקיים כיום בישׂראל, הכנסת מגלמת את מלוא עוצמתו של משטר הנציגים, זה שבטעות נוהגים לכנות "דמוקרטיה". האם ניתן לעשׂות גם במוסד זה, העומד בראש פירמידת הנציגים המסועפת, שימוש לטובת הדמוקרטיה הישירה?

משכן הכנסת - מבט מדרום(ויקיפדיא: הכנסת)

יכול להיות שכן. ברצוני להציע שבעה עקרונות, לפיהם כדאי להתוות את תקנונה של המפלגה הדמוקרטית הישירה.

(א) המוסד הריבוני של המפלגה, השולט בכל מעשׂיה, הוא האסיפה הכללית. האסיפה הכללית מורכבת מכלל החברות והחברים שהתפקדו עד לתאריך קבוע מראש לפני הבחירות הכלליות לכנסת.

(ב) מקום ההתוועדות הראשי של האסיפה הכללית הוא באתר הבית של התנועה ברשת. אתר הבית יכלול מערכת הצבעות, יארח פורומים לדיונים, ויקיים מרחב בלוגים לחברי התנועה המעוניינים לכתוב באופן סדיר.

(ג) מצע המפלגה יקבּע באורח דמוקרטי על ידי האסיפה הכללית. האסיפה הכללית תמשיך לעדכן את המצע ולהכתיב את מדיניות הסיעה בכנסת באופן שוטף. האסיפה הכללית היא הגוף היחיד הרשאי להכניס שינויים בתקנון המפלגה.

(ד) המועמדים לכנסת מטעם התנועה יבּחרו על ידי כלל חברי/ות התנועה, באמצעות אתר הבית ברשת. יו"ר התנועה, המזכ"ל שלה, וחברות/י הגזברות לא יוכלו להגיש מועמדות לבחירה לכנסת.

(ה) לאחר קביעת רשימת המועמדות/ים לכנסת, ולפני הבחירות הכלליות, יופקדו על ידי כל המועמדים/ות מכתבי התפטרות מן הכנסת, חתומים וללא תאריך. עותקים רבים (!) של המכתבים ישּׁמרו אצל מזכ"ל התנועה וחברי הגזברות.כמו כן יפקידו המועמדים סרטונים קצרים, בהם הם מתחייבים לשמור על עקרונות התנועה, ולא להשתמש בזכותם למשוך את מכתבי ההתפטרות. כל הסרטונים הנ"ל יעמדו להצבעה בקרב חברי האסיפה הכללית לפני אישורם.

(ו) הנציגים הנבחרים של המפלגה יקיימו התוועדויות פנים אל פנים עם חברי/ות מפלגה ברחבי הארץ, לפי סבב שיקבּע מראש, בכל ראש חודש (פרט לר"ח אב ותשרי). פגישות איזוריות תקבּענה מעת לעת לפי יזמת הפעילים בשטח.

(ז) היה וחבר/ת כנסת מטעם המפלגה י/תתנהל באופן שאינו הולם את אמות המידה המוסריות של התנועה, או שיפעל בכנסת בניגוד להוראות האסיפה הכללית, יוכלו חברי/ות האסיפה הכללית להדיח אותו/ה ברוב מיוחס, כפי שיקבּע בתקנון.

לשיטה זו יכולים להיות מספר יתרונות. ראשית, היא פותרת את אחת הבעיות החמורות של משטר הנציגים הקיים – הקשר שאין להתירו בין הח"כ לכסא.

שנית, היא עשׂויה למשוך כוחות צעירים רבים, המכירים את הרשת על בוריה, ומעוניינים לקחת חלק פעיל יותר בנהול המדינה. כמו כן מהווה השיטה תמריץ לחברות ולחברים להמשיך ולתרום מכישוריהם/ן לאורך כל תקופת כהונתה של הכנסת.

שלישית, היא תביא למידה של אחריות הנבחרים כלפי ציבור הבוחרים שלהם, שאין לה אח ורע באף אחד מן המשטרים הקיימים כיום. חברי הכנסת יוכלו להיות באמת ובתמים "משרתי הציבור".

אמנם, זוהי עדיין אינה דמוקרטיא ישירה כפי שהיא יכולה להיות, אבל זו יכולה להיות התחלה לא רעה.

לחיי הספינות שבדרך!

כמה זמן עוד נשאר לנו?

לפני 2149 שנה, פחות או יותר, נוסדה המדינה היהודית העצמאית הראשונה בארץ-ישׂראל. הקים אותה שמעון בן-מתתיהו, אחיו של יהודה המקבי. משך כל שנותיה היתה נתונה מדינת יהודה בצבת של מלחמות בלתי פוסקות, מבית ומחוץ. כתוצאה ממלחמות אלה איבדה יהודה את עצמאותה בתוך שלושה דורות בלבד. בשנת 63 לפנה"ס, 79 שנים לאחר הזכיה בעצמאות, אבדה שוב לשלטון רומי. מדינת ישׂראל קמה בשנת 1948. אם ללמוד משהו מלקח העבר, נותרו לנו 20 שנה בדיוק.

להמשיך לקרוא

על המלחמה בשחיתות

מנהיגות טובה מתחילה ונגמרת בדוגמא אישית.

 משך כל חייו הבוגרים שפט שמואל הנביא את עם ישראל באמונה. הוא נסע מעיר לעיר, שמע תיקים, חרץ דינים ופתח סתומות. נראה שתקופת שלטונו היתה מהנאורות והמבורכות בדברי-ימי ישראל.  אך כמו שקורה לעתים במשפחות של אישי ציבור, הילדים סבלו מחוסר תשׂומת לב. לפחות נִתן להסיק כך, מהדוגמא האישית שנתנו ברגע שטעמו לראשונה מן השלטון (הם מונו לשופטים בבאר-שבע; שמואל א ח):  להמשיך לקרוא

שירות לאומי

צודק הרמטכ"ל. יש צורך לחלק את הנטל בין כולם, ומי שלא יכול להתגייס, יעשה שירות לאומי. מדוע לא? 

ובכל זאת, עשוי להקשות הרמטכ"ל, יש מקום לשאלה נוספת: מדוע לא לפתוח אפשרות זו בפני כלל האוכלוסיא? להמשיך לקרוא