מסביב יהום הסער, ועם שקיעת השמש הערב יתחיל ט"ו באב. זה הזמן לקצת יאוש עולץ. כדי לסייע לציבור להכנס לאוירה ההולמת, מקיים הבלוג חידון. המטרה: למצוא את זהות מחבר הקטע המובא למטה. בין הפותרות/ים נכונה יוגרל סוף שבוע בכפר.
*** *** ***
"היו אלה שבועיים נפלאים, מה גם שבין השאר עבדתי יום בהיר אחד ב"רמיסת פרג" (באוקראינית קראו למלאכה זו מַק טולוצט'ה): שש או שבע בנות כפר רותניות דרכו ברגליהן היחפות על הפרג, והפרידו בדרך זו את הגרגירים מן הפרי. היתה שם אחת בשם דוֹמקה, שעשׂתה את מלאכתה תוך ריקוד ושירה, במצב רוח מרומם, עם שדיים חשׂופים. בראותה כי איני מסוגל להוריד את עיני הצמאות משדיה, היא הניחה את ידי עליהם ושאלה: "מוצא חן בעיניך?" באותו יום אחרי-הצהריים איבדתי את בתולי (לא כן דומקה). היתה זו הרגשה משונה. […] מן הראוי היה שאספר ביתר הרחבה על מאורע זה, שהשפיע לא מעט על שנות התבגרותי. בספרות המוכרת לי ישנם סיפורים נפלאים על עצם המעשׂה, וישנם תיאורים אשר אינם משאירים שום דבר לדמיון. הכל תואר, לכל תזוזה ולכל תנוחה הומצאו מילים, וכל התרגשות זכתה לביאור וגם לפירוש. מאחר שאני חסר כשרון תיאור, אני נאלץ להתספק בהצהרה, כי נדמה שלא אחטא לאמת, אם אומר שאצלי זה היה, בסופו של דבר, כמו אצל כולם.
מה זאת אומרת, זה חייב להיות דן בן אמוץ
אפלפלד?
הלקוניות, הצלילות, הדיוק המינימליסטי (ובוודאי שמוטיב איבוד הבתולים אצל 'רותנית' עסיסית ומבוגרת) – מסכים עם יוסי, זה חייב להיות אפלפלד. אבל! טרם מצאתי את המשפט באף אחד מספריו, ותמיהתי גדולה. עוד סיבוב, יאללה.
זה לא 'סיפור חיים', כפי שקיוויתי, אבל גם לא 'פריחה פראית', 'מסע אל החורף', 'באדנהיים, עיר נופש' או 'תור הפלאות' (לעזרת המנחשים). לכן ההימור שלי הוא "'פרחי האפילה". למה? כי יש לי הרגשה שקראתי את המשפטים האלה מתישהוא…
יצחק שמיר?
איך הגיע לפה התמונה הזאת???
נגה –
דרך אתר privategrounds. זו בדיחה פרטית לאור המפלה המדכדכת של אתמול בכנסת. אם זו את בטעות, ורוצה שאורידה, אנא אמרי ואסיר אותה מייד.
למנחשים –
התשובה הנכונה תתפרסם במוצאי החג.
מותר לנחש יותר ממחבר אחד.
אני פשוט מכירה אותה ושואלת עצמי האם היא מודעת לכך שתמונתה מפורסמת כאן
נגה –
התוכלי לשאול אותה עבורי? הפצתי את התמונה גם בפייסבוק (לא רק אותה) כפרסומת לאתר המחאה. השתדלתי לשמור על הקשר המחאה גם כאן, אם כי ברור שהעניין הוא אילוסטרציא לדומקה. בכל מקרה, אנא שאליה, ואם תרצה, אסיר.
התמונה היא שלי ולא מפריע לי שהיא כאן.
האמת שזה מאוד משעשע, במובן העצוב כמובן…
פירסמת אותה גם בפייסבוק?
מצחיק איך דברים מופצים (:
צרויה שלום –
תמונה יפה, וגם שם יפה. תודה על אישור המשך פרסום.
ודאי שהדברים מופצים – אחרת מדוע הצטלמתן/ם כולכן/ם כך?
חבל על ההצבעה אתמול. סוג של שברון לב. אבל יהיו עוד הרבה, הרבה סיבובים בקרב הזה.
בכל מקרה: צרויה, נגה – אתן מוזמנות לנסות מזלכן בחידון. אם יהיו ניחושים קרובים, אני מבטיח לצרף אחת מהתמונות הגבריות מאותו אתר…
בוראט בזקרפטיה
http://all.zakarpattya.net/IVR/Zak.htm
מצאתי תוך כדי החיפושים.
טו באב חלף עבר לו, והגיע הזמן לפרסם את הפתרון:
המחבר הוא צבי יעבץ, בספר "צ'רנוביץ שלי".
פרס ראשון לא יחולק.
הפרס השני, למנחשים יוסי ואלון (שהגיעו קרוב מאד! אהרן אפלפלד נולד מרחק יריקה מצ'רנוביץ), יזכו בוויסקי כפול כל אחד.
(הבלוג שומר לעצמו את הזכות להחליף את הוויסקי בסליבוביץ', אם ימצא בשטח משהו שאפשר לשתות ממנו בלי להתעוור).
תודה תודה, אני אסתפק אפילו בערק.. 🙂
והנה ביקורת מפרי עטו של לא אחר מאשר אפלפלד מיודענו שעושה חשק לקרוא:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=955826
לא הכרתי, תודה!
אגב, בראיון שעשיתי בזמנו עם אפלפלד הוא אפילו טען שנולד בצ'רנוביץ, ודיברנו ארוכות על המקום – שאם לא היה אמיתי, היו חייבים ליצור אותו כמשל. לא יאומן כמה כח ספרותי יצא משם – בעברית, ביידיש, בגרמנית. בביקור קרוב אחפש את יעבץ, אבל רק אחרי הוויסקי. מצד שני, אם תמצא סליבוביץ' ראוי לשתיה, רק תודיע, ואני אביא את הוויסקי. ואז אולי יהיה לנו קצת פחות אכפת…
כיוון שנאסר עלי מפורשות ליטול חלק בתחרות (רק בגלל העניין הזניח שהתשובה ידועה לי מראש), אני דורש שלא להיות מופלה לרעה. אם ימזגו וויסקי, סליבוביץ' או כל משקה אחר של מעל 35%, אבקש לזמן אותי מיד.
מר ינשוף –
דרישתך נרשמה אצל הנהלת הבלוג, ותֵענה במהרה בימינו.
הואיל ואי-סדר יסודי ובסיסי עדיין מושל ביד רמה בכפה, מועד חלוקת הפרסים גם אם יתמהמה, בא יבוא.
יוסי –
תודה על הקישור!
פינגבאק: חידון טו באב תש"ע | יהודית, דמוקרטית, ישירה