נבלים ברשות התורה

פורסם בתאריך על ידי

ב-1 ינואר 2006 דרס תלמיד הישיבה איתמר ביטון צעירה אתיופית, הידועה בינתיים באות נ'. הסיבה לדריסה: הוא רצה לעזוב חניון בלי לשלם עבור החניה. היא, שתפקידה לגבות את התשלום, ניסתה לעצור בעדו. מר ביטון נסע מרחק מה עם הצעירה על מכסה המנוע של מכוניתו, ואח"כ גלגל אותה אל הכביש והסתלק מן המקום. לכשנעצר ניסה להכחיש את המיוחס לו, אך נאלץ לחזור בו כשעומת מול מצלמות הוידאו המותקנות במקום. פרטי התיק, כולל שמו של האברך – איתמר ביטון – מובאים כאן.

כשהגיע התיק לדיון במחוזי בירושלם, נחת על שולחנו של השופט משה דרורי. כבוד השופט, המופקד על עשׂיית דין וצדק, לא התבלבל. שאלה חשובה עמדה לנגד עיניו: האם יש מקום לשקול את הנזק העתיד להיגרם לאותו אדם עקב הרשעתו (העדר יכולת להתקבל כמועמד לתפקיד דיין בבית דין דתי, וממילא, לא יוכל אותו פלוני לכהן כדיין), ובשל כך, האם ניתן להסתפק בקביעת ביצוע המעשה האסור, ללא הרשעה? (הציטוט מתוך ההקדמה לפסק הדין; תקציר וניתוח של האפוס בן מאות העמודים מאת גב' דורה קישינבסקי).

(הקוראת היסודית שׂמה לב ודאי שבפסק הדין הפך הדורס ל"פלוני". כמובן, אם יוודע שמו ברבים, יקשה עליו לכהן בעתיד כדיין בבית-דין דתי. צריך לשמור, אפוא, על אלמוניותו של מר איתמר ביטון.)

השופט משה דרורי לא פעל בחלל ריק, כמובן. לפניו עמדו גם מכתבי המלצה מהרב הספרדי הראשי שלמה עמר וממנהיג ש"ס אלי ישי (כך בפרסום המקורי של רותי סיני בכלכליסט). תמהני אם השניים ידעו על כך שמר איתמר ביטון שיקר בחקירתו עד שראה את קלקלתו בוידאו.

אבל באלמוניות שנחתה על מר איתמר ביטון לא היה די. כדי שיוכל להשאיר את התקרית מאחריו היה גם צורך להמנע מהרשעה. לשם כך ארגן השופט משה דרורי טקס סולחה באולם בית-המשפט. את הסולחה ניצל כדי להמנע מהרשעה ולפטור את הדורס ב-180 שעות שירות (שלא יפגעו בלימודיו, חו"ח), ובפיצוי של 10,000 ש"ח לנדרסת.

שׂיא הנבלה מגיע בהצדקה למהלך חוקי תמוה ושערורייתי זה (הערות של נמרוד אבישׂר). כלשון השופט משה דרורי עצמו (סעיף 424 בפסק הדין): אני חושב שאם תתאר המתלוננת אי פעם, במבט רטרוספקטיבי את חייה בישראל, כי אז המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלת, כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי. היא החלה את דבריה בהיסוס, בתחושה כי היא אינה נחשבת, ואדם בעל רכב (הנאשם) נהג כלפיה והתייחס אליה, כאל כלב. בהדרגה, נוכחה המתלוננת לדעת, כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, שני עורכי דין פונים אליה בנימוס, ולבסוף, גם מי שפגע בה, מתנצל בפניה, ומביע כבוד לעדה האתיופית, ממנה היא באה. אותו אדם, גם מוכן לפצותה, כספית, על נזקיה.

את הרשמים של נ' מהפרשה, כמו גם את הסרט של מצלמת האבטחה, אפשר לראות בכתבתו של ברוך קרא בנענע-10.

עם זאת, לאור החדשות היום, מסתמן שאולי הצעירה נ' היא בכל זאת בגדר כלב. לכל הפחות, היא כבר אינה יהודיה. לפי דיווח של קול ישׂראל בוטל גיורה של נ', והיא אינה יהודיה עוד. לדברי הרב אלי בן דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים, המתלוננת לא גוירה על ידי בתי הדין הרבניים וכי בכל מקרה צריך לפנות לרב חיים דרוקמן, שאחראי על הנושא (פורסם בנענע 10). אל דאגה, בעוד זמן מה יוכל איתמר ביטון לכהן כדיין בבית-דין כזה.

***

אומרים שכדי שהרוע ינצח, די שאנשים טובים ישתקו. אז אסור לשתוק!
איתמר ביטון – לכלא!
משה דרורי – הביתה!!
סמכויות הגיור – לעם ישׂראל!!!

46 תגובות על הפוסט “נבלים ברשות התורה”

  1. ועל זה נאמר – Don't mess with Texas. כשמעצבנים את סמי ויולי עופר, אז לא משדרים את הסרט שהפקת באף ערוץ טלוויזיה, וכשמעצבנים את הממסד הדתי, אז פתאום, בצירוף מקרים מפתיע, יהדותך נשללת. מדהים.

  2. כדרלעומר –

    א) ברוך הבא.
    ב) ברשותך, אתעכב על המילה האחרונה שלך – מדהים. ראיתי כבר הרבה דברים בארץ. הרבה עוולות, ביזיונות, רציחות אופי ורציחות גוף. מעולם לא ראיתי ביטול גיור ושלילה של יהדות, ועוד כנקמה על כך שלא ניתן לחוליגן מסוכן לציבור להמשיך בחיי ההפקרות שלו ללא מפרע.
    אני מקווה מאד שאני לא היחיד שחוטף כאן התקפת עצבים, ושהפרשייה הזו תסמן קו פרשת מים.
    וגם ש-נ' תזכה חזרה להכרה ביהדותה, ולכבוד שלה שנדרס על-ידי איתמר ביטון, משה דרורי וחבר מרעיהם.

  3. האם לא ניתן לאתר את כתובות האימייל של אנשי הוועדה למינוי שופטים, של השופט משה דרורי ושל איתמר ביטון ולמסור לציבור הרחב לשם הבעת דעתו?

  4. מר ינשוף –
    אין לי בשליפה. אפשר לנסות לברר.
    כרגע נראה לי דחוף לא להרפות מהסיפור הזה, ולהעלות אותו גבוה ככל האפשר על סדר היום.
    חיפושׂ "משה דרורי" ו"איתמר ביטון" בגוגל יכול לתת אמת מידה אחת להתקדמות.

  5. מר ינשוף –
    לפי אתר משׂרד הדתות, ולפי השמועות המסתובבות ברשת (שאינני ערב לנכונותן), אלה פרטיו של אבי החתן:
    ר' שמעון ביטון
    תפקיד: רב העיר (ספרדי)
    טלפון: 04-6333215
    כתובת: הנשיא 214, חדרה
    מועצה: חדרה

  6. נא לדייק בעובדות, ביטול הגיור לא קשור בשום צורה לפרשת איתמר ביטון, הוא בוצע במגרת הביטולים הסיטונאיים של גיורי הרב דרקמן לפני מספר חודשים.

  8. א –

    שלום וברכה! רבות אני טורח להחזירך לשימוש נרחב, והנה הופעת באופן אישי. נעים להכיר.

    גם אני שמעתי על הקשר לביטול הגיורים של כבוד הרב דרוקמן. מדובר בשערוריא שאין כדוגמתה. התכוונתי גם לכל מילה בססמא על הלאמת זכות הגיור. צריך לקחת אותה מידי הרבנים, ולהעביר אותה לישׂראל.
    כל עוד חוק השבות בתוקף, יהיה על המדינה לקבוע אמות מידה רשמיות ליהדות. במקרה של ביטולו יש לעבור להכרעה דמוקרטית ברמת הקהילה.

    ורק נשאר עניין התזמון. אתה אומר כמה חודשים. אם כן, הרי ששתיים נבלות, ולא הא בהא תליא. אם אכן בוטל הגיור רק עכשיו, הרי שיש קנוניא וקשר.

  9. אני א', מתנצל על הדברים שכתבתי באותה קבוצה בפייסבוק, זו הייתה הערה מגעילה ומחקתי אותה.

    באתר "האייל הקורא" מובאת בפרוטרוט ובאופן מסודר דעתי המנומקת מאוד על השתלשלות הפסיקה במקרה הזה, אני סבור שאם תקרא את הדברים בצורה אובייקטיבית תשתכנע שאין שום סיבה להכניס את איתמר ביטון לכלא, או לשלוח את השופט דרורי הבייתה.
    באשר לסמכויות הגיור לעם ישראל, אני מסכים איתך.

  10. התגובות המרכזיות המתייסות למשפט ולעיוות הדין הציבורי:
    סיכום כללי של דעתי על הפרשה:
    http://www.haayal.co.il/thread?rep=515200
    על קריטריונים ל"האשמה ללא הרשעה", ועל משמעות ה"סולחה":
    http://www.haayal.co.il/thread?rep=515303
    (החל מסעיף ב')
    ומייד אחריה –
    http://www.haayal.co.il/thread?rep=515308

  13. אני מתאר לעצמי שלא תיכנס ללינקים (כי אני מתאר לעצמי שאתה כועס עלי, ובצדק, אין לי מושג אפילו אם תפרסם את התגובה), אבל אולי אנשים אחרים יכנסו, ואולי מישהו ישנה את דעתו, אם תחליט שכן להיכנס ולקרוא את הדברים ברצינות אשמח לשמוע את תגובתך.

  14. איתי –

    ההתנצלות מתקבלת, אם כי אין לי כל זכרון מהמקרה.
    כמה וכמה קישורים – יקח לי זמן לקרוא (אבל מותר לך להזכיר לי). בעקרון, אני בעד החלפת דעות. אני גם בעד שקיפות.
    לפיכך, אני שואל בזהירות אם אתה הוא המגיב כ-א' גם בעבודה שחורה?

  15. אני המגיב "סופרפלי" מ"תופעת דורפן", אני לא מכיר את "עבודה שחורה".

    נראה שההודעות ששלחתי עם קישורים לא אושרו.

  16. תודה על קבלת ההתנצלות, זה די ישב על המצפון שלי.

  17. בשׂמחה.
    נחמד שמגיעים מדורפן אנשים לעתים. שם יש חתיכת בלוג מטורף. לא תמיד אני מצליח להתחבר לדקויות בענפים השונים, וגם אין לי פנאי לצפות בכלום, אבל הדיון שם, כולל הכללים והחוקים, די מדהים.

  18. אני משתגע כשהם מתחילים לדבר על בייסבול, הוקי, מירוצי מכוניות ופוטבול, אבל זה בלוג מעולה.

  19. הביטולים של גיורי הרב דרוקמן הם ביזיון לטעמי, כל עוד הוא היה מגייר מטעם הרבנות יש לכבד כל צעד שלו.
    ההשתלטות של החרדים על מנגנוני הרבנות נראית לי מוזרה לאור הבוז שהם כביכול רוחשים לה.

    בלי הבלוג של דורפן לא הייתי מגיע לכאן…

  20. אישית, אני הכי מוטרד כרגע מ-נ'. היא נקלעה ללב של משהו גדול ממנה בהרבה, ואני בטוח שאינה נהנית.
    דומני שקודם כל צריך להחזיר לה את היהדות שלה, ולהעמיד על כנו את הגיור של הרב דרוקמן.
    התיימר בית המשפט העליון במשך שנים לא מעט לאקטיביות שיפוטית. יפעיל נא את סמכותו גם כאן ויקח אחריות על הגיור עד להודעה חדשה.

  22. איתי כוחיי –

    מעניין אותי מה תטען הגב' רבקה לוביץ בעניין אזרחותה של נ', קל וחומר מעמדם הדתי של צאצאי(ותי)ה.

  23. עד כמה שאני מכיר את הזרם שאליו שייכת גברת לוביץ' היא תטען לאזרחותה של נ' ולמעמדם הדתי של ילדיה בלהט יותר גדול אפילו משלך.

  24. אורי שבוע טוב,

    אכן בפעם הראשונה ששמעתי על הסיפור הזה, נתמלאתי כעס. אבל לאחר עידנא דריתחא, התחילו לעלות בי מחשבות כפירה.

    תקשורת אינה מקור אמין למידע אמין, אלא בד"כ מקור טוב למידע מניפולטיבי. כבר למדתי שמידע מהסוג הזה שמופיע רגע לפני שאדם מתמנה למשרה בכירה, הוא בד"כ סוג של "מזוודה", שמישהו פותח ברגע הנכון. כלומר קופת שרצים שתופרים למישהו כדי לחסל אותו פולטית.

    הפרקליטות ומערכת המשפט במדינת ישראל, הן מערכות אוליגרכיות הדואגות לעצמן. חיסולי אנשים פוליטיים, באמצעות הפרקליטות הפכה כבר לשגרה.

    אם ניקח לדוגמא את ליברמן, צדק מי שאמר שבמדינה מתוקנת לא יכול להיות שאדם שיש נגדו אישומים בעייתים, יהיה שר. אלא ששכח אותו דובר (ששכחתי את שמו), שנגד ליברמן יש כבר 10 שנים אישומים עומדים. לא יכול להיות שבמדינה מתוקנת תיק ישאר פתוח כל כך הרבה שנים. התיק הזה, כמו נועד לפגוע בליברמן, כיוון שהמערכת המשפטית לא אוהבת אותו. גם עניין תזמון החקירה לפני הבחירות רק מראה כמה הפרקליטות היא נבל המשתמש בכוחו כדי לחסל אנשים פוליטיים.

    אני מניח שאם נבדוק, נראה שלפרקליטות יש היסטוריה מכוערת מאד של פתיחת תיקים נגד אנשים פוליטיים דווקא בעת מערכות הבחירות שלהם, או בצקופה שבה עומדים הם לבחירה לקראת כהונה.

    אינני מכיר את המזוודה של דרורי, אבל העיתוי, בהחלט מעיד באופן מחשיד על חיסול פוליטי שגרתי.

    כלל הוא במדינות ובארגונים, שאם יש לך אוליגרכיה שאינה נבחרת ואינה מוחלפת בצורה סדירה, יווצר בה מרכז של כוח מושחת. גם אם זאת מערכת המשפט עצמה.

    אבל הפגם הוא כנראה לא רק במערכת המשפט. יודעי דבר בסיאוב ממסדי, יודעים כי "שיטת המזוודה" (שיטה שבה מחזיקים על אדם ראיות מפלילות, ופותחים אותן רק במקרה בהם יש צורך לרסן את האדם או לחסלו), היא משחק פוליטי מקובל מאד באזורנו. מערכת המשפט מנוצלת לא פעם על ידי גורמים פולטיים אחרים, כדי לחסל מתנגדים.

    עד כאן ההערות המדכאות על מצב הצדק המזהיר במדינתנו המסכנה.
    לגבי דרורי עצמו, מוטב לנו כי לא נסתמך על פרשנים פוליטיים ונעיין בתיק בעצמנו, אם חפצי צדק אנו. אני מניח שאתה יודע היטב, שאם מסתכלים רק על מידע חלקי מאוד ומניפולטיבי מאד, ניתן למצוא כל אדם כרשע גמור.

    לגבי הרצון להתארגן ולהלחם נגד עוולות:

    בקיאים אנו בהלכות חברתנו הישראלית. קריאה זאת חולפת לה על פני תהום ונעלמת באפלה, כמו קריאות רבות אחרות. מקסימום כמה בעלי "עיגולדים" מתעצבנים. כותבים כמה טורים, ונגמר הסיפור. אם הייתה קנוניה מאחורי המידע (כמו שיכול להיות שקרה במקרה הזה), הכעס שמייצרים כותבי הטורים, משמ עילה "צודקת" לחיסול הקורבן על ידי הגורמים המתאימים, והשיירה עוברת.

    כדי שקריאות כאלו (במידה והן נכונות) יהפכו למשהו פוליטי אמיתי, יהיה עלינו למצוא דרכים שבהן הקהל יכול להתארגן בקלות, לערוך משפט צדק אמיתי. ולאחר שנמצא הצדק, להתארגן בצורה יעילה, כדי לפעול בצורה מאורגנת ורחבה כדי לשנות את המציאות.

    היכולת ליצור כאלו קבוצות צריכות תורה פוליטית שתנחה את הציבור כיצד לבנות כאלו קבוצות. צריכה להלמד התרבות הפולטית הנכונה שתאפשר התארגנויות כאלו.

    לדעתי טרם פיתחנו את תורת ההתארגנות הציבורית הנדרשת. אבל אני חושב שהעניין בידינו. אני מאמין שכבר כיום יש בידינו הכלים לפתח את הידע הנדרש להתארגנויות פוליטיות. אני חושב שכדי שזה יצליח, התנועה לדמוקרטיה ישירה, צריכה לארגן אי-כנסים בנושא, עד שנמצא את התורה הזאת.

    מה דעתך?

  25. איתי –
    אדרבא. אם אשמע את קולה של הגב' לוביץ בעניין ביטול החרמת הגיור, אהיה פתוח יותר לשמוע את שאר טענותיה.

    ***

    טל –

    התייחסת להרבה נקודות. לחשובה בינן – הצורך בשיקול דעת ובנסיון ללמד זכות – אשיב ב"ה בטור נפרד.
    בינתיים, תשובות בתפזורת:

    ליברמן:
    העובדה שכבר 10 שנים נמצא האיש תחת חקירה היא ביזיון למערכת. אני מכיר את כל התירוצים על כך שהוא עצמו מעכב את החקירה, ואני מניח שבחלקו מוצדק התירוץ על-ידי העובדות. אבל אפילו ליברמן, מוכשר ומחובר ככל שהוא, לא יכול לעכב חקירה 10 שנים. יש כאן מקרה מובהק של עינוי דין.
    וכל זאת אני אומר בלי הרבה חיבה לאיש, ולחלק ניכר מדעותיו.

    שאלת המקורות:
    בעניין העיתוי אני תלוי בתקשורת, נכון. אבל עשׂיתי עוד בירורים מאז. המידע שהעליתי מדאיג ביותר, אבל לא ארחיב כאן עד שאוכל לבסס את הדברים יותר ולהביא דבר בשם אומרו.
    ובכל זאת, עומד לרשותנו מקור אחד מובהק: פסק הדין. פסק הדין פתוח לעיונו/ה של כל אחד/ת – כל אחת/ד שמוכנ/ה לקרוא 300+ עמודים לצורך העניין. עד כה התרשמתי שאינני היחיד החושב שארכו של הפס"ד הינו שערורייתי בפני עצמו.

    מזוודת החיסולים:
    היד האוחזת בידית היא זו של רותי סיני. עיתונאית ישרה ואמיצה מאין כמוה, שאיבדה את עבודתה בדה-קאנטרי בגלל תכונות אלה ממש. אם אני צריך לבחור בינה לבין משה דרורי, שלמה עמר ואלי ישי – אין לי ספק שאני הולך אתה.

    משפט צדק אמיתי:
    ביום ב' הקרוב, כא תמוז, 13 יולי, מול בית המשפט העליון.
    קטיגורים יהיו בשפע. בוא אתה לסנגר.

  28. אורי,

    לי לצערי אין את הזמן הדרוש לקרוא 300+ עמוד (אלא אם כן יוסיפו עוד 24 שעות ליממה ועוד 100 שנים לזמן החיים הכולל). לכן אני מסתמך על מקורות מישניים, שאני מנסה להעריך את מהימנותם. שמעתי הרבה קטגורים, וגם שמעתי שני סניגורים (כתבה במקור ראשון, וכתבה של רבקה לוביץ שכוחיי הביא (תודה כוחיי)).

    שתי הסנגוריות, אינן מתייחסות כלל למקרה הנוכחי, אלא לרקורד המתמשך של דרורי. בסה"כ נראה לי שדרורי שגה במידה גדולה מידי של רחמנות.

    אדם שעומד להיות דיין, אינו יכול אדם שדורס אדם אחר (ואני מבין שהוא הודה בכך, ואין על כך מחלוקת). זה מראה על פגם מהותי במידותיו של אותו אדם. במידה וזה אכן קרה, חשוב מאד שמר ביטון לא יהיה דיין במדינת ישראל. אלא אם כן יעברו 10 שנים בהם הוכיח את עצמו מעבר לכל ספק, ומידותיו תוקנו לגמרי (למשל לשמש מסייע בקהילה האתיופית במשך 10 שנים).

    לגבי דרורי, בהחלט מומלץ שלפני שאנו יוצאים לגזור דינו של אדם, נשמע את כל הצדדים לגביו. נקרא עדויות, נגבש דעה. עריכת משפט שדה, לאור מקרה בודד, שמעט מאד קראו את פסק הדין, או שלא נערך דיוני רציני בפסק הדין, נראת לי דרך שגויה מאד לנהל דמוקרטיה ישירה (או כל דמוקרטיה). זה מזכיר לי את ההחלטות בבתי המשפט האתונאים או באקלסיה, שהתקבלו בדיון קצר. יש לי הרגשה שמיקרים כאלו מהווים כר נוח מידי להתפתחות דמגוגים, ודיונים מאד לא רציניים, שמובילים להחלטות שגויות.

    מצד שני, אני מבין את הצורך "להכות בברזל בעודו חם". הדרך שקיימת היום להניע ציבור לפעולה, היא לבנות חומות של שינאה, להציג את העולם כשחור ולבן, ולקוות שהתמונה שהצגת תוציא מספיק אנשים מביתם. זה נראה לי עולם רע.

    במקום זאת, אני חושב שעלינו לפתח מערכות דמוקרטיות ארוכות טווח. להקים קהילות שיעסקו בצדק, במשפט, בכלכלה. להקים סנהדרין רחב של מאות אנשים מיודעים, שיעבדו בצורה ישירה מול השלטון, וישפיעו על קבלת החלטות, לאור מחקר ציבורי פתוח.

    אם ניקח את הדוגמא של דרורי, הייתי רוצה לראות קבוצה של כמה עשרות עד מאות אזרחים שמחליטים לבדוק לעומק את הטענות השונות. לקבוצה הזאת ינתן זמן של חודש או חודשיים לחקור את הנושא במשותף, ולנסות לגבש המלצה מוסכמת לוועדה למינוי השופטים.

    נראה לי שאוכל לסמוך ידי על החלטתם, יותר מאשר על מישפטי שדה בהפגנות ובתקשורת.

    מזוודות החיסולים:
    גם אני מאד מכבד את רותי סיני. אבל השהות שלי בשקוף, לימדה אותי דבר או שניים על עיתונות. העיתונאי הרגיל (ובמיוחד עיתונאי עני כמו רותי), צריך להפיץ הרבה כתבות בזמן קצר. זה גורם לכך שהוא יהיה מעוניין לקבל כתבות מוכנות מגורמים חיצוניים. זה בדיוק הבסיס לכל ענף היחצ"נות. היחצ"נים מכינים כתבות עבור העיתונאים, ואת המידע היחצ"ני אנו קוראים. נתי אמר כי בישראל כ-70% מהכתבות מקורן במשרדי יח"צ. יש הערכות שיותר כתבות מכך, מקורן ביח"צ. בדיוק על אותו מנגנון, יכולים לפעול מנגנוני כוח במדינה.
    מי שרצה לחסל את דרורי, יכול היה לספק כתבה כזאת לרותי סיני (שמתאימה לפרופיל של עיתונאי שישמח לעוט על סיפור כזה), ולהכין עבורה את הכתבה.
    אני מניח שרותי לא קראה את כל 300+ העמודים. היא קיבלה תקציר ערוך, אולי בררה עם עוד מקור אחד או שניים, ופירסמה את הסיפור. בארץ אין כמעט עיתונות חוקרת, שמאפשרת לחוקר לברר נושא שלם במשך חודש או חודשיים.

    משפט צדק אמיתי:
    כבר הייתי בחיי במספר הפגנות, ומאד התאכזבתי. יושבים שם דמגוגים, שאינם מעוניינים לעשות ברור אמיתי. הדמגוגים הללו מציגים את הסיפור בשחור ולבן. לא אוהב את התרבות הזאת.

    אני מעדיף למקד את מרצי במציאת דרכים להקים קבוצות שינוי אזרחיות-דמוקרטיות הפועלות על פי שיקול דעת לטווח ארוך.

  29. אין כל סיבה לכך שהגברת לוביץ' תצהיר במפורש הצהרה כלשהיא באשר לנ', אין כל הבדל בינה ובין כל גר צדק אחר שהרב דרוקמן גייר והרבנות החרדית דוחה.

  30. טל, אין צורך שתקרא את כל 320 העמודים של פסק הדין. לשמחתך, הייתה עוד גולשת שחשדה שהעליהום במקרה הזה מוגזם, והיא כן טרחה וקראה את פסק הדין המלא.

    מספיק לקרוא את הציטוטים הספורים שהיא מביאה, כדי להתרשם מגישתו של השופט דרורי:

    http://dorawrites.com/omg/?p=271

  31. טל, הייתי מציע לך לא לקרוא את הפוסט של אותה גולשת, או לקרוא אותו בעיניים ביקורתיות מאוד, הוא מעוות לחלוטין את פסק הדין.

  32. חבל שהשופט משה דרורי לא סבר שהצדק צריך גם להיראות. הוא ייצג לא רק את עצמו אלא את מערכת המשפט כולה. היה עליו לדעת שהציבור הסביר לא יקרא את מאות עמודיו של פסק הדין, אלא יסתמך על קוראים מקריים.
    בנסיבות העניין, הסליחה שחולצה על ידיו מנ' אינה משכנעת, וכל פסק הדין, הבזבזני בזמן שיפוטי יקר, קורס.
    וכל זה בלשון המעטה.

  33. אמיתי סנדי תודה על הקישור.

    בכל מקרה, אני מבין מכתבי הכותבת שהיא אינה אוהדת את עמדתו של דרור.

    אני חייב להגיד שקראתי את הציטוטים. יתכן מאד כי היא הביאה רק חלקים שמראים על בעיותיותו של השופט דרור.

    אבל אני חש שסגנון הדיבור של השופט ושל מר ביטון, מעיד בפני עצמו. במהלך חיי ראיתי כי אני קורא אופי די טוב, על בסיס סגנון שיחה והכתיבה של אדם.
    אני חייב לציין שהוד כבוד שופטותו, נראה לי שוטה גמור, שאינו רואה את כובד המקרה שלפניו. עומד כאן בן של רב חשוב, שנמצא לפני קבלת דיינות. ארוע כזה, גם על פי הלחץ שתיאר ביטון, אינו מצדיק דריסה בשום מקרה. נראה שזה מעיד על אדם עם בעיות מידות קשה מאד. אני חש שסגנון דיבור של מר ביטון מעיד על אדם שקרן.

    כמו כן, נראה שהשופט הוא או אידיוט גמור הנדבק באי-הבנה בסיסי במשפט העיברי (כלומר בטעם המצוות. אינני מתווכח על בקיאותו בהלכה) או שיש לו דבר מה להרוויח מזיכויו של מר ביטון.

    יש כאן טעם לפגם, שאדם שיש לו גב כל כך חזק (כלומר חלק מהאליטה הרבנית), זוכה לכזאת רחמנות בת רחמנות מכבוד השופט. נראה גם שהשופט כמעט אונס את התובעת לסלוח לנאשם.

    המשפט הזה, אם אכן נכונים הציטוטים הללו מסריח משחיתות.

    בכל מקרה, הדבר הזה מעיד על מערכת משפט מקולקלת מאד, שמאפשרת לכזה אירוע להתרחש בין כתליה. 

  34. טל, אני מציע לך לקרוא את הקישורים שנתתי למעלה, מתוך "האייל הקורא", בעיקר לגבי ה"סליחה לנאשם".

  35. איתי,

    קראתי כמה קישורים וכול אלו שהפנת אותי אליהם, היו פרשנויות שלך, לארועים הסובבים את הארוע. האם יש לך קישור לארועים שמעידים על הארוע עצמו, על על טיבו של מר ביטון?

  36. אין מחלוקת לגבי האירוע עצמו, גם הנאשם מודה בכל העובדות, ואופיו מצטייר, איך נאמר, לא משהו, גם מתוך המעשה הרע שעשה וגם מתוך דבריו בבית המשפט. אבל הזעם הגדול והחימה הגדולה יצאו דווקא על השופט, ולא על הנאשם, השאלה היא האם החלטת השופט נגועה במניעים זרים, גזעניים או מושחתים, והאם היא סבירה. התשובה לשאלה הראשונה היא בפשטות – לא, ולשנייה – כן מהוסס.
    אני מסכים שלפחות לפי הפרוטוקול של הדיון הזה מיומנותו של השופט בקריאת אופי אינה גבוהה (אני חושב שהכינוי אידיוט מיותר ולא נכון), אבל מזכיר שלא אתה ולא אני היינו שם, ולעיתים דברים נקראים אחרת לגמרי מאיך שהם נשמעים, ושלא על כך יצא הקצף.
    סליחת הנפגעת, והדרישה לבקשת הסליחה מצד הנאשם, כמו שכתבתי בהודעה אליה הפניתי אותך, הם חלק מקריטריון חדש לגמרי שהוסיף השופט דרורי לדרישות בית המפשט העליון באשר ל"האשמה ללא הרשעה", כך שהלחץ אותו מפעיל השופט על הנפגעת או על הנאשם רלוונטי הרבה פחות ממה שנדמה ממבט ראשון.

  37. איתי,

    אתחיל מהסוף. מי שמכיר אותי יודע שאני נשמר מאד בלשוני. גם ד"ר אורי אמיתי, אינו אדם מהיר חימה. אבל ההתנהלות של השופט כאן היא כל כך שערורייתית, עד שנראה כי העוול זועק עד לב השמיים.

    קשה לי לקבל ששופט יהיה כל כך רחמן בן רחמנים, בכל הקשור למקרה נורא כזה שבוא אדם סוחב אישה על מכסה המנוע שלו ולאחר שהיא נופלת, הוא אינו עוצר לבדוק את שלומה(כולם הודו כי הוא נסע לאט, כשהיא על המכסה, ואז לאחר שנפלה, לא עצר לעזור לה, אלא הסתלק מהמקום). מקרה שבו מר ביטון, מנסה לצאת ללא תשלום (כשידוע גם שארבעה חודשים לפני המקרה הוא הואשם בגניבה במקום אחר).

    אינני רואה שום מקרה סביר שזה יקרה, אלא אם כן אחת משתיים: השופט הוא שוטה ואוויל. והאפשרות השנייה היא שהשופט מקבל טובות הנאה (למשל סיוע בהיבחרות לבית המשפט העליון, מאלי ישי).

    ועל זה נאמר "שוחד יעוור עיני צדיקים". הרשה לי להניח שהשופט אינו שוטה. קשה לי להאמין ששופט הוא אדם כה אווילי, ולכן נראה סביר בהרבה שיש כאן עניין של רווח כל שהוא לשופט.

    בכל מקרה, את מר ביטון לא הייתי רוצה לראות כדיין, ואת מר דרורי, לא הייתי רוצה לראות כשופט (אלא אם כן, יוצגו ראיות המראות ששגיתי).

    עיקר היהדות הם צדק ומשפט. במקום כזה, אם אכן הערכותי נכונות, שני אנשים כאלו הם אנטי-יהודים, ומקומם אסור שיהיה בבית המשפט.

  38. טוב, אם לא שכנעתי לא שכנעתי, כמה עובדות לפני פרידה:
    א. שירות המבחן המליץ על האשמה ללא הרשעה.
    ב. חודש לפני פסק הדין הזה שחרר השופט בהאשמה ללא הרשעה כמה נערים פלסטינים שזרקו אבנים על רכב של מג"ב.
    ג. האברך החרדי עונה כמעט אחד לאחד על כל הקריטריונים שהציג בית המשפט העליון ל"האשמה ללא הרשעה".
    ד. כמו שאתה ואני רואים, השופט הרוויח רווח גדול ויקר מפסק הדין הזה.

    להתראות בהפגנה.

  39. איתי –

    למה אתה אומר שהחימה דוקא על השופט? אולי לא הסברתי את עצמי באופן חד מספיק בסוף הטור. הנה, אחזור על הדברים:

    איתמר ביטון לכלא!!!

    לאור האופן בו שינה טל את דעתו לאור עיון בקישורים המובאים כאן, אני ממליץ לך בחום על כתבתו של ברוך קרא בערוץ 10 – הקישור בפסקא הלפני-אחרונה. תוכל לראות שם כיצד נוסע האוטו, ו-נ' על מכסה המנוע.

    ומדוע בכל זאת הקצף על משה דרורי?
    (א) משום שהוא שחרר לרחוב את איתמר ביטון, אדם המהווה סכנה לציבור.
    (ב) משום שהוא הטיל צו איסור פרסום על שמו של איתמר ביטון, על מנת שהנבל (סיכמנו שאין בעובדות מחלוקת, כך שאני מוותר על "לכאורה") יוכל לכהן כדיין – חזור, כדיין! – בבית-דין רבני.
    (ג) משום שהוא קיבל מכתבי המלצה מאלי ישי ומהר' הראשי עמר, שלפי דיווחים שונים אינם מכירים אפילו את איתמר, אלא רק את אביו, שמעון ביטון, הרב הראשי של חדרה.
    (ד) משום שניסה לכסות על מעשׂה הנוולה הזה בפסק דין ארוך, שמן הסתם סבר שאיש לא יטרח לקרוא.

    היטיב טל לנסח את הדברים: או שהשופט דרורי הוא שוטה ואוויל, המתעלם מחוקי מדינת ישׂראל (אנא קרא את הניתוח של נמרוד אבישׂר; גם לו יש קישור בטור), ולפיכך אינו כשיר לשמש כשופט. או שהוא מושחת עד היסוד, וארגן את שחרורו של פושע מסוכן לציבור כדי לקבל טובות הנאה.

  41. גילוי נאות – אני שוקל להפגין נגדכם.

    קראתי את כל הניתוחים שהוזכרו כאן, וכולם מוטעים לדעתי. חלקם מתוך זדון וצדקנות, חלקם מתוך בורות וחלקם מתוך שנאה גרידא.

    א. אין שום סיכוי שמישהו יכניס את האברך לכלא, מקסימום יפסקו לו כמה חודשי מאסר על תנאי ויבטלו את ה"האשמה ללא הרשעה".

    ב. צו איסור הפרסום הגיוני בהתחשב בנסיבות, ומתוך ההחלטה על אי הרשעה, לא שזה מפריע למישהו לשפוך את דמו של האברך, שאיבד החודש את בנו בן החמש, ולהפוך אותו ל "עמנואל גולדשטיין" הפרטי שלנו.

    השופט דרורי מאמין ב"תשובה", הוא מאמין שגם אדם שחטא יכול להיות דיין, באופן כללי אני מסכים עם השופט דרורי, אני לא בטוח שהנאשם יכול או צריך להיות דיין, החלטה זו שמורה לאנשי מקצוע שאמונים על בחירת דיינים לבית הדין הרבני.

    ג. "קיבל את מכתבי ההמלצה" – מכתבי ההמלצה נשלחו אליו והוא הזכיר אותם בפסק הדין, אין שום ראייה לכך שהייתה להם השפעה על החלטתו.

    ד. כאן תיאוריית הקונספירציה ממריאה לשיאים חדשים, קצת מפותלים מידי, אם תסלח לי, זו השיטה הערמומית של השופט דרורי להסתיר את זדונו – כתיבת גזר דין ארוך?

    נמרוד אבישר לא הבין את פסק הדין, השופט פונה אל המשפט העברי רק ברווח של הלא ידוע (איך נדע שהנאשם אכן שב בו מן העבירה ומתחרט עליה), הפנייה הזו מבוססת על חוקי יסוד מפורשים. שום דבר בפסק הדין לא סותר את חוקי מדינת ישראל.

    ובאשר לטובות ההנאה, עיינך הרואות כמה טובות והנאה הזדמנו לשופט מפסק הדין שלו.

  42. איתי שלום,

    אני מבין שאתה חרדי? (מתוך "ולהפוך אותו ל "עמנואל גולדשטיין" הפרטי שלנו.")

    והרי אם קראת את דברי הנביאים, ידוע לך בוודאי שהצדק הוא עיקר היהדות. שלמה המלך זוכה שבימי חייו יהיה מעיין עולם הבא (איש תחת גפנו ותחת תאנתו). כיוון שכל בקשתו של שלמה מרבש"ע, היא לדעת לשפוט נכון את העם. המשיח, נקרא "משיח צדקנו". המילים צדק ומשפט מופיעות המון פעמים בנביאים ובתורה. אצל ישיעהו, קודם המשפט והצדק לעבודת המקדש (למה לי רוב זבחיכם…).

    אין לי שנאה לחרדים. אני גר בישוב דתי, שומר שבת ואוהב את העולם הדתי לגווניו. יש לי סלידה עצומה משחיתות וסיאוב.

    העולם הדתי לימד אותי שיהודי נמדד בעבודת המידות שלו. ביכולת שלו לרסן את האגו שלו, לא לכעוס, להיות הענוו באדם. יהודי טוב, אינו נמדד באורך הזקן שלו, או בסמיכת הרבנות שלו, אלא במידותיו.

    כשרואים את התמונות מהחניון, כשקוראים את דבריו של מר ביטון, ברור כמעט לחלוטין (אלא אם כן נפלה כאן שגגה גדולה ולא סבירה), שמר ביטון אינו ניחן במידות משובחות, בלשון המעטה. ואם יורשה לי לאמר, נראה שמר ביטון ניחן במידות של פושע. מחריד אותי לחשוב שעדה יהודית תגדיר אדם כזה כ"גולדשטיין חרדי". זה מראה לדעתי על עדה שאיבדה את המצפן המוסרי שלה, כשהיא מגינה על אדם שברור שהוא פושע.

    אומרת התורה "לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפט עמיתך" (ויקרא, יט, טו). האם העדה הזאת תגן, כפי שהגנה בעבר על בני רבנים שחטאו (האב ההורג). אזי זאת עדה שאיבדה, להבנתי, כל אמת מוסר יהודית.

    לגבי השופט דרורי. אין לי בעיה עם המשפט העיברי. בעיני הפרוייקט הזה דווקא מבורך. אלא שללא קשר למשפט העיברי, ברור מאד, מתוך הראיות, שלפנינו אדם מושחת , או אוויל.

    אתה טוען כי השופט נפגע מפסק הדין (להלן פרשת דרורי). אבל מר דרורי לא ידע איזו פרשה מחכה לו. כל שהוא ידע שיש כאן ציפור נפש של העולם החרדי שצריך להגן עליה (הרי הנאשם בן של רב חשוב). וכיוון שאלי ישי היה מעורב ועוד רבנים חשובים היו מעורבים, יש לשער ששאם היה פוגע במר ביטון, היו עלולים להיווצר לו אויבים בהמשך הדרך.

    וגם אם מר דרורי הוא שופט המחפש ליצור שלום (אם כי נראה לי הדבר מוזר מאד, לאור אינוסה הברור של המתלוננת להגיע לסליחה). הרי שבין רשע לקורבן, אסור להשים שלום. יש להכרית את הרע מעם ישראל.

  43. היי טל, אני עייף מאוד אז אענה בקצרה:

    אני לא חרדי, אני דתל"ש (בעברי בציונות הדתית), ואין לי מושג מדוע הסקת מההרמז ל"1984" של אורוול שאני חרדי.

    אין כל מקום להשוואה ביןו מעשיו של האברך ל"אב ההורג", כי האברך לא הרג, ולא התכוון להרוג, ולא היה קרוב ללהרוג.

    אני סובל סבל פיסי ממש כשאני שומע את הכינויים בהם אתה מכנה את השופט דרורי, אבל אחשה.

    מכיוון שהנחת שאני חרדי אסיים בסיפור ממקורותינו (אל תדאג, הוא קצר, יפה, וקשור קשר ישיר למשפט האחרון בתגובה שלך):

    מעשה שהיו גרים בריונים רשעים בשכנות לרבי מאיר, והיו מצערים אותו מאוד. התפלל רבי מאיר שימותו. אמרה לו ברוריה אשתו: מדוע אתה מתפלל עליהם שימותו? משום שכתוב (תהלים קד): ”יתמו חטאים מן הארץ“? ואתה מבין מפסוק זה שצריך להמית את החוטאים? אילו היה כתוב: "יתמו חוטאים" – היינו אותם אלו שחוטאים, הם שימותו ויפסקו מן העולם – היית צודק, אבל כתוב: "יתמו חטאים" – שהחטאים שהם עושים יתמו ויפסקו, ולא שהם ימותו, כי העיקר שיפסיקו לחטוא ולא שימותו הם. ועוד, אם תתבונן בסוף הפסוק תראה שכתוב בו: ”ורשעים עוד אינם“, ופירוש הפסוק הוא כך: כשיתמו החטאים, דהיינו כשיפסיקו אותם אנשים לחטוא באותם חטאים, אזי הם כבר לא יהיו רשעים, ויתקיים ”ורשעים עוד אינם“, ולא צריך שימותו בשביל כך. לכן, זאת עשה: התפלל עליהם שיחזרו בתשובה, וכך בודאי יתקיים הפסוק: ורשעים עוד אינם.

    שמע רבי מאיר בקולה של ברוריה, והתפלל על אותם בריונים שיחזרו בתשובה.

  44. איתי,

    אינך חייב לענות הלילה. לך לישון, ואשמח אם תענה לי מחר.

    יש לדעתי קשר הדוק מאד בציבור הדתי והחרדי, בין כל אותם מיקרים שחשובי הציבור הדתי זוכים כמעט תמיד להגנה מיידית, ללא ברור. זה קרה אם אותו אב שהרג את ילדו, והציבור החרדי התגייס בהמוניו למנוע מהמשטרה לחקור את המקרה. זה קרה כאשר הרב אבינר הואשם על ידי שתי נשים שהוא עשה בהם מעשה מגונה. נראה לי שזה קרה כאן במשפט של ביטון איתמר, בנו של רב חשוב. וזה גם קורה להיפך, כאשר מישהו מושמץ בעיני הציבור הדתי (נדמה לי שלקראת ההתנקות הרב אבינר הפך למוחרם על יד חלק מהציבור הדתי, והוא זכה להשמצות קשות ולניסיון לבטל את יכולתו לפסוק.

    כל אלו הם מיקרים שמראים שבציבור הדתי, הצדק אינו הדבר החשוב, אלא עד כמה אתה מקושר לאנשים הנכונים. עד כמה אתה קרוב לכתר של תורה. ואוי לה לתורה, שבשמה לא נעשה משפט צדק.

    לגבי השופט, כיוון שכל מה שקראתי אינו מסוגל להגן על התנהגות המוזרה של השופט (וקראתי את דבריך ודברי רבקה, ודברי מקור-ראשון). אין לי אלא להסיק, כי יש כאן בעיה של שחיתות או חוסר התאמה לתפקיד שופט בישראל. אשמח אם מישהו יביא ראיות סותרות.

    גם אני מייחל שיתומו חטאים, ולא חוטאים. אבל כדי לעשות זאת, אסור שיהיו דיינים, שהם ככל הנראה פושעים, ושיהיו שופטים שם אינם מתאימים, או גרוע מכך.

    צדק ואמת, אינם מופיעים במערכת בה יש פושעים המכהנים כדיינים, או שופטים שאינם מתאימים לתפקידם, או מעוורים את עינהם, כפי שעשה זאת בלעם.

  45. פינגבאק: כף זכות | יהודית, דמוקרטית, ישירה

  46. אחרי שקראתי את הטור הזה וכמה מהקישורים, ברור לי שאני בצד של אורי אמיתי וטל ירון. אין לי הרבה מה להוסיף על כתב הדין הסהרורי, מלבד שני דברים:

    1) אני לא כל כך מאמין בתאוריות קונספירציה. יכול להיות שלא קראתי מספיק ובאמת לשופט דרורי הובטחו כל מיני דברים, או שאיימו עליו, בגלל הייחוס של הנתבע. אבל יותר נראה לי שדרורי מקל יותר מידי בעונש של איתמר ביטון פשוט בגלל ששניהם דתיים. פסק הדין מלא בכל מיני פלפולים הלכתיים שדרורי נורא מתרגש מהם, ומאותה סיבה הוא גם מחבב ומתרגש מאיתמר ביטון – מועמד לתפקיד דיין. זה נראה לי בסה"כ טעות נפוצה (וגרועה) שכולנו עושים – להניח שמי שדומה לנו תרבותית בהכרח יותר צודק ויותר טוב.

    2) המקרה הזה הוריד את הערך של מערכת המשפט שלנו בעיני. מה פתאום שופט יכול לשפוך כל כך הרבה מלל בפסק דין? במשפט תעבורה אני לא רוצה לקואו שום דבר על משמעות הסליחה/חודש הסליחות (יהדות), לא על הפרדת רשויות (דמוקרטיה) וגם לא על גידול חסה בשטחים (?) – אין לאף אחד מהנושאים האלה שום קשר למקרה. חייבת להיות חובה של הגבלת המלל בפסקי דין: פסקי דין ארוכים כל כך פוגעים בשקיפות של בתי המשפט ופוגעים גם בנראות של הצדק שנעשה (או לא נעשה, במקרים מסויימים…). עצוב שככה נראית מערכת המשפט שלנו. אני משוכנע שדרורי הוא לא היחידי.

סגור לתגובות.