לכבוד: מזכ"ל יוצא ומזכ"ל נכנס, אומות מאוחדות, ניו-יורק –
הנדון: השאלה היהודית.
השאלה: מה יעשׂו היהודים?
התשובה: ישארו בבית.
ומה על סבלם של הפלשׂתינים?
ובכן, יש לשׂים לו קץ. דומה שבדבר אחד צודק נשׂיא איראן: שואת היהודים (בהנחה שבכל זאת קרתה) אינה יכולה להוות הצדקה לסבלו של עם אחר. אין בדבר צדק, ועל כך אין ויכוח.
ובכל זאת, על מי להטיל את האשמה? יש להודות, הישות הציונית דחקה את רגליהם של מאות אלפים מארצם, ממולדתם, מבית אביהם. חלקם, וצאצאיהם עליהם, חיים בגטאות עד עצם היום הזה ממש.
אך יש להוסיף ולשאול: כיצד עלה בידי היהודים, לאחר אלפיים שנות גלות, לחזור הביתה מלכתחילה? מסתבר שהיו אלו האומות המאוחדות, בראשן אתם עומדים, כבוד המזכירים הכלליים, שהניחו לדבר לקרות. ועל שום מה הניחו? על שום רגשות האשם. (כולנו יודעים על מה, ואין טעם להכביר מלים).
ובכל זאת, האם היה ניתן למנוע את הטבח? מסתבר שדי בקלות. אילו הואילו מדינות העולם לקלוט כ-6,000,000 מהגרים יהודים במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת, לא היה צורך בשואה כלל. אלא שמדינות העולם לא פתחו את השערים. הגדילה לעשׂות האימפעריא הבריטית, שנעלה את שערי ארץ-ישׂראל, מולדתו ההסטורית של העם היהודי. (בכך היתה יד גם לכם, בני-דודנו הפלשׂתינים). הצורר וחבר מרעיו הבינו את המסר, ופנו למלאכת ההשמדה.
והנה אנו היום, שני דורות אחרי. אחרוני הקרבנות עדיין עמנו, וכמוהם גם אחרוני הרוצחים. ויתכן שהזדמנה התאונה לסוף טוב דוקא. אם תתאחדנה באמת, יכולות האומות לכפר על אשמתן. תפתחנה את שעריהן בפני 6,000,000 מפליטי הסכסוך הערבי-ציוני, ותענקנה כמספר הזה סערטיפיקאטים. כל פליט יוכל להיות אזרח מלא, בכל ארץ שיבחר, פליט אחד מול כל אלף איש בעולם. (למען הצדק ההסטורי, נבקש עשׂירית מהמכסה לעצמנו. ממלכת כהנים, או לא?) ברוב מדינות העולם יוכלו הפליטים לבנות לעצמם חיים חדשים, ואף להביא תועלת רבה לסביבתם. עדים לכך מהגרים רבים מהארץ, משני העמים.
אנחנו, כמובן, לא נשכח ולא נסלח, אבל נפסיק להציק.
ומה על זכות השיבה? נדון בה שוב, בעוד שני דורות – 80 שנה.
עד אז, שלום על ישׂראל.
(תמונה: http://www.geocities.com/petsburgh/1562 )
הרעיון יפה.
כיצד אתה מציע להתגבר על הקסנופוביה שחשפה את פניה לאחר אסון התאומים? קשה לומר שאומות העולם ששות לקבל מהגרים בכלל, קל ולומר מהגרים מוסלמים.
ומה עם הגיאופוליטיקה האזורית? ומה אם יאשימו אותנו ב -"טיהור אתני"? מה אז?
תודה.
אינני מציע דרכים להתגבר על תופעת הכסנופוביא (שנולדה הרבה לפני 9/11, כמובן).
אינני מסוגל גם לצייר לך את המהלך שיוביל להגשמת הרעיון בב"א (לפחות לא באופן שיראה לך הגיוני וסביר).
ובכל זאת, אני בטוח שצריך להציג תשובה סדורה וברורה מול שלל הטענות השוללות את קיום מדינת ישׂראל, החל בארגון המרצים של בריטניא וכלה בנשׂיא איראן. זו נראית לי תשובה טובה, המעמתת את אומות העולם עם צביעותן, ומצביעה על השורשים האמיתיים של הטרגדיא הפלשׂתינית.
כמובן, לא יהיה טעם להאשים אותנו בטיהור אתני, כיון שהגירה כזו תתבצע מרצון.
כמובן, אני מכיר את הטענות ש"הערבים לא יזוזו מהמחנות בחיים", ו"אתה לא מכיר את הערבים" וכו'. אני מוכן להמר שהרוב המכריע של הפליטים במחנות (וסתם תושבי הארץ) יחטפו דרכון אירופי או אמריקאי שיוצע להם. הדבר נכון, לדעתי, כמעט לגבי כל אחת ואחד מתושבי העולם השלישי.
ולעניין הטיהור האתני – אני תומך בהחלט גם בהגירה של דוברי עברית מלידה. יותר מדי אנשים סביבי מקטרים ללא הרף ומוציאים את דיבת הארץ רעה. אשׂמח מאד לתת להם הזדמנות לממש את הבטחותיהם ולהגר לחו"ל.
הטענות שלך רהוטות אך נגועות בפשטנות צורמת, שממנה עולה הבל דקיק של פאשיזם, או לכל הפחות מניכיאיזם. חבל. האם אתה מציע לקיים "מבחני פטריוטיות", ולנקוט בסנקציות כנגד אלו "המוציאים את דיבת הארץ רעה", כדבריך?
האם וולטר לא אמר: "ייתכן שאינני תומך בדיעותיך; אך עד מוות אלחם על זכותך להביען"?
וסון דזה אומר, לגבי אותו עניין: "הכנעת האוייב ללא קרב הינה כליל השלמות" [של אמנות המלחמה].
ואחרון חביב — הגדרת המשימה של השבועון "אקונומיסט", שמואשם חדשות לבקרים בנקיטת גישה אנטי-ישראלית: "[מטרתנו היא] להיות צד בקרב חריף בין התבונה המקדמת לבין הבורות הפחדנית והבלתי ראויה העומדת בדרכה".
מניכאיזם?! נמק, פרט והסבר.
אינני מציע שום סנקציות, חו"ח. והמבחן עצמו יהיה מאד פשוט: מציעים לך דרכון פולני – לוקח או לא לוקח?
לוולטר – לכל אחד אכן יש זכות לאמר מה שהוא רוצה, ולי יש זכות לבחור למי להקשיב ולמי לא.
סון דזה (כך יש לכתוב את שמו?) – על כך בדיוק אני מדבר. על דרכים להקל על הבעיה ללא קרב, אלא בהגירה מרצון.
אקונומיסט – היית מנוי במשך כמה שנים, ואם לא חל שנוי מערכתי בשנתיים שלוש האחרונות הרי שמדובר בעיתון הנוקט עמדה שקולה (שקולה מדי, אפילו) בשאלה הישׂראלית-פלשׂתינית.
א. מניכיאיזם – מבחינת הדטרמיניזם הדואליסטי ("אם אתה לא בעדנו, אתה נגדנו") ללא קשר לגנוסטיסיזם הפרסי. סימוכין: Concise Oxford English Dictionary, 11th Ed. s.v. "Manichean", sense 2.
ב. כל עוד מדובר ברצון חופשי, אין לי שום התנגדות.
ג. וולטר – וזאת בדיוק כוונתו.
ד. כן – "סון דזה" עפ"י תעתיק Pinyin. "סון טסו" עפ"י תעתיק Wade-Giles. עד לשנות ה – 50 (פחות או יותר), תעתיק Wade-Giles היה התעתיק המקובל ומכאן הבלבול. המקור הוא ??. מומלץ בחום תרגומו המשובח של רחביה ברמן את "אמנות המלחמה".
ה. האקונומיסט הוא שבועון איכותי ביותר. העורך התחלף לפני כשלוש שנים, אם אינני טועה, אך גם העורך החדש נוקט בגישה דומה לזו של קודמו.