לא מעט ביקורת מוטחת כלפי האקדמיא הישׂראלית. במקרים לא מעטים, בצדק. לא פעם אני מטיח ביקורת כזו בעצמי. בסוף השבוע שעבר הוטחה עוד קצת ביקורת, על-ידי טלי חרותי-סובר, במדור הבלוגים של אתר ״הארץ״. הפעם, לטעמי, באופן בלתי-מוצדק בעליל.
גילוי נאות: אני אמנם לא מוזכר אישית בטור שלה, אבל היא עוסקת במיזם שעזרתי להתחיל ולפתח מיומו הראשון. קורא(ות)י הותיקות/ים לא יתקשו להבחין היכן צוטטתי באופן ישיר בטור של חרותי-סובר. מילא האיות של ״קולגא״ (״כך במקור!״ אלא מה…), אבל השׂין השׂמאלית נכנסה במחי העתק-הדבק.
ובכל זאת, אתחיל בשבח. כותבת חרותי-סובר:
באוניברסיטת חיפה, למשל, החליטו לעשות מעשה ולהכניס לתוכנית הלימודים את הכלי החדש מכולם: הוויקיפדיה. זה שבע שנים מתבקשים סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח לכתוב ערכים על פי בחירתם, ותמורת העבודה האקדמית החשובה הזו, גם מקבלים ציון. לעיתים כתיבת הערך היא חלופה לעבודת גמר.
באופן כללי, הדברים נכונים. ביחוד אני מחזק את ידי הכותבת בכך שמדובר בעבודה אקדמית חשובה. לטעמי, אפילו חשובה מאד. האתגר הגדול ביותר של העולם האקדמי בדור הזה, בעיני, הוא סֻנתיזא והנגשה של כמויות הידע הבלתי-אפשריות שנצברו עד כה. זהו דור של אנציקלופדיזם. העובדה שהעבודה הכבירה הזו מתרחשת דוקא בכלי חינמי ושיתופי היא לא פחות ממדהימה, ובעיני גם מחממת לב מאין כמוה.
ועכשיו לטענות. טענה ראשונה היא שויקיפדיא העברית מנוהלת על-ידי קרן Wikimedia העולמית, ״קרן מסחרית ללא כוונת רווח שיושבת בסן פרנסיסקו״, ולפיכך ״כל תרומת זמן ומאמץ של מרצים וסטודנטים באוניברסיטת חיפה המתוקצבת, מגיעה לא רק ל׳אוניברסיטה החופשית הגדולה בעולם׳״ (שיבוש הססמא של ויקיפדיא, והסיפא הלא-ברור כשלעצמו, במקור). אכן, יש אירוניא מסוימת בכך שאחד המשאבים החשובים ביותר של התרבות העברית העכשווית (ויקיפדיא, ויקיציטוט, ויקימילון ועוד) מאוחסנים, פיזית, במרחק עשׂרה אזורי זמן מהארץ. אבל האם יש בכך טעם לפגם? אם כבר, יש כאן סוג של תעודת ביטוח.
אמנם, יש צדק מסוים בטענה שאיזשהו שבריר מכספי המסים בישׂראל מממן משׂרות בחוץ-לארץ. מדובר, יש לציין, בלא-הרבה במשׂרות, ובשבריר קטנטן שבקטנטנים מהתקציב. מצד שני יש לשקול גם את הרווח לציבור מהמיזם. כל הערכים שנכתבו עד כה במסגרת המיזם (177 נכון לכתיבת שורות אלה) נכתבו בויקיפדיא העברית, עבור הציבור העברי ברחבי העולם. השרתים של ויקיפדיא יושבים אמנם בחו״ל, אבל הרוב המכריע של הקוראות והקוראים נמצא כאן בארץ. יתר על כן, כאשר כותבת תלמידה תרגיל מסכם של שעור מתקדם, או אפילו עבודה סמינריונית, הקהל הנחשׂף לעבודה כולל, בדרך כלל, שני אנשים – היא ואני. ערך ויקיפדי חשׂוף לקהל גדול בהרבה, ואין לדעת מי תרצה לקרוא אותו, או אף להרחיבו, בעתיד. כיצד משמשים כספי המיסים בצורה חכמה יותר, כאשר המאמץ האקדמי נשאר קבור במגדל השן (שלא לאמר בפח האשפה), או כאשר הוא שקוף ונגיש לשימוש הציבור הרחב?
״אבל זו הבעיה הקטנה״, כותבת חרותי-סובר. הבעיא הגדולה באמת היא ש״סטודנטים יכתבו, עבור ציון, ערכים, למשל על מרצים, או קולגות של מרצים מאוניברסיטאות אחרות״. חרותי-סובר מוסיפה כי ״אדם אינו יכול לכתוב ערך על עצמו – מישהו צריך לכתוב עליו – וכי הוויקיפדיה האולטרא-פופולארית הפכה בשנים האחרונות כלי חשוב בתהליכי קידום עצמי״. החשד אותו מעלה חרותי-סובר (כך אמרה לי במפורש בזמן השׂיחות שקיימה איתי להכנת טור זה) הוא שמרצה במוסד אחד ישלח את תלמידיו לכתוב ערך על מרצה במוסד אחר, והיא, איכשהו, מתישהו, תגמול לו בחזרה (אולי אפילו על-ידי שליחת תלמידותיה לכתוב על המרצה הראשון…).
כמי שמכיר את ויקיפדיא יותר מרוב הציבור (ודאי יותר מגב׳ חרותי-סובר), אני יכול להעיד שמדובר בתרגיל מסובך ובלתי-יעיל בעליל. אילו רציתי לכתוב על עצמי ערך, הדרך הקלה והיעילה לעשׂות זאת היתה לפתוח שם משתמש נוסף תחת שם עט, לבצע כמה עריכות קלות בערכים כאלו ואחרים (כדי לרכוש את אמון הקהילה הויקיפדית), ואז פשוט לכתוב את הערך. על עצמי. תחת שם-עט. כך הייתי בטוח שמה שיכתב יהיה בדיוק מה שאני רוצה שיכתב, והניסוח יהיה מדויק ולטעמי (הייתי צריך להפטר מכמה ׳אלפ׳ים ומכמה נקודות בשׂין השׂמאלית, כמובן, אבל מה לא עושׂים למען קידום עצמי?). הקלות שבדרך הפעולה הזו היא לבדה, לטעמי, נימוק מספיק נגד האישום המרכזי של חרותי-סובר. מי שסבורה אחר/ת מוזמנ/ת לפתוח לעצמ/ה את המשתמש ״ג׳ירפה ירוקה״ (פנוי בינתיים), ולהתחיל לפעול לפי ההוראות לעיל (אבל ברצינות! כך לפחות לתעלול איזו תועלת).
[תוספת לאחר פרסום: הובא לידיעתי שגב׳ חרותי-סובר טעתה בקביעתה ש״אדם אינו יכול לכתוב ערך על עצמו״. מצב כזה אינו מומלץ על-ידי ויקיפדיא העברית, בצדק לטעמי, אך גם אינו אסור].
טענה ספציפית מעלה חרותי-סובר לגבי הערך אודות פרופ׳ גיא בר-עוז, שהוא אכן ממייסדי המיזם ומקדמיו (שכויח גיא, ותודה!). הערך אכן נכתב על-ידי פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, ד״ר ראובן ישורון, ויקיפד ותיק שכתב ערכים רבים ומוערכים בתחום התמחותו. הערך אכן נכתב שלא תמורת ציון. הוא נכתב כאשר המיזם היה בתחילת דרכו, כסוג של גישוש למציאת הדרך. (אגב, אני מזמין אתכן למצוא כמה עוד ילידי 1967 במדעי-הרוח בארץ זכו לדרגת פרופסור מן המניין.) מספר ערכים נוספים על המוסד נכתבו על-ידי סטודנטים, אך לא תמורת ציון אלא תמורת תשלום (העסקה לפי שעות). נוהל זה הוכיח עצמו כבלתי-יעיל, וחדלנו ממנו לאחר כמה ערכים. בסופו של יום, כפי שגילינו, פחות קשה לכתוב בעצמך מלפקח על מישהו אחר שיעשׂה זאת כהלכה (ועוד על זה בסוף הטור).
חץ מיוחד של ביקורת הופנה נגד התכנית ללימודי מגדר. כאן, אכן, נכתבו כמה ערכים ״על דמויות עכשוויות, שחלקן משׂחקות תפקיד בחיים האקדמיים בישׂראל״ (מילותי שלי בדוא״ל שצוטטו בטור). במסגרת התכנית ללימודי מגדר הרגישו המרצות ברגישות הנושׂא, ולפחות אחת מהן, ד״ר שרון הלוי, כתבה לי שחדלה מכך. חבל.
מדוע חבל? בשׂיחות שערכה אתי העלתה חרותי-סובר שוב ושוב שני שמות של אקדמאיות ישׂראליות, שהערכים אודותיהן אמורים לשמש דוגמא להתנהלות בעייתית מבחינה אתית: פרופ׳ ברברה סבירסקי וד״ר יפעת ביטון. אני מזמין את הקוראות והקוראים לעיין בערכים, ולשפוט בעצמן/ם האם יש לציבור עניין בערכים הללו, והאם שתי הנשים הללו ראויות לערך בויקיפדיא העברית כבר עתה, או שמא כללי האתיקא מחייבים שנמתין עד שתלכנה לעולמן, על מנת לא תוכלנה לגמול לכותבות הערך בטובות הנאה כאלו ואחרות.
עניין נוסף שעל הפרק: הקוד האתי והחופש האקדמי. כמי שהוציא את המיזם לדרכו, אני מעיד שהוא עדיין לא מפותח ובשל מספיק כדי להצריך ״קוד אתי ברור״ (כדרישתה של חרותי-סובר). למעשׂה, זה המקרה הראשון בו התעוררה איזושהי סוגיה אתית, ואף היא ברובה המכריע פרי תעתועי רוחה של חרותי-סובר, ולא עניין מהותי בשטח. עד כמה שמדובר בחופש אקדמי – אכן הזכרתי אותו בשׂיחה בעל-פה עם חרותי-סובר, כאשר גערה בי כיצד, כמנהל המיזם (אני לא…), אני לא יודע על כל ערך וערך הנכתב במסגרתו. תשובתי היתה שאפילו הייתי ״מנהל המיזם״, אין לי רשות או סמכות להתערב בתכני הלימוד של מרצה אחרת, שכן זו תהיה פגיעה בחופש האקדמי שלה. אם התועלת היחידה של טור זה תהיה לסייע לציבור להבין מעט יותר מהו החופש האקדמי, די לי וטוב לי.
לסיום כותבת חרותי-סובר: ״כולם שמחים – הסטודנט שמקבל ציון קל יחסית, המרצה שלא צריך לקרוא עבודות מייגעות, והאיש עליו נכתב הערך.״ לגבי נושׂאי הערכים הגבתי בהרחבה לעיל. לגבי הציון הקל (״רדידות״ קוראת לזה חרותי-סובר בהמשך הפסקא) – אשאיר את הקוראות והקוראים לגבש דעה על 177 הערכים שנכתבו עד-כה (קישור לרשימה למעלה). יותר מזה, אני מזמין את חרותי-סובר עצמה להתנסות בכתיבת ערכים בויקיפדיא, כדי להבין בדיוק במה מדובר. אני מרשה לעצמי להמר שהיא תופתע לגלות עד כמה קשה ותובעני יותר הפרסום בויקיפדיא מאשר הפרסום בבלוג ב״הארץ״. (ועוד שאלה למחשבה: האם ״עבודות מייגעות״ אמורות להחשב תוצר חיובי של התהליך האקדמי?)
אשר לחלקי שלי בעניין, אני מעיד שכתיבת ערכים ויקיפדיים לא רק שאינה חוסכת זמן ויגיעה, אלא היא מוסיפה עליהם באופן משמעותי. עבודה רגילה – מעולה, טובה, בינונית או גרועה – נבדקת, כמעט תמיד, פעם אחת בלבד. הבדיקה כשלעצמה כוללת הערות בגוף המסמך (בעט או במחשב), ופסקא או שתיים לסיכום. לפעמים, כאשר העבודה טובה במיוחד או בעייתית במיוחד, הכתיבה מתארכת משהו. כתיבה של ערך ויקיפדי, לעומת זאת, כרוכה בשלבים נוספים. החשוב וגוזל הזמן שבהם הוא קריאה מקדמית של טיוטת הערך, כדי להגיע להערכה ראשונית ולהסביר כיצד יש להביא אותו למצב בר-פרסום. (כשהעבודות נכתבות שלא לפרסום אני לא קורא טיוטות כמעט אף-פעם). לעתים, בכתיבת ערך, יש צורך בטיוטא שניה. בהמשך, אני מוצא עצמי לא פעם מבצע תיקונים קלים, עריכות לשוניות והאחדת כתיב – מה שלא הייתי חולם לעשׂות בעבודה המוגשת לי בדפוס או כקובץ בדוא״ל. בקיצור, לפי הערכה בלתי-מדעית, המבוססת על נסיון בלבד, בדיקת ערכים ויקיפדיים דורשת בממוצע פי שניים עד פי שלושה זמן ועבודה מבדיקת עבודה ״רגילה״, שלא לפרסום. נקודה זו הובהרה לחרותי-סובר בשׂיחותינו פעם ופעמיים, וחבל מאד שהחליטה להתעלם ממנה, ואף להציג מציאות הפוכה לחלוטין.
[בעקבות כתיבת טור זה הוסיפה גב׳ חנה יריב תאור משלה של המיזם לשתוף פעולה ויקיפדי-אקדמי].
שלום אורי, ובנוסף גם המשפט הגוי הבא:
"זה שבע שנים מתבקשים סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח לכתוב ערכים על פי בחירתם".
לא ברור לאיזו פקולטה הגברת חרותי-סובר התכוונה. אבל המיזם של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה נפתח בכנס עם דיקן הפקולטה ב-22 בספטמבר 2011 לפני כמעט 3 שנים. אז נראה שאפילו את המידע הבסיסי הזה היא לא טרחה לבדוק.
חנה –
את צודקת בעניין התאריך. עם זאת, בחילופי הדוא״ל שלי עם הכתבת, כתבתי באחת התשובות: ״מזה למעלה מ-7 שנים מתקיימים שיתופי פעולה בין ויקיפדיה לאקדמיה – במסגרתם סטודנטים לומדים כיצד לערוך בוויקיפדיה וכותבים ערכים בוויקיפדיה, לפעמים במקום עבודת גמר״. לדעתי זה חלק מהטקסט שהעביר לי איציק אדרי וגיבשנו יחד. הוא מסכם, להבנתי, את הנסיון הכללי של שתוף הפעולה בעולם, לא אצלנו בחיפה. בכל מקרה, זו נקודה שולית.
הי,
בתכל'ס עיקר הביקורת של חרותי היא על העדר קוד אתי. אני חושב שאכן כדאי להתחיל קוד כזה.
בפועל, התחלתי לקדם קוד כזה אצלי (מי שלא יודע, בעקבות אורי, גם אני התחלתי לחייב את תלמידי לכתוב ערכים). כאשר סטודנטים הציעו לכתוב עלי ערך, הודעתי להם כי מי שיכתוב עלי ערך, במסגרת הקורס, יקבל נכשל בקורס. הכוונה היתה שאסור לי להרוויח באופן ישיר מהמיזם ומעבודת הסטודנטים.
לכן, הייתי יוצר קוד אתי לפרויקט שמתחיל בשורה הבאה:
"על הסטודנטים להימנע מכתיבת ערכים או שיפור ערכים הקשורים לאוניברסיטה או למרצים, או לקלוגות של המרצים, במסגרת הקורס, ואין לתת לסטודנטים ציון על ערכים כאלו
זאת כדי למנוע טובות הנאה פסולות."
טל –
קודם כל, אני שׂמח לראות מישהו שמצטרף לדיון בצד של חרותי-סובר. מרענן ומקדם את הדיון.
שנית, הטענה שלי היתה, והינה עדיין, שאין כאן בעיא אתית. ליתר דיוק – עדיין אין בעיא כזו. איש לא כתב ערך על מרצה שלו עבור ציון – לפחות לא במיזם שלנו (הבנתי שבטכניון המצב שונה, אבל מה שקורה שם אינו בשליטתי או אפילו באחריותי). מהשׂיחות עם חרותי-סובר הבנתי שהיא קיבלה מידע כאילו כן קרה כך, ולא כן היא.
לגבי הנקודה העוסקת ב״קולגות״ – אני שואל אותך שוב את השאלה שהצבתי בטור: מה גובר, התועלת שבערכים הללו, או הפיקציא של התנהגות אתית? אני מזכיר: הדרך המתוארת ככשל אתי היא, בעצם, צורת התנהלות מאד לא יעילה אם טובת ההנאה המרכזית כאן היא ערך בויקיפדיא. הג׳ירפא הירוקה תעשׂה את העבודה באופן יעיל יותר בהרבה.
אורי,
אני לא בצד של חרותי, אלא בצד של חיפוש מה צריך לעשות, ומה ראוי לעשות.
חרותי, לא תיארה את שיבחו של המיזם, שבעיני הוא אחלה מיזם שבעולם, וחשוב מעין כמוהו. כמו כל מיזם טוב, גם הוא דורש שיפורים.
לכן, אין זה משנה אם העניין הוא בתחום אחריות של מאן-דהוא. החשוב הוא שאם יש תקלות, בוא נשפר. אם יש כבר לא מעט מוסדות שמערבים את הסטודנטים שלהם בויקיפדיה, ראוי גם שיהיה קוד אתי.
אני חושב שהערך המוסרי, בעניין זה, גובר על מילוי ערכים על קולגות.
עלינו לבנות חברה מוסרית, והמוסריות מתחילה כבר בבית הספר ובאוניברסיטה. חשוב שהמוטיבציה לכתוב ערכים לא תהיה האדרת הקולגות (או שלנו), אלא הידע המצטבר על פי ערכי המידע-הפתוח.
כך אנו משדרים לסטודנטים שלנו את חשיבות היושרה.
אז זהו, שאני טוען שלא היתה תקלה.
אני טוען שמה שהוצג כתקלה הוא המצאה, בין אם מתוך חוסר הקשבה בין אם מתוך שירות של סדר יום חיצוני ועוין.
אבל למה להשאיר את הדברים ברמה תאורטית? אנא קרא את שני הערכים המדוברים, ואמור לי אם מדובר, לדעתך, בהאדרה.
אורי, לדעתי אתה מפספס את הנקודה הכי חשובה. פרויקט שיזמת (כן, היית בין היוזמים של, אם לא ״היוזם״ שלוו) עלה לסדר היום הציבורי בעתון לאנשים ליברלים, ואתה מתלונן?
זהו טבעו של עולם, שהתקשורת בעיקר עוסקת בביקורת. במקום לבחון את 99% הטוב שבפרויקט הזה, היא מציינת את 1% הבעייתי, וגם אז היא עושה זאת ברשלנות.
צא מזה, אל תרגיש מותקף. תהנה מכך שהנושא עלה לדיון. הגעת לתודעה הלאומית. אני מאחל לך עוד המון פרויקטים כאלו!
האמת היא שלא החמצתי. כששיתפתי את הטור הזה בקבוצת הפייסבוק של החוג שלי אמר הסטטוס משהו בסגנון ״אם תקפו אותך בעיתון, סימן שעשׂית משהו״.
אפשר גם לציין שהמיזם שעזרתי להוציא לדרך לא באמת הגיע לעיתון, אלא לאיזור הבלוגים (כלומר איפה שהמערכת מרגישה פחות אחריות על הכתובים).
בקיצור, אני לא מתלונן על הפרסום.
אני כן מתלונן על הרשלנות העיתונאית (ואני עדין פה).
וביחוד אני עונה על הטענות כמיטב יכולתי.
אגב, האם עיינת בערכים? יש שם האדרה?
טל, ה"קוד האתי" הזה ברור למדי ולעומת זאת הניסוח שלך מלא חורים (לא כותב ערך עליך. אבל על בן דודך? א ועל מישהו אחר בפקולטה? או על איזה "מקורב"?
מכיוון שהעניין נראה לי כל כך מובן מאליו, לא ברור לי למה צריך לנסות לנסח אותו (מה שרק יעודד את עקיפתו). עצם העובדה שצריך לכתוב אותו מראה שהוא לא מובן מאליו.
בפרט במיזם הזה כל הערכים צריכים לקבל אישור מראש. אם הערך לא מתאים (ולו מסיבות אתיות. או אלוניות) פשוט צריכים לא לאשר את הערך ולהגיד לסטודנט לבחור נושא אחר.
צפריר, כיוון ששנינו נאמני הקוד הפתוח, והרשיונות הפתוחים, הרי שאם הקוד שלי מלא חורים, אפשר ומומלץ לפתח קוד מדוייק יותר. אני בטוח שיש טובים ממני בהגדרת חוקים וכללים מדוייקים. איש בעל חשיבה מדויקת מהרקע שלך, בוודאי יעשה עבודה טובה משלי. ראה עצמך מוזמן לנסח כלל אתי טוב יותר.
לגבי הנהירות של העניין, הרי מסתבר שלא לכולם הוא ברור כל כך. עובדה שהסטודנטים שלי הציעו לעשות עלי ערך. בכתבה גם נטען שסטודנטים כתבו ערכים על לפחות אחד מיוזמי המיזם, וכי בטכניון יש נטיה לכתוב על מרצים. אני גם בטוח שכיוזם מיזם ויקי-אקדמיה אצלי, הייתי שמח לצ'פר את הפקולטה שלי בערך בויקיפדיה. זה יחמיא לראש הפקולטה, ואולי יסיע לי לקדם את המיזם ואת עצמי.
מהם הגבולות הברורים, זה דיון מרתק. בעיני, אסור לכתוב על כל מי שמקורב למרצה, כולל בני משפחה. תחשוב על הדיבדנים שהמרצה מקבל (במקרה זה, מדובר רק בחנופה), ועל פי גבולות הדיווידנים תגדיר את גבול המותר.
המטרה של חוק אתי שנוצר על ידי קהילה, היא למנוע מהמערכת להחליק במדרון החלקלק של השחיתות (גם אם הרווחים מפרויקט ויקי הם קטנים מבחינה אקדמית, עדיין אלו טובות הנאה שבהם הסטודנטים יכולים לשחד את המצרים, או לחלופין, ניצול כוח העבודה של הסטודנטים למטרות המרצה, בצורה לא הוגנת.
לגבי היכולת לשמור על החוקים, אני מניח שאם קהילת המרצים שעוסקים בויקי-אקדמיה תגבש קוד כזה ביחד, יתמעטו העוקפים את הקוד.
טל –
נסיון ארוך שנים לנו יחד. כמה כתבנו וכתבנו, וכמה כתבו אחרות ואחרים, תקנונים וכללים למיזמים שמעולם לא התחילו לפעול?
אם זה באמת מעניין אותך, אולי תכתוב אתה קוד אתי? נוכל להעיר הערות ולנהל דיון.
כקולגה של אורי וכמי שגם הוא אם כי באופן פחות עקבי עודד את התלמידים לכתוב ערכים בוויקיפדיה העברית אני מבקש להוסיף:
בשיעורים שלי כתיבת ערך היתה משימת בונוס בנוסף לעבודה הרגילה. האפשרות לעבד גירסה קצרה לוויקיפדיה ניתנה רק לעבודות טובות.
שמחתי מאד שערכים דלים או לא קיימים נכתבו על ידי תלמידים שהעמיקו בספרות המחקר העדכנית והרלוונטית ובכך העשירו את עולם הידע בשפה העברית. ראו למשל הערך "מושבת רואנוק" שנכתב על ידי תלמיד מצטיין. אני לא מצליח להבין מה יכול לעורר ביקורת כאן.
שמחתי לראות כאן את צור שלו שכמה סטודנטים בקורס שלו השתתפו במיזם של הפקולטה למדעי הרוח וכתבו ערכים נפלאים. אשמח אם בשנת הלימודים הבאה צור שלו יכניס את המטלה הזאת כמטלת חובה, אני מבטיחה להגיע ולהדריך וללוות. בנוסף בשנת הלימודים הקרובה תיפתח עמדת יעץ לוויקיפדיה בספרייה בחדר 232 בכל יום שלישי בין השעות 12:00-10:00, צריך להירשם מראש דרך אתר הספרייה.
איני מכירה את טל ירון, אשמח לקבל מידע על המיזם שהוא יזם: אוניברסיטה, חוג, קורס ואיזה ערכים נכתבו. אם ירון הוא מרצה באוניברסיטת חיפה, אשמח גם לסייע.
ולעצם הבלוג של חרותי סובר, היא העלתה טענה מוזרה שאם סטודנט באוניברסיטת חיפה כותב ערך למשל על מרצה באוניברסיטת אוקספורד אז אותו מרצה יכריח את הסטודנטים שלו לכתוב ערך על המרצה מאוניברסיטת חיפה. מי שמכיר את הוויקיפדיה יודע שזאת טענה כל כך שטותית ומוזרה. לדעתה כל מי שמרצה באיזו שהיא אוניברסיטה בעולם גם אם זה בדרום תימן או דרום צ'אד אסור לכתוב עליו ערך. לשאלתי הסתבר שלא בדקה את הנושא אם אף נשוא ערך, זה רק הרעיון שלה.
אתם מוזמנים לקרוא על המיזם של כתיבת ערכים כמטלה אקדמית וההיסטוריה של המיזם בבלוג שלי "הבלוג של חנה יריב – סיפורי ויקיפדיה, הדגים וכל השאר"
בכתובת http://www.hanayariv.com/
שלום חנה,
אני מאוניברסיטת אריאל. אני מלמד מבוא לתקשורת דיגטלית, ובנית אתרים בבית הספר לתקשורת. אני משתמש בויקי, לצורך חוכמת המונים. למשל הדף הזה לבניית קמפיינים מוצלחים באינטרנט (קישור 1) או הדף שמסכם תיאוריה בתקשורת (קישור 2).
1) http://www.talyaron.com/delib/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98_%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%9C%D7%97
2)http://www.talyaron.com/delib/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93_%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98
אפשר להשיג אותי ב- tal.yaron@gmail.com
פניתי אליך בדוא"ל
לבינתיים, מישהו כבר אימץ את המלצתך ופתח את הערך על שמך, תחת שם המשתמש "ג'ירפה ירוקה"… (https://he.wikipedia.org/wiki/אורי_אמיתי)
שכך יהיה לי טוב, אכן ג׳ירפה ירוקה.