אז שעון החורף נכנס לתקפו. הפסדנו שעת אור. ומה הרווחנו?
הנימוק המרכזי השנה בעד הקדמת שעון החורף עוסק בהקלה הקלה הצפויה לצמות ולצמים ביום הכיפורים. עד כמה שהבנתי מגעת, הצום מוכתב בכל מקרה על-ידי השמש בכניסתו, ועל ידי הכוכבים בצאתו. מה לאלה ולסיבובה של הארץ בכלל סביב עצמה ולזוויתה של ארץ-ישׂראל בפרט מול השמש? אז מה מסמל כאן השעון?
פשט התשובה הוא, שיש כאן מאבק כוחות פוליטי. כדי להפגין את שליטתו במדינת ישׂראל בת ששת-הימים הכריז בן-גוריון על שעון קיץ לאלתר, מה-20 במאי עד לסוף אוקטובר. בסוף שנות ה-50 בוטל שעון הקיץ בכלל (כבר אז נשמעו נימוקים מתחום הדת והפולחן), וחזר לשימוש רק בזמן משבר האנרגיא שאחרי מלחמת יום-כיפור. (לסקירה היסטורית של ירון דרוקמן). מאז ועד היום נמשכת הישיבה רבת השנים של המפלגות הדתיות במשׂרד הפנים. הציבור למד להפנים שהפוליטיקא הדתית היא השלטת על שעון החורף. אין סיבה הגיונית לצפות שגוף פוליטי יוותר על סממן שלטוני כזה מרצונו, ולכן קל להבין את התעקשותו של שׂר הפנים לשמור על הקו שקיבל מרבותיו.
בהתבוננות שניה, ניתן לראות שלהבדיל מבפרשת גירוש הילדים, בה הפגין שׂר הפנים מר אלי ישי שיקולים הנוגדים הן את רוחה של היהדות ואת תמצית הישׂראליות, הן את דרישות המצפון האנושי, בפרשת שעון החורף ניתן דוקא ללמד עליו זכות. באופן כללי, קשה לאמר שהיהדות בת-זמננו נהנית יותר מדי מהיצר להקל. נהפוך הוא. ברוב המכריע של המקרים נוטים הפוסקים דוקא להחמיר חומרות. אני נוטה לזקוף זאת לעוּלה של הגולה, שעדיין לא סר מן הכתפיים. לפיכך, עלינו לשבח את המהלך ההלכתי של אלי ישי, המוכן אף להזיז מחוגים בכל הארץ כדי להקל, ולו במעט, ודוקא ביום הכיפורים. היום שעון חורף, מחר חולצות לייקרא.
ובכל זאת, לא הוגן שניתקע כאן עם שעון חורף כשבחוץ 30 מעלות ויותר. כבר לפני כשבוע, כשבעצומה נגד שעון החורף היו רשומים רק 90,000 שמות, התפרסמה ידיעה לפיה מוכן שׂר הפנים לשקול להחזיר את שעון הקיץ לאחר הצום. כעת יש בעצומה למעלה מ-230,000 שמות, והיא צברה יותר מ-60,000 לייקים בפייסבוק (מדד אמין בהרבה). כיון שלעצור את שעון החורף לא הצלחנו, ולהחרים נראה בלתי-אפשרי (ובאמת שכבר נמאס מכל החרמות), יש לכוון את הקריאה הציבורית החדשה למר אלי ישי להמשיך באותו קו, ולהחזיר את שעון הקיץ מייד עם צאת הצום. ההקלה תורגש ותודגש.
ואת שעון החורף אפשר לדחות לחנוכה.
מזדהה עם כל מה שכתבת על הדתיים.
רק רציתי להוסיף לינק מעניין לגבי יתרונותיו, ויותר נכון חסרונותיו של שעון הקיץ, http://www.nber.org/papers/w14429
יאיר –
קראתי רק את תקציר המאמר שצירפת. לדבריו, נבדקה רק צריכת חשמל ביתית (ולא מוסדית ותעשׂייתית), כך שהממצאים לא מלמדים הרבה.
בכל מקרה, השיקול הכלכלי פחות מטריד אותי כאן. המספרים המצוטטים בד"כ הם של עשׂרות מיליוני שקלים – סכום קטן מאד ביחס לרווחת האוכלוסיא. וזה, כמובן, מה שנפגע כאן בעיקר. נושׂא ראוי בעיני למשאל עם, כדי לברר מי באמת רוצה מה.
כמו שכתבתי אני מסכים איתך, ודאי לגבי הטיעונים שכרגע נמצאים על השולחן.
רק רציתי להעיר ששעון חורף זה לא דבר כזה גרוע, אישית אני דווקא מעדיף אותו (חוץ מביום כיפור כי הילדים שלי קמים עם השמש ולא לפי השעון, ואז היום נראה הרבה יותר ארוך…)
אה נוּ, בדיוק בשביל זה צריך משאל עם. אתה מעדיף שעון חורף. אני מעדיף שעון קיץ. לא הגיוני שנניח לרוב לקבוע?
מצחיק, אגב, שאתה מעדיף שעון חורף *חוץ מאשר* ביום הכיפורים. זה רק ממחיש עד כמה הכל כאן אישי וסובייקטיבי.
היתרון האמיתי בהחלפת השעון הוא זמני התפילה בשחרית.
בשעון הקיץ זמן שמונה עשרה מתחיל בשש ועשרים , זה אומר שאפשר להתחיל להתפלל רק ב שש ועשרה לערך ולסיים בשבע ועשרה (שזה מאוחר לאנשים עמלים)
בשעון החורף המבורך, זמן שמונה עשרה (שהוא נץ החמה) הוא בחמש ועשרים, ז"א שאפשר לסיים התפילה בשש ורבע ולצאת לעמל היום כראוי.
ברור לי שרוב המגיבים בפייסבוק ובעצומות למינהן לא יבינו על מה אני מדבר, הן מבחינת השחרית והן מבחינת להשכים בבוקר לעבודה, אבל מרבית העם היושב בציון עדיין עוסק בצורה זו או אחרת של עבודת כפיים ובדרך זו הוא יכול לנצל את היום בצורה יעילה.
כל ההתלהמות הפוליטית לראייתי היא משני הצדדים, כל צד ובעיות הגאווה שלו, וכמו שאמר הדוקטורא הנכבד, מה שחשוב זו טובת האוכלוסיה כולה (שהיא 7.5 מליון איש) ולאו דווקא אוכלוסיית הגולשים בספר הפרצופים.
שנכתב לשנה טובה
משה –
תודה על הביאור!
על כן צריך משאל עם בהקדם. מקרה קלאסי של "הרוב קובע".
אני רוצה להוסיף לדיון דברים ששמעתי מאבא שלי.
הוא סיפר שבדנמרק (מדינה בה השבת יוצאת בסביבות 23:00)
הם עשו תרגיל במחנות הקיץ של בני עקיבא, מיד כשהגיעו למחנה הכריזו על שעון חדש וכולם הקדימו את השעונים ב-3 שעות. כך יצאה השבת בשעה 20:00 והותירה עוד ערב בו ניתן לעשות פעילות.
בקיצור ההצעה שלי לשומרי המצוות שרוצים להקל על עצמם פסיכולוגית – להקדים ביום לפני יום כיפור את השעון בשלוש שעות כך שהצום יצא בשעה 4 במקום בשעה 7…
משה: אפשר גם לטעון דברים הפוכים לאור ההסבר שלך כי זה אומר שסוף זמן התפילה הוא מוקדם בשעה, מה שפוגע בלא פחות מתפללי שחרית בזמנה (כנראה ביותר…).
ואסיים בסיפור:
נדמה לי שהמדובר באברהם רביץ ז"ל (אבל אולי זה על ליצמן), שכשהגיע לכנסת עמד על הבמה והסביר שהוא קיבל ירושה מקודמיו בכנסת שחייב להיות שעון חורף לפני יום כיפור, רביץ הצהיר בפה מלא שאין לו מושג במה זה עוזר, אבל זאת הירושה שהוא קיבל ולכן הוא חייב להמשיך לדאוג לכך ששעון החורף יכנס לתקפו מוקדם…
יאיר יקירי המשכיל
אם הצום מסתיים ב 16:00 זה אומר שהזריחה היא ב 2:20 בבוקר
זה אומר שכדי לקום לתפילת נץ צריך ללכת לישון בשמונה בערב ולקום באחת וחצי אחר חצות… זמן ראוי לכל הדעות להתחיל בו את היום. , וסוף זמן קריאת שמע זה באזור 5.20 בבוקר.
אז במה הועילו חכמים בתקנתם ?
משה המשכים:
ליתר דיוק: אם השנה היינו מקדימים ב-3 שעות אז הנץ היה בדיוק ב-3:27 וסוף זמן ק"ש – 6:29, אין בעיה להסתדר עם זה כשגם ככה זה הכל משחק עם השעון, אתה אמנם קם קצת מוקדם (אבל גם ככה אתה קם מוקדם כי בדיוק הזיזו א השעון…), אבל צם "רק" עד 16:18.
לצורך הענין אפשר להסתפק בשעתיים וחצי.
לי לא אכפת, אני יכול בכל עת לכוון את השעון קסיו הדיגיטלי שיש לי על היד ולהתעורר לפי הציפצוף המציק שכולנו מכירים.
אני חושב שהבעיה היא שכולם נזכרים בבעיתיות של שעון החורף רק לפני שמחליפים ושוכחים לאחר מכן (איפה ההפגנה של לפני יומיים), השעוני קסיו שיש לי בבית עוד לא הספיקו להתחלף לשעון החדש וכבר אני צריך להחליפם חזרה.