על מדעיות הדו"ח של "אם תרצו"

פרופ ויגודה-גדות

פרופ' ויגודה-גדות

גם היום הטור אינו פרי עטי, אלא מכתב מאת פרופ' ערן ויגודה-גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שנשלח בשבוע שעבר (30 מאי) לכלל חברות/י הכנסת. המכתב מפורסם כאן באישור כותבו, ומוגש כשירות לציבור לקראת הדיון בתביעת הדיבה של "אם תרצו", בה יעלה לדיון הקשר בין תנועות פשיסטיות לבין האסטרטגיא של הפצת שקרים מכוונת במסווה מדעי.

*** ******* ***

לכבוד חברי הכנסת
משכן הכנסת,
ירושלים

קראתי לפני מספר ימים, לא בהפתעה גמורה אך עדיין בצער גדול, את הכתבה בעיתון "ישראל היום" ביחס למה שמכונה "דו"ח תנועת אם תרצו" על השיח האנטי ציוני באקדמיה. הבנתי גם כי במהלך אפריל התקיים בועדת החינוך התרבות והספורט דיון באותו נושא וכי העניין מועלה כהצעה לסדר היום לדיון בכנסת.

האם האקדמיה הישראלית אנטי ציונית? בכתבה שפורסמה נכתב בין השאר כי "מסקנות המחקר, עליו פיקחו ד"ר אודי לבל וד"ר רן ברץ {אנא ראו הבהרה של טיב הקשר בין ד"ר לבל וד"ר ברץ לדו"ח אם תרצו בקישור הזה, וגם תגובה מס' 1; אוֹרי}, מצביעות על יחס ממוצע של 20:80 – כלומר רוב מכריע מהחומר הנלמד במחלקות למדע המדינה מבוסס על רשימת מקורות המייצגת גישות "פוסט ציוניות" ו"אנטי ציוניות" ". בדיון בכנסת הושמעו דברים דומים.

קראתי והשתוממתי. קראת ואני חרד לאמת. אין סכנה גדולה יותר לציבור ולמקבלי החלטות בישראל מאשר להיות מוזנים בדברים חסרי שחר שכל קשר ביניהם לבין עובדות מדעיות תלוש לגמרי, שלא לאמור מגמתי ומטעה.

אוניברסיטת חיפה ביקשה את הדו"ח המלא כדי להגיב עליו אך קיבלה, לאחר מאמצים רבים, מסמך מקוצץ המסתיר את שמות ה"מפקחים על המחקר" ולא מפרט את שיטתו. כפי שהדברים נראים על סמך המידע הסלקטיבי שפיזרה תנועת אם תרצו לציבור לא מדובר במחקר ראוי לשמו והוא מעלה תהיות וסימני שאלה אין ספור. "המחקר" המתואר דורש הגנה והסברים רבים. אני קובע בוודאות, על סמך מיטב שיפוטי המקצועי והניסיון הרב שיש לי בביצוע מחקרים במדעי החברה בכלל ובתחום מדעי המדינה בפרט, שאין כאן מחקר מדעי ראוי לשמו.

לדוגמה, 4-5 סילבוסים שיתכן ונלקחו מתוך עשרות ומאות קורסים הנלמדים בבית הספר אותו אני מנהל, באופן לא שיטתי ולא מובנה, אינם מייצגים שום דבר חוץ מעצמם. בשל כך, ולאור הטענות החמורות המועלות בכתבה בשם המפקחים על המחקר הזה, ביקשתי לקבל הסברים מד"ר לבל ומד"ר ברץ על תקפות המחקר שביצעו ולהגן על איכותו. נראה לי שיש לעשות כאן עבודת הגנה רבה הכוללת הסברים כמו (1) כיצד נבחרו המרצים? (2) את מי הם מייצגים? (3) כיצד נבחרו הסילבוסים? ((4 מה נבדק בהם? (5) מדוע לא נלקחו לבדיקה סילבוסים של מרצים רלוונטיים אחרים? (6) כיצד נבחר גודל המדגם? (7) מדוע השתתפו רק מחלקות מסוימות ולא אחרות? (8) מה טעות הדגימה? (9) כיצד הוגדר מיהו ציוני? (10) ומיהו לא. ישנן כמובן שאלות רבות נוספות המעלות ספק כבד ביחס לאיכותו של מחקר זה ולכן אני מסופק אם הוא עומד בקריטריונים מינימאליים של הגינות ויושרה מקצועית.

בהיותי שופט של מחקרים בינלאומיים לכתבי עת מהשורה הראשונה, לקרנות מחקר עתירות משאבים בארה"ב ובאירופה, במסגרת האיחוד האירופי ועבור גופים ממשלתיים רציניים מהשורה הראשונה בעולם בתחומי אני קובע ששום כתב עת רציני (או רציני למחצה) במדעי החברה לא היה מתרשם מהמתודולוגיה המתוארת כאן ומהקפדה על פרטים קטנים כגון אלו שמצוינים מעלה. זהו חומר שקשה לכנותו מדעי והוא נראה תפור לצרכים אידיאולוגיים, יהיו אשר יהיו, של קבוצה מסוימת.

הדבר מדאיג במיוחד מכיוון שאיש מאיתנו לא היה מוכן לקחת כדור נגד כאב ראש שיוצר על בסיס מחקר מעוות, איש לא היה מוכן לנסוע במכונית שחלקיה לא יוצרו בעקבות מבחנים מדעיים ראויים ותקפים של חוזק שלדה ומרכב  – אבל שומו שמיים – אנו מוכנים להיות מוזנים במידע חברתי מעוות שמסוגל להוביל חברי כנסת, שרים וקובעי מדיניות ציבורית להחלטות מוטעות ברמה הלאומית והחברתית? כיצד נוכל להרשות זאת לעצמנו?

הביקורת שלי משמעותית גם מכיוון שאני עצמי רחוק מלהשתייך לקבוצה פוסט-ציונית כלשהי. נהפוכו – אני רואה בי וברבים מחברי באקדמיה ציונים לא רעים דווקא. אישית אני ציוני גאה ולצד חופש הביטוי עליו יש להגן מכל משמר אני לא חושש גם להוקיע התנהגויות של עמיתים רבים הפועלים נגד מדינת ישראל, קוראים לחרמות עליה ואפילו אלה ששוללים את יסוד קיומה בזמן שנהנים מכל הטובין שמספקת מערכת התגמולים האוניברסיטאית והתמיכה החברתית של מערכות השלטון בישראל.

רבים מאיתנו הולכים למילואים, מדברים בזכות המדינה ומגנים עליה מעל בימות אקדמאיות ואחרות, וכשיש צורך גם לא חוששים לבקר אותה ואת פעולתה, משוחחים בכיתות באובייקטיביות על בעיות מדע ועל בעיות שעה, ובסה"כ לא מאלה שיהיה קל לקרוא להם שמאל רדיקאלי. דווקא בשל כך חשוב לשים לב לביקורת הזו שמבקשת לכבד אמת מדעית ולא לעשות ממנה פלסתר. בפעולתם האחרונה הצליחו אנשי "אם תרצו" להפוך אותי בעל כורחי למתנגד חריף של דרכם.

לכן, מחקרם המעוות של ד"ר לבר וד"ר ברץ חמור מכיוון שמטיל דופי ביושרם המקצועי ובהגינותם המדעית של רבים מעמיתי במחלקות למדע המדינה ברחבי הארץ, ובמחלקות אחרות (ללא כל קשר לעמדתם הפוליטית כאמור). הסכנה הטמונה בו היא טיפוח תדמית שגויה של האקדמיה הישראלית, מסע צלב בלתי הגון נגדה כגוף אחד, בהצמדה של תווית "בוגדנית" לחוקרים הגונים ומתן עידוד למקבלי החלטות לפעול כנגדם. חופש הביטוי בישראל צריך להישמר – אך לדעתי אין לאיש רשות להפיץ חומרים מטעים מהסוג הזה. אסור בתכלית האיסור לחברי כנסת ללכת שולל אחר מידע שכזה.

לסיכום – האקדמיה והמחקר בישראל הם נכס לאומי. כולנו צריכים להיות מודאגים מתהליך מכוון של הטעייה בכיוון אידיאולוגי זה או אחר. האקדמיה הישראלית ואיכות המחקר בה חשובים מכדי שיעשה בהם ובכלים המדעיים שלהם שימוש מטעה. אני קורא לחברי הכנסת להוקיע הטעייה זו ולגנותה בכל דרך. לא זו דרכנו – לא זו דרכה של האמת.

בברכה,
פרופ' ערן ויגודה-גדות
ראש בית הספר למדעי המדינה

כבוד 30 מאי, 2010

חברי הכנסת

משכן הכנסת,

ירושלים

קראתי לפני מספר ימים, לא בהפתעה גמורה אך עדיין בצער גדול, את הכתבה בעיתון "ישראל היום" ביחס למה שמכונה "דו"ח תנועת אם תרצו" על השיח האנטי ציוני באקדמיה. הבנתי גם כי במהלך אפריל התקיים בועדת החינוך התרבות והספורט דיון באותו נושא וכי העניין מועלה כהצעה לסדר היום לדיון בכנסת.

האם האקדמיה הישראלית אנטי ציונית? בכתבה שפורסמה נכתב בין השאר כי "מסקנות המחקר, עליו פיקחו ד"ר אודי לבל וד"ר רן ברץ, מצביעות על יחס ממוצע של 20:80 – כלומר רוב מכריע מהחומר הנלמד במחלקות למדע המדינה מבוסס על רשימת מקורות המייצגת גישות "פוסט ציוניות" ו"אנטי ציוניות" ". בדיון בכנסת הושמעו דברים דומים.

קראתי והשתוממתי. קראת ואני חרד לאמת. אין סכנה גדולה יותר לציבור ולמקבלי החלטות בישראל מאשר להיות מוזנים בדברים חסרי שחר שכל קשר ביניהם לבין עובדות מדעיות תלוש לגמרי, שלא לאמור מגמתי ומטעה.

אוניברסיטת חיפה ביקשה את הדו"ח המלא כדי להגיב עליו אך קיבלה, לאחר מאמצים רבים, מסמך מקוצץ המסתיר את שמות ה"מפקחים על המחקר" ולא מפרט את שיטתו. כפי שהדברים נראים על סמך המידע הסלקטיבי שפיזרה תנועת אם תרצו לציבור לא מדובר במחקר ראוי לשמו והוא מעלה תהיות וסימני שאלה אין ספור. "המחקר" המתואר דורש הגנה והסברים רבים. אני קובע בוודאות, על סמך מיטב שיפוטי המקצועי והניסיון הרב שיש לי בביצוע מחקרים במדעי החברה בכלל ובתחום מדעי המדינה בפרט, שאין כאן מחקר מדעי ראוי לשמו.

לדוגמה, 4-5 סילבוסים שיתכן ונלקחו מתוך עשרות ומאות קורסים הנלמדים בבית הספר אותו אני מנהל, באופן לא שיטתי ולא מובנה, אינם מייצגים שום דבר חוץ מעצמם. בשל כך, ולאור הטענות החמורות המועלות בכתבה בשם המפקחים על המחקר הזה, ביקשתי לקבל הסברים מד"ר לבל ומד"ר ברץ על תקפות המחקר שביצעו ולהגן על איכותו. נראה לי שיש לעשות כאן עבודת הגנה רבה הכוללת הסברים כמו (1) כיצד נבחרו המרצים? (2) את מי הם מייצגים? (3) כיצד נבחרו הסילבוסים? ((4 מה נבדק בהם? (5) מדוע לא נלקחו לבדיקה סילבוסים של מרצים רלוונטיים אחרים? (6) כיצד נבחר גודל המדגם? (7) מדוע השתתפו רק מחלקות מסוימות ולא אחרות? (8) מה טעות הדגימה? (9) כיצד הוגדר מיהו ציוני? (10) ומיהו לא. ישנן כמובן שאלות רבות נוספות המעלות ספק כבד ביחס לאיכותו של מחקר זה ולכן אני מסופק אם הוא עומד בקריטריונים מינימאליים של הגינות ויושרה מקצועית.

בהיותי שופט של מחקרים בינלאומיים לכתבי עת מהשורה הראשונה, לקרנות מחקר עתירות משאבים בארה"ב ובאירופה, במסגרת האיחוד האירופי ועבור גופים ממשלתיים רציניים מהשורה הראשונה בעולם בתחומי אני קובע ששום כתב עת רציני (או רציני למחצה) במדעי החברה לא היה מתרשם מהמתודולוגיה המתוארת כאן ומהקפדה על פרטים קטנים כגון אלו שמצוינים מעלה. זהו חומר שקשה לכנותו מדעי והוא נראה תפור לצרכים אידיאולוגיים, יהיו אשר יהיו, של קבוצה מסוימת.

הדבר מדאיג במיוחד מכיוון שאיש מאיתנו לא היה מוכן לקחת כדור נגד כאב ראש שיוצר על בסיס מחקר מעוות, איש לא היה מוכן לנסוע במכונית שחלקיה לא יוצרו בעקבות מבחנים מדעיים ראויים ותקפים של חוזק שלדה ומרכב  – אבל שומו שמיים – אנו מוכנים להיות מוזנים במידע חברתי מעוות שמסוגל להוביל חברי כנסת, שרים וקובעי מדיניות ציבורית להחלטות מוטעות ברמה הלאומית והחברתית? כיצד נוכל להרשות זאת לעצמנו?

הביקורת שלי משמעותית גם מכיוון שאני עצמי רחוק מלהשתייך לקבוצה פוסט-ציונית כלשהי. נהפוכו – אני רואה בי וברבים מחברי באקדמיה ציונים לא רעים דווקא. אישית אני ציוני גאה ולצד חופש הביטוי עליו יש להגן מכל משמר אני לא חושש גם להוקיע התנהגויות של עמיתים רבים הפועלים נגד מדינת ישראל, קוראים לחרמות עליה ואפילו אלה ששוללים את יסוד קיומה בזמן שנהנים מכל הטובין שמספקת מערכת התגמולים האוניברסיטאית והתמיכה החברתית של מערכות השלטון בישראל.

רבים מאיתנו הולכים למילואים, מדברים בזכות המדינה ומגנים עליה מעל בימות אקדמאיות ואחרות, וכשיש צורך גם לא חוששים לבקר אותה ואת פעולתה, משוחחים בכיתות באובייקטיביות על בעיות מדע ועל בעיות שעה, ובסה"כ לא מאלה שיהיה קל לקרוא להם שמאל רדיקאלי. דווקא בשל כך חשוב לשים לב לביקורת הזו שמבקשת לכבד אמת מדעית ולא לעשות ממנה פלסתר. בפעולתם האחרונה הצליחו אנשי "אם תרצו" להפוך אותי בעל כורחי למתנגד חריף של דרכם.

לכן, מחקרם המעוות של ד"ר לבר וד"ר ברץ חמור מכיוון שמטיל דופי ביושרם המקצועי ובהגינותם המדעית של רבים מעמיתי במחלקות למדע המדינה ברחבי הארץ, ובמחלקות אחרות (ללא כל קשר לעמדתם הפוליטית כאמור). הסכנה הטמונה בו היא טיפוח תדמית שגויה של האקדמיה הישראלית, מסע צלב בלתי הגון נגדה כגוף אחד, בהצמדה של תווית "בוגדנית" לחוקרים הגונים ומתן עידוד למקבלי החלטות לפעול כנגדם. חופש הביטוי בישראל צריך להישמר אך לדעתי אין לאיש רשות להפיץ חומרים מטעים מהסוג הזה. אסור בתכלית האיסור לחברי כנסת ללכת שולל אחר מידע שכזה.

לסיכום האקדמיה והמחקר בישראל הם נכס לאומי. כולנו צריכים להיות מודאגים מתהליך מכוון של הטעייה בכיוון אידיאולוגי זה או אחר. האקדמיה הישראלית ואיכות המחקר בה חשובים מכדי שיעשה בהם ובכלים המדעיים שלהם שימוש מטעה. אני קורא לחברי הכנסת להוקיע הטעייה זו ולגנותה בכל דרך. לא זו דרכנו לא זו דרכה של האמת.

בברכה,

פרופ' ערן ויגודה-גדות

ראש בית הספר למדעי המדינה

83 תגובות על הפוסט “על מדעיות הדו"ח של "אם תרצו"

  1. אמממ… כל הקמפיין שלהם נגד הקרן החדשה, למשל? מה זה אם לא מסע דה-לגיטימציה שהאשים את נעמי חזן בבגידה?

  2. סליחה, כתבתי "אתכם" והתכוונתי "אותם". אין לי כוונות להאשים אותך אישית

  3. אוי נו באמת. וצר לי, אבל לקרוא למישהו פאשיסט זה לא סתימת פיות, במיוחד שבמקרה הנוכחי עומדת להם הגנת אמת דיברתי – אם תרצו אכן תואמים למדי לרעיונות פאשיסטיים קלאסיים.
    רוצה לראות סתימת פיות מהי? להגיש תביעה על סך מיליוני שקלים נגד קבוצה בפייסבוק(!) ולאיים בתביעה כזו כנגד וויקיפדיה(!!) כדי שלא יגידו עליך דברים שאתה לא אוהב (כמו שאתה תנועת ימין למשל, ממש עלבון בוטה!), זה סתימת פיות. אין לי ולא יהיה לי שמץ של אמפתיה לחבורת הבריונים הזו, שהפריצה הראשונה שלהם לתודעה הציבורית הייתה בקמפיין פרסום עם טונים אנטישמיים שהתבסס על האשמות מפוברקות ומצוצות מהאצבע כנגד אחד הארגונים החיוביים יותר בישראל כיום, וכנגד אחת הנשים האנושיות ביותר בחברה הישראלית כיום — ומאז הצליחו רק להמשיך ולהתדרדר.

  4. תראה לי איפה כתובה המילה בגידה? אני מצרף את הכרזה המדוברת.
    http://www.imti.org.il/facebook/7.swf

    למען הסר ספק, אני מסכים בהחלט לקביעה כי תמיכה של גוף ישראלי בגופים שמסיתים נגד ישראל היא מעשה פסול ומכוער. בוודאי שנקיטת עמדה נגד ישראל אל מול גורם חיצוני היא מעשה לא דמוקרטי. מעשה מסוג זה מנסה לכפות את דרכו מבחוץ במקום לשכנע מבפנים.

  5. דובי, כנראה שאינך מודע לעוצמתן של מילים קשות. בציבור הישראלי למילה "פאשיסט" יש משמעות נלווית הקשורה ישירות למשטרים אפלים ונוראים. לצערי היום מילה זו משמשת גם כשם גנאי לכל דבר לאומי. להערכתי רוב האנשים שמפריחים את שם הגנאי הזה יודעים בדיוק כיצד הוא מתקבל.

    אם יש משהו שאני מקווה שייצא מהדיון הזה, הוא התובנה ש"פאשיסט" הוא לא כינוי שמאפשר שיח פתוח, אלא מהווה דה-לגיטימציה וסתימת פיות. גם אם אתה לא מתכוון לכך, זו הדרך בה הכינוי מתקבל בצד השני.

  6. פאשיזם הוא באמת סוג משטר אפל ונורא. אפלה ונוראה זה גם תיאור טוב של האווירה הציבורית שאם תרצו רוצים ליצור בישראל.

    ואני שוב מזכיר לך שאם תרצו איימו על וויקיפדיה לא בגלל שוויקיפדיה הגדירו אותם כתנועה פאשיסטית, אלא בגלל שהגדירו אותם כתנועת ימין. אני לא חושב שיש להם זכות להתלונן על סתימת פיות כשכל מה שהם עושים פרום דיי וואן זה בדיוק לסתום פיות. ולקרוא להם פאשיסטים ומקארתיסטים – שוב – זה לא לסתום להם את הפה, אלא להגדיר אותם במדויק.

  7. דובי, אתה מנסה להצדיק בדיוק את ההתנהגות שפסלת לפני רגע. אתה טענת שלקרוא "בוגדים" הוא סתימת פיות, אך בה בעת מנסה לשכנע שלקרוא "פשיסטים" זה לגיטימי. גם מי שקרא לרבין "רוצח" יכל להרצות לך כמה מבחינה סמנטית ההגדרה מדוייקת. אני כורך את כל ההתבטאויות האלה בסל אחד ודוחה אותן בשאט נפש. כל מעשה אחר הוא התחסדות וצביעות "לי מותר ולו אסור". אגב, עדין לא הראית לי היכן קראו "אם תרצו" למישהו בוגדים.

    הערה בנושא התביעה המשפטית. ראשית, לא ברור לי הקשר בין זה לבין פאשיזם. האם האחים עופר פאשיסטים? האם שרה נתניהו פאשיסטית?

    שנית, לא ברורה לי הפסילה של בית המשפט כגוף שמוסמך להכריע בסכסוכים שאין הסכמה על דרך יישובם. אם אני סבור שמישהו גרם לי נזק, זכותי לתבוע אותו. איזה עוד דרך אתה רואה לפתרון בעיה כזו? להשחית את ויקיפדיה?

    בהערה צדדית אומר כי לטעמי תביעה של ויקיפדיה מעידה על חוסר הבנה בסיסי של המנגנון מאחוריה. מנסיוני מדובר בגוף שפועל בצורה מאוזנת ופלורליסטית.

  8. שחר, ההתממות שלך משעממת אותי. דוגמא לקריאות בוגדים כנגד הקרן החדשה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1163778.html
    שימוש ב-SLAPP היא פרקטיקה אנטי-דמוקרטית מוכרת שבארה"ב אף יש חקיקה מונעת כנגדה. SLAPP (תביעת דיבה אסטרטגית) היא כמובן הרבה יותר חמורה כשמדובר לא במטרות עסקיות, אלא בתביעה לשם השתקה פוליטית, כמו במקרה דנן. בית המשפט אינו המקום להכרעת ויכוחים פוליטיים, מרים ככל שיהיו.
    התביעה כנגד וויקיפדיה מראה על הבנה מצויינת של המנגנון מאחוריה – הם ידעו שהם יתקפלו, וכך זכו בדיוק במה שרצו: שליטה מלאה על התדמית הציבורית שלהם לשם הפצת השקרים והדיסאינפורמציה שלהם.

  9. ראשית, לא התייחסת לטענותי לכך שאתה מנסה להצדיק את אותה ההתנהגות שפסלת אצל "אם תרצו".

    לצערי לא השתכנעתי מטיעוניך. הכתבה ב"הארץ" שקופה בהטייתה. תקרא אותה ותראה כמה ביטויים דמגוגיים יש שם, לדוגמא "תנועת "אם תרצו" ממומנת, בין היתר, על ידי… הכומר ג'ון הייגי. הייגי טען בהזדמנויות שונות שאדולף היטלר מילא את רצון האל…" כתבה כזו אינה דיווח עיתונאי אלא מאמר פובליציסטי. תמצא איזה מסמך, (משהו!) ולא איזה פעיל מתלהם שהפובליציסט מכוון אליו את המקרופון. לעומת זאת פעילי "הקרן החדשה" כותבים "פשיסטים" בכל מקום אפשרי.

    אם בחוקי ארה"ב עסקינן, הרי ששם הקרן החדשה היתה מוגדרת כ"סוכן זר" והיחס אליה היה בהתאם. "אם תרצו" פועלת על פי כללי המשחק הלגיטימיים בארץ ואיני רואה בבקשת סעד משפטי משהו פסול.

    לסיכום, הגעתי לדיון הזה עם הרבה שאלות, וקיבלתי תמונה ברורה מי כאן סותם פיות. על כך נאמר "הפוסל, במומו פוסל"

  10. לדובי וגורו, חשפתם את פניכם כאן ובעצם הוכחתם את מה ש"אם תרצו" מנסה לזעוק בגינו. יש לציין, ואני מאמין בכך בכל ליבי, שיש גם אנשים בשמאל שחושבים ופועלים אחרת מכם, ולראייה, חלק מהדיונים לעיל נערכו ע"י אנשים שהציגו דעות כאמור. אני אנסה להסביר את זה כך – מאמרים פובליציסטיים מעיתון הארץ (שהפך לצערי להיות סוג של פראבדה) המכפישים את "אם תרצו", פתיחת אתרים ברחבי הרשת המכנים את התנועה "פשיסטית" ויציאה למסע צלב כנגד פעיליה (כגון העלאת סרטון המזהיר את הציבור מאחד הפעילים בגין היותו פדופיל ואנס וחתום בשם – "החברים של נעמי"), לא מהווים פתרונים לבעיות אותן היא מעלה, אלא רק גורמים לאמונה עיוורת של הציבור בדרכה, אשר מבין כי נעשה לה עוול, ומזילים את הדיון הציבורי ע"י הפחתת משמעותם של מונחים כגון "פשיסט" – אם כל היום תצעקו פשיסט, פשיסט, על כל דבר הנגוע בשמץ לאומיות, כמה זמן אתם חושבים עד שיעבור ולמונח זה כבר לא תהיה משמעות בשיח הציבורי? אני בטוח שבקצב הזה, זה יקרה עוד השנה.
    ולסיום, היה לי תענוג לדון בדף זה עם רובכם. ולאורי, תבורך ותמשיך להעלות סוגיות מעניינות שיובילו לדיונים פורים נוספים, אני אשתדל לעקוב ולהגיב.

  11. אלי, תסלח לי, אבל לא ברור לי היכן ההערות שלי, מוכיחות משהו שאם תרצו טוענים בדו"ח, או התייחסו בכלל למשהו שאתה כתבת. אם להודות על האמת, לא ברור לי מה מן הדברים שכתבתי לא יכול היה להישמע גם בדיון פנימי בהנהגת התנועה. למשל, כנסיון של אחד החברים להצביע על כך שהצעד שאם תרצו נוקטים הוא שגוי טקטית, כיוון שדו"ח זה מצביע על החולשה האינטלקטואלית של הלאומיות.
    בתור צמחוני, לא יעלה לעולם בדעתי לצעוק בראש חוצות את העובדה שרוב התזונאים ממליצים על אכילת בשר, או שרוב החוקרי האתיקה אוכלים בשר. אם אנונימוס היו מפרסמים דו"ח הטוען שהאקדמיה מקדמת אכילת בשר, סביר להניח שהייתי חושב שלמישהו נפל שם בורג רציני. לי עצמי יש תשובה, מדוע אם תרצו בחרו בטקטיקה הזו, אבל לא רשמתי מהי כי התשובה שלי פחות מבוססת מן השאלה שלי, ולכן אני מעדיף להישאר עם השאלה.

  12. חברים שלום –

    אני רואה שהמשכתם במרץ בלעדי. אני שתקתי מטעמי שמירת שבת, לא משום סיבה אחרת.

    שלוש הערות כלליות לי בשלב זה:

    א) חשבתי הרבה במהלך השבת, והתברר לי שאני צריך לצאת לסוג של אודיסאה הסברתית. הדיון על מהות הציונות יגיע ב"ה תוך כדי; אבקש מראש את סבלנותכם.

    ב) לעניין הפאשיזם – אני מאד לא מרוצה מהשימוש הרווח מידי במילה זו במחוזותינו. בעיקר אינני מרוצה משום שלדעתי אף אחד לא טורח להסביר לעצמו למה בדיוק הכוונה. אני, לדוגמא, נקרא פאשיסט (או טוב מזה, פרוטו-פאשיסט) חדשות לבקרים. אני מקווה שלפחות חלקכם מופתעים.
    כיוון שאף אחד מאתנו לא יצטרף במהרה למפלגתו של מוסוליני (ההגדרה הנכונה ביותר לפאשיזם), אני נשאר לרוב עם הגדרה בלתי-רשמית ובלתי-מספקת: קידוש המדינה מעל לכל דבר אחר, ונקיטת אלימות, הסתה לאלימות והפצת שקרים כדי להשׂיג מטרות פוליטיות.
    דוגמא לקידוש המדינה מעל לכל ראיתי לאחרונה בפרשת המשט, בקולות שטענו, ללא כחל ושׂרק, שאסור להעביר ביקורת על הממשלה והמדינה. נקודה. זה כבר פאשיזם בעיני.

    ג) אני מציע לכולם להתעמק שוב באיומים של "אם תרצו" על ויקיפדיא. שם לא היה עניין של פאשיזם, אלא של הגדרת התנועה כתנועת ימין. יפה בעיני שחושבים ב"אם תרצו" שהגדרתם כתנועת ימין יש בה טעם לגנאי. אבל היא מסבירה היטב את שיטות הפעולה, ומצדיקה לגמרי, בעיני, את טענתו של דובי לעיל.

    ***

    דובי –
    הבלוג זקוק נואשות למתיחת פנים טכנולוגית. אני בור ועם הארץ בוורדפרס, ואין לי פנאי להתארגן עם מומחה/ית כרגע. ב"ה בקיץ.

  13. אורי,
    לדעתי ההגדרה היחידה שיכולה להתקבל מבחינה חוקית (לדוגמא במשפט הדיבה) היא זו שבמילון (מבחינתי מילון אבן שושן הוא המקור). תתפלא לשמוע שהיא הרבה יותר חריפה מאשר זו שציטטת. לדעתי, היא גם משקפת הרבה יותר טוב את הקונוטציות השליליות הנובעות מן המילה.

    באופן כללי, לטעמי המילה "אסור" מתאימה רק במקומות בהם יש חוק האוסר. אני חושב שיש הבדל גדול בין לבקר את המדינה בדיונים פנים ארציים לבין ללכת לחו"ל ולהכפיש כ"אזרח שמכיר את המצב מבפנים". אני מאמין כי ביקורת היא כלי חשוב מאד בדיון בחברה. בה בעת אני חושב שאזרח שמחפש במה מחוץ למדינה כדי לבקר את מדינתו עושה מעשה לא דמוקרטי.

  14. שחר –

    לדעתי בחינתך תהיה שונה מאד מבחינת בית-המשפט.

    ראשית, המילון. למה דוקא אבן-שושן? מה רע במילון של אבניאון? שלא לדבר על כך שפאשיזם הוא מונח בינלאומי, ולכן צריך להעזר במילונים של שׂפות אחרות גם כן.
    שנית, מי אמר שהמילון, כל מילון, הוא הסמכות העליונה לקביעת מהויות פוליטיות? את המילון הרי כתבו בלשנים, שאינם דוקא מומחים גדולים במדע המדינה.

    שנית – ה"אסור". תשׂמח ודאי לשמוע שאת האסור הזה קראתי דוקא ביחס לביקורת פנימית. יש מי שסבור שגם ביקורת פנימית אסור להשמיע, וביחס לעניין המשט דוקא.
    ומעבר לכך – השמעת ביקורת בפני גורמי חוץ היא מעשׂה לא דמוקרטי? אתמהה. עכשיו תצטרך להגדיר מהי דמוקרטיא.

  15. ייתכן שאתה צודק לגבי בית המשפט, אף כי אני לא בטוח שזה הדבר הצודק. לדעתי צריכים קריטריון אחיד לתביעות מעין זה. אם נפגעת מכך שקראו לך X צריך קודם כל להבין את המשמעות של X. לדעתי צריך לקחת את המילון בעל התפוצה הרחבה ביותר. ההנחה היסודית מאחורי דעתי היא כי אדם שרוצה להבין מה אמרו על אדם בעיתון יכול לברר זאת במילון. האם יש לך קריטריון אחר שיהיה אחיד? אני סבור שברגע שההגדרה תלויה בשופט המקרי שדן בתיק תיתכן שונות קיצונית בין שופטים שונים.

    לדעתי דמוקרטיה היא מנגנון המאפשר ליבון סוגיות ציבוריות. המטרה היא שההחלטות ישקפו איזון של אינטרסים בציבור. ברגע ש"מייצאים" את הקונפליקט החוצה, למעשה מייצרים חוסר איזון בין הדעות, כך שייתכן שדעה שנתמכת על ידי מיעוט קיצוני תקבל משקל לא פרופורציונלי.

    ברור לי שיהיו כאלה שיאמרו "אסור לבקר". ברור לי גם שאנשים אלה לא חיו מעולם תחת משטר דיקטטורי.

  16. ולדעתי אין שום מקום לדון בנושאים כאלו בבית משפט. אם אתה קורא לי חתיכת חרא, אין שום הגיון בכך שאלך לבית המשפט ואראה הוכחות חותכות לכך שאני אינני, למעשה, חתיכת חרא, ולכן מגיע לי פיצוי.
    ועדיין לא הסברת איך בדיוק ההצדקה שלך עובדת במקרה של וויקיפדיה, שגם שם היה איום בתביעת דיבה.

  17. שחר, דובי –

    אזכיר בנקודה זו שאין כאן דיון במה ראוי לדון בבית-משפט ובמה לא. הפנייה לערכאות היא צעד חד-צדדי של "אם תרצו". בית-המשפט יוכל להחליט שאין לו דרך לדון בתיק כזה, ולהעיף אותו לכל הרוחות. אבל אני בכל זאת מקווה שיהיה דיון, ושיקבל כמה שיותר פרסום.

    ואני מצטרף לשאלתו של דובי בעניין האיום בתביעה נגד ויקיפדיא.

  18. אורי, ההתייחסות שלי לסוגיה הזו היא סוג של תמונת מראה של אנשי הימין שמתאוננים על כך שערבים-ישראלים "מנצלים" את הדמוקרטיה כדי לפעול כנגדה. כאן אנחנו רואים דווקא מקרה של ארגון ימין שמנצל את הזכות החוקית שלו להגיש תביעה כדי לצמצם את הזכויות החוקיות של אחרים. ההבדל הוא שבניגוד למדינה שיכולה להתגונן יפה מאוד כנגד מי שעושה שימוש בזכויותיו הדמוקרטיות כנגדה, ארגונים קטנים ומעוטי יכולת כלכלית עשויים לקרוס, או לפחות להתקפל, אל מול איומים שכאלו.
    השאלה, לפיכך, אינה האם בית המשפט הוא מקום ראוי או לא לדון בסוגיות הללו, אלא מה המניע של אם תרצו – לך ולי ברור, וכך גם, יש להניח, למי שנותן לאם תרצו יעוץ משפטי, שאין שום סיכוי לתביעה הזו. מכאן אפשר רק להסיק שהם קיוו להשיג את התוצאה הרצויה שלהם לא דרך בית המשפט, אלא דרך האיום בלבד.

  19. אין ויכוח.
    ועל כן אני מקווה שהדברים יגיעו לכדי דיון בבית-המשפט. גם כדי שאופיה האמיתי של "אם תרצו" יחשׂף ברבים, גם כדי שהבלוף יתפוצץ בפני מי שיזם את המהלך, גם כדי שסוף סוף נדע מה לכל הרוחות הוא פאשיזם בישׂראל של 2010.

  20. היה צרפתי אחד שאמר פעם:
    "איני מסכים למילה שאתה אומר אך אגן עד-מוות על זכותך להביע דעתך." המשפט הזה מבטא את מהות הדמוקרטיא הרבה יותר מכל הצבעה בבחירות או כל קבלה של דעת רוב כזה או אחר.
    אנחנו שוכחים יותר מדי את האמת הבסיסית הזו ומתעסקים יותר מדי בסייגים שאולי צריך לשים עליה. המונח "דמוקרטיא מתגוננת" מורד לזנות לאחרונה על ידי דוברים משני הצדדים של הויכוח.
    זה נכון שרעיונות יכולים להרוג. אבל מצד שני, הדרך להלחם ברעיונות היא בדרך כלל לא על ידי סתימת הפיות המביעים אותם. ולכן גם אם נסכים ש"זו ארצנו" הם פשיסטים – זו לא עילה לסתום את פיותיהם. להוקיע – בכיף, תוקיעו מעל כל במה שאתם יכולים. אפילו הקמפיין שלהם נגד הקרן ונגד נעמי חזן, שיותר מכל האמירות שהוזכרו פה מגרד את הגבולות של הסייגים על אותו משפט צרפתי, לא בטוח שעובר אותם. מצד שני, הביקורת על ישראל בחוץ. כלומר ללכת לאירגונים בינ"ל, ויהיו מוטים, חד צדדיים ולא הוגנים, שונאי ישראל ואנטישמיים בפוטנציה ולבקר באוזניהם את המדינה. זו לא בגידה ולא אקט מלחמתי נגדה ולא סיוע לאויב ולכן לגיטימית. לדעתי היא אפילו לא "אנטי ציונות". נאמנות (שזה ההפך מבגידה), למרות מה שחושבים בישראל ביתינו, מאד קשה למדוד ובדרך כלל חסר טעם. הסכנה הגדולה ב"זו ארצנו" לדעתי, סכנה שאחראים לה גם המתנגדים ל"זו ארצנו" היא איבוד הפורפורציות. לתבוע את ויקיפדיה על שהגדירו את "זו ארצנו" ארגון ימני זו יציאה כל כך מטופשת שצריך כישרון בשביל להמציא אותה. וצריך להיות ברור לכולם שמדובר בספין פירסומי משעשע. לעומת זאת השימוש הנמהר שלהם בביטוי "אנטי ציוני" דורש, לדעתי, תגובה עניינית, רהוטה ו"קולנית" ככל האפשר אבל לקרא לזה הסתה, (שלא לומר "הסתה לרצח") כמו שראיתי בכמה טוקבקים – זו הגזמה דמגוגית שמנגנת בכוונה על רגשות אשם ישנים מימי רצח רבין ולא מוסיפה כלום.

  21. mio, כדאי לתקן משהו ברושם שאם תרצו ביקשו להשאיר, אם כבר נכנסת לויכוח הזה. אני מצטט:
    "מצד שני, הביקורת על ישראל בחוץ. כלומר ללכת לאירגונים בינ"ל, ויהיו מוטים, חד צדדיים ולא הוגנים, שונאי ישראל ואנטישמיים בפוטנציה ולבקר באוזניהם את המדינה."
    מתוך הציטטוטים שנאספו לצורך מחקר זה, ישנם 6 ציטוטים, אם זכור לי היטב, בהם אשכרה מישהו פנה לועדת גודסטון ומסר עדות בפניהם. כל השאר, הם ציטוטים של דוחות עבודה רגילים, מסמכי עמדה ופניות לגורמי שלטון של אותם ארגונים. אנשי ועדת החקירה של גולדסטון, היו אלה שבחרו לצטט אותם, בהיותם פומביים. מה לעשות, כדי שהציבור בישראל ידע עליהם, צריכים לפרסם אותם בפומבי.

  22. Mio (וגם שחר גולן ודובי) –

    הערה בעניין "סתימת פיות". לקרוא למישהו "פאשיסט" אינה סתימת פיות. גם לא "בוגד". נהפוך הוא. זו דרך (דוחה ותקפנית) לפתוח דיון (אלים וגס רוח).

    מאידך, תביעות דיבה מסוג slapp היא כן סתימת פיות.

  23. Zionism Political and cultural movement calling for the return of the Jewish people to their Biblical home.

  24. הנה קישור ממש מצוין לכל אלה שקוראים ל"אם תרצו" "פשיסטים" בגלל תביעת הדיבה, ובה בעת מגינים על "הקרן החדשה".

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/048/605.html

    מעניין מאד למה לא קמה קבוצה בפייסבוק "הקרן החדשה – פשיסטית". איפה כל חסידי "חופש הביטוי"? איפה כל מתנגדי ה slapp?

    להלן ההגדרה המילונאית של פשיזם: "תנועה לאומנית, קיצונית ורודנית. הפשיזם הוא משטר של דקטטורה המשעבד את המוני העם, מדכא את הפועלים, מתנגד לסוציאליזם. הפשיזם הפך לנושא דגל הראקציה, הגזענות והאנטישמיות בעולם."

    אני מצטרף לאלה המקווים לכך שנגיע להכרעה במשפט. מעניין לראות את מתנגדי "אם תרצו" מנמקים איך ההגדרה מתחברת למציאות.

    הערה נוספת: יש הבדל מהותי בין לקרוא למישהו "פשיסט", לבין להקים קבוצת פייסבוק כפי שעשו מתנגדי "אם תרצו". הראשון הוא סתם התנהגות מכוערת והשני הוא סתימת פיות.

  25. שחר –

    לאומנית? כן. קיצונית? כן. רודנית? נקווה שלא יגיעו לעולם לעמדה בה נוכל לגבש דעה. כנ"ל לגבי כל מה שבא אחרי "משטר". אבל מתנגדת לסוציאליזם? ללא ספק. לכל השׂמאל בכלל. יפה ששנינו מחכים למשפט. יהיה מתח.

    סתימת פיות היא אם אמחוק את תגובותיך ואחסום את ה-IP שלך.
    ההבדל שציינת לעיל הוא בין גסות רוח להרבה מאד גסות רוח. אין בקבוצת הפייסבוק ההיא שום דבר שמפריע לחופש הביטוי של "אם תרצו". נהפוך הוא – יש כאן מתן פרסום ובמה.
    ואולי אני פשוט לא מבין מהי סתימת פיות?

  26. פינגבאק: לא שומעים! » מה צריך ללמד באקדמיה?

  27. חזרתי.
    ואם כבר עסקינן בדוחות מסולפים ומכפישים, אשר מביישים כל אדם עם קצת שכל בקודקוד, קבלו את הדו"ח של מרכז אדוה:

    http://www.adva.org/Uploaded/מחיר%20הכיבוש%202010%20-%20סופי.pdf

    אבל את הדו"ח הזה אף אחד לא יבקר…
    או שיודעים מה, דווקא יש מישהו שכן:

    http://www.latma.co.il/Latma/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=81&FID=269&PID=0&IID=3307

    אל תתנו לצביעות לקבוע את סדר יומכם. זה נבלה וזה טרפה.

  28. אלי –

    עברתי על הדו"ח ברפרוף. מהרפרוף אני מסיק שהוא לוקה בכשל בסיסי של הסמול, הרואה ב"כיבוש" סיבה לכל הרעות החולות באשר הן. דוגמא קיצונית לכך פגשתי לפני כשנה, לאחר הפיגוע בבר-נוער, כאשר אחד מפעילי קהילת הלהט"ב טען בלהט שהכיבוש מעודד אלימות נגד הומואים. כאילו חסרה אלימות כזו בארצות אחרות, שאין בהן כיבוש.

    בדבר אחד, עם זאת, הדו"ח מדייק בהחלט. הוא מסייע להנציח את קביעתו של דיין (עמ' 21) על חוסר היכולת לטפל בנושׂאי בטחון ובנושׂאים חברתיים בו בעת. ממש כפי שהוא מסייע למשטרים עריצים במדינות ערב לדחות טענות פנים בתירוץ של התנגדות לישות הציונית.

  29. גיא הציוני' אתה לא ממש ציוני אלא ציוניחד"ש, שזה למעשה אנטי ציוני ישן ורע.

  30. פינגבאק: And They Have a Plan

  31. לא הספקתי לקרוא הכל, ואני מצטערת, כי הדיון מרתק וחשוב. השאלה שלי לא לגמרי קשורה אבל לא מוצאת כל כך התיייחסות אליה בשום מקום. הקרן לישראל חדשה new israel fund, יש סיכוי שחלק כל כך גדול מהאקדמאים בישראל לא דובר אנגלית, או שהתרגום השגוי ביותר הוא הטעייה מכוונת?

  32. ענת שלום –

    אין כאן טעות בתרגום – הקרן החדשה לישׂראל הוא תרגום הולם מאד.

    אבל, את צודקת בהחלט שגם התרגום שלך הוא אפשרי, והשם באנגלית יכול להשתמע לשני הכיוונים. את הראשונה שמפנה את תשׂומת לבי לנקודה המעניינת הזו – תודה!

סגור לתגובות.