10 תגובות על הפוסט “השמאל הלאומי – גברתי, ראש הממשלה”

1. מעניין שאני לא שמתי לב בכלל לעניין הגברי במסמך שלהם, זה נראה מובן מאליו וברור.
   אגב אני לא חושבת שיש מצב שיאשרו חופשת לידה שנתיים. הבנתי שבדנמרק זה חצי שנה. אני חושבת שבן חצי שנה לשנה זה שילוב של הגיוני ובר-השגה.

2. טלי –

   בשוודיא יש 480 יום – 16 חודש. זה קשור לשיעור ילודה וכיו"ב – אבל בראש ובראשונה זה עניין של סדר עדיפויות לאומי. לדעתי מאד מאד חשוב שתינוקות רכות/ים יהיו עם ההורים כמה שיותר. שווה להשקיע בזה.

   מצד שני, כדי להתמודד עם העול הכלכלי שחופשת לידה של שנתיים תהוה, צריך לעודד נשים לעבוד יותר אחרי שהילדים כבר גדלים. זה, מנסיון של נשים סביבי, קשה מאד מאד.

3. אורי,
   "מכל בחינה שהיא עדיפה בעיני עובדת שצעיר(ות)יה כבר נוער, מאשר מי שעדיין מטופלת בטף"
   מזל שלא אתה היית בועדה שקיבלה אותי לעבודה. העדפה זו, לא רק שהיא מעליבה אלא שהיא נוגדת את סעיף 2 לחוק שוייון הזדמנויות בעבודה.
   חבל שדווקא פוסט שהתחיל באופן כל כך חיובי והעלה את סוגיית השתתפותן של נשים במרחב הציבורי הסתיים שוב בבהכנסתם של נשים פנימה, לד' אמותיהן, לטיפול בילדים ולהנקה.

4. איילת,
   מה כל כך רע בכך שנשים יטפלו בילדיהן?

5. אני רוצה להגיד בקשר לנשים ברמה אחרת-ברור שלשים נשים בראש מפלגה שמתיימרת להיות חילונית ו/או שמאלנית מיביא אלקטורט. מי כמו ציפי לבני הוכיחה זאת כיום שמלא מנדטים הגיעו כי היא אישה. יהיו חכמים האנשים בעבודה ובמרצ אם ישימו את שלי חימוביץ וזהבה גלאון בראש המפלגה ויביאו ככה עוד כמה מנדטים.

6. לגבי חופשת הלידה – בדנמרק ובנורבגיה זה עשרה חודשים ובנוסף כמו בכל עשרה חודשי עבודה מקבלים חודשיים חופשה…
   כמובן שגם הגבר יכול לקחת את החופשה, במקביל או אחרי או לפני האישה לבחירת בני הזוג.
   מבחינת שוק העבודה יש אפילו יתרון בתנועה גדולה בשוק העבודה לכן בדנמרק גם מעודדים מאוד שבתונים.

   יפתח – אני חושב שהענין הוא לא שזה יהיה נכון טקטית – לדחוף את מעט הנשים שיש לראש הרשימה. יש פה ענין של שילוב מלא (שבהתחלה יהיה חייב להיות מלאכותי ע"י שיריון אחרת זה לא יקרה) של הנשים בפוליטיקה. המצב נכון ל-2004 הוא שאנחנו בין המדינות המתפתחות למערב מבחינת אחוז ייצוג לנשים (15%) כשמדינות סקנדינביה (כמו בכל דבר) ניצבות בראש עם כ-43% ייצוג לנשים (בממשלה השבדית היום יש יותר שרות משרים!).
   הסיפור הוא שמשהו עמוק בהתנהלות הפוליטית צריך להשתנות כדי שזה יקרה ואני לא כל כך בטוח מה. או שבאמת אם זה יקרה אז ההתנהלות הפוליטית תשתנה.
   אכן מחכים כבר ליום ש"נקבה תסובב גבר"…

7. טוב לא יודעת, אולי זה באמת קשור לשיעור הילודה הנמוך יחסית אלינו בארצות סקנדינביה. לי קשה לראות את הממשלה שלנו מאשרת שנה של חופשת לידה בתשלום על כל תינוק..

8. טלי –

   קשה לראות, כן. אבל המטרה היא לשנות את המצב הקיים. אולי שנתיים זה באמת חלום רחוק. מצד שני, אם לא נדרוש הרבה עכשיו, על מה נתמקח אח"כ?

   ***

   איילת –

   לא הדברים שלי מכניסים לד' אמות, אלא דוקא הטבע. עם כל הדיבורים היפים על שוויון – אין ולא יהיה. יש דברים שמדרך הטבע הם שונים.

   קראתי פעם ראיון עם מנהלת בכירה ביותר באיזה קונצרן ענק (נדמה לי בארה"ב), אם לשלושה, שלדבריה לקחה חופשת לידה של שבועיים בכל פעם, ומייד חזרה לעבודה. זה מרשים מאד (לא נראה לי שהייתי עומד בכך בעצמי), אבל ממש לא אופייני.

   בהרבה מאד מקרים נשים – גם כאלה שהיו להן תכנונים לקריירא – משנות את דעתן עם ההריון או הלידה, ודוקא שׂמחות מאד על הנקה, גידול וד' אמות. פגשתי אפילו כמה וכמה מקרים בהם נשים צעירות חפצו באורח חיים כזה, אבל אז גילו שחברותיהן מפעילות עליהן לחץ חברתי לחזור תיכף ומייד לעבודה, כיון שסתם להיות אמא זה "לא פמיניסטי".
   זה כמובן לא מקור הלחץ היחיד. קיים פחד, שבהתחשב במציאות הוא מוצדק ביותר, שמי שתצא משוק העבודה, תתקשה מאד לחזור אליו אח"כ. את הפחד הזה אני רוצה לנסות להסיר.

   הֵצעתי לעיל לחופשת לידה בת שנתיים, ביחוד מתוך מחשבה שכך יקל גם לאבות הטריים להשתתף בחופשת הלידה, ולאפשר לנשותיהם שתרצינה לחזור לעבודה.

   ***

   יאיר –

   בשוודיא חופשת לידה היא בת 480 יום (לפי ויקיפדיא). זה השׂיא העולמי.

   כתבת "כמובן שגם הגבר יכול לקחת…" – אם אינני טועה, כך אומר החוק גם בארץ. יש לי חשש, עם זאת, שמידת כיבוד חוק זה בארצנו אינה גבוהה. אני לא בקי בתחום בכלל, אבל יש לי תחושבה שדוקא כאן יש אבן נגף רצינית מאדץ

   שבתונים בדנמרק? התוכל להרחיב?

   ***

   יפתח –

   גם לדעתי שלי יחימוביץ' היא מועמדת ראויה. עניין שקצת מפריע לי במועמדותה הוא שאין לה שום נסיון ניהולי (למיטב דעתי עבדה תמיד בתקשורת, ואז ישר לפוליטיקא). האם אני טועה כאן? והאם סביר להעמיד מועמד/ת לראשות הממשלה ללא נסיון כזה? (זו *אינה* שאלה רטורית).

9. יאיר ואורי- לא זכור לי שצריך נסיון כלשהו לנהל משהו חשוב בישראל בשנים האחרונות.לרוחמה אברהם היה נסיון להיות שרה? כולה היתה מזכירה, אז מה הביג דיל? למרצים יש נסיון בהוראה? חלק ניכר מהם מרצים גרועים ביותר וחוקרים מעולים,אין קשר. בכל מקרה העבודה אינה מפלגת שלטון,כיום יש 2 לפי הבחירות האחרונות ולפי הסקרים-קדימה וליכוד. בנתיים כל הנשים שהצעתי לקדם לראש השתפשפו שנים בפוליטיקה והביאו מלא תוצאות ואני ממש לא מדבר ברמה של כדי להגיע לשוויון,אלא להביא מנדטים וזהו. ברור שאישה בראש זה תמיד טוב, ביחוד אם היא פרובוקטיבית.

10. יפתח –
    ערבבת פה כמה דברים.

    ראשית, המצב הנוכחי הוא לא הדוגמא לשאוב ממנה השראה. הרי אנו רוצים כל כך לשנות אותו.

    שנית, מרצים. בעיני זו טעות שלמרצים ומרצות באקדמיא אין גם הכשרה כלשהי בהוראה. גם האיזון בין חשיבות ההוראה לחשיבות המחקר (האחרון נחשב עשׂרת מונים יותר) אינה נכונה בעיני.

    שלישי, יתכן מאד שאתה צודק, ושלא צריך נסיון ניהולי דוקא. נסיון של שנים בפוליטיקא (שיחימוביץ' מתחילה לצבור) מספיק לצורך העניין. מנהיגות האופוזיציא גם היא עמדה שאפשר לקבל בה הכנה טובה לראשות ממשלה.

    בקיצור, אני אוהב את ההצעה הזו.

סגור לתגובות.