אתנחתא טראגי-קומית מהדיון בשׂמאל הלאומי, פשוט כי יש דברים שאסור לעבור עליהם בשתיקה. אתמול התפרסמה בווינט ידיעה מאת עינב יוסף-זדה, תחת הכותרת הבאה: העירייה תאתר נערות שמבלות עם בני מיעוטים. כיון שהדעת מתקשה להעלות תבשיל-פיגולים מרוכז שכזה, הנה הידיעה ככתבה וכלשונה:
ביחידת הנוער של עיריית פתח תקוה הוקם צוות מיוחד שיסייע לנערות שנוהגות להתרועע עם בני מיעוטים. במקביל יתהדק המעקב אחר שב"חים באמצעות מניעת השכרת דירות מפוצלות והגבלת שעות הבילוי שלהם בבתי הקפה עד 23:00 בלבד
צוות מיוחד ביחידת נוער של עיריית פתח תקוה תאתר נערות שנוהגות להיפגש עם בני מיעוטים ותסייע להן. זאת על רקע הקשר שהתגלה בין נערה תושבת העיר לבני מיעוטים מג'לג'וליה, שרצחו את אריק קרפ ז"ל בחוף בתל אביב.
"בעיית בני המיעוטים היא מוכרת", אומר ראש יחידת הנוער, משה ספקטור, "הניסיונות להתמודד איתה הם אמיתיים וכנים. יש כמה מוקדים בעייתיים והעירייה עושה מאמץ לבחון את העניין בשיתוף פעולה עם המשטרה".
הצעד ננקט כחלק מפעילות מינהל ההנדסה בעירייה למניעת השכרת דירות, לרוב מפוצלות, לבני מיעוטים השוהים בעיר בניגוד לחוק (שב"חים). "יחידות עצמאיות ונפרדות הן סכנה", אמר סגן ראש העיר, מוטי זפט (מפד"ל), "הן יכולות להיות מקור לוונדליזם והצקות".
פקחי מינהל ההנדסה פשטו בשבועות האחרונים על כ-200 דירות במרכז העיר, שנודע כי בעליהן פיצלו אותן בניגוד לחוק. הפשיטות התקיימו בשעות הערב כדי למנוע מהדיירים להתחמק מהן.
זפט העריך כי מאות צעירים ערבים, חלקם מהשטחים וחלקם ערביי ישראל, מתגוררים במרכז העיר, בדירות קטנות או מפוצלות. העירייה פרסמה לאחרונה מודעות במקומונים, בהן הזהירה את בעלי הדירות על איסור הפיצול בניגוד לחוק וכן על האיסור להלין שב"חים.
במינהל ההנדסה מדגישים כי ינקטו פעולות מנע נוספות, בהן הגשת תלונות במשטרה על הלנת שב"חים, איסור על הוצאת שולחנות לאחר השעה 23:00 בבתי קפה בהם נוהגים להתרכז שב"חים, וכן הגברת התאורה במרכז העיר, כולל במגרש החנייה בבניין העירייה.
בדרך כלל אני מתנגד נמרצות לשימוש היתר בהשוואות לנאצים. לרוב אין בכך טעם, יש בכך זילות של השואה, וביחוד הדבר מטשטש את חומרת המעשׂים או הדברים, שכן במקום לדון בהם עצמם דנים בשאלה האם הם גרועים מספיק כדי להצדיק את ההשוואה, או לא. אבל הפעם עף לי הגוֹדווין.
כיון שההצדקה לנבלה דלעיל מגיעה בעקבות הרצח של אריק קרפ הי"ד, ולמען לא ישנו מקרים מזעזעים שכאלה, אני קורא לשב"כ לעצור למפרע את כל הסטודנטים והסטודנטיות למשפטים באונ' בר-אילן. אחרי הכל, קיים סיכוי סביר שראש הממשלה נתניהו יורה בשלב זה או אחר על נסיגה מאי-אילו שטחי ארץ-ישׂראל, וידוע לכל שצעדים כאלה מצד ראשי ממשלה עלולים להביא לרציחתם בידי סטודנטים למשפטים מבר-אילן. בכל זאת למדנו משהו מרצח רבין, לא?
ומה על בני מיעוטים השוהים בעיר בניגוד לחוק (שב"חים)? שוהים בניגוד לחוק. בעיר. מי? צעירים ערבים, חלקם מהשטחים וחלקם ערביי ישראל. ערבים מהשטחים אכן חייבים באישור מיוחד כדי לשהות בגבולות הקו הירוק. אבל ערביי ישׂראל? שב"חים?! מתי נחקק החוק שאוסר על אזרחים ערבים לשהות באם המושבות? ולבקר בבריכות שׂחיה מותר להם? עם או בלי כלב?
אבל לא אלמן ישׂראל. במהלך היום עלתה בדיונים בפייסבוק תשובה ציונית הולמת לגועל-נפש המרוכז הזה שמספקים לנו ספקטור, זפט ויוסף-זדה: מסיבות התבוללות פרועות, בארץ ובעולם. אני אמנם כבר נשׂוי וזקן, אבל עוד יש בארץ נוער נמרץ. לכן/ם אני קורא: צאנה להתבולל! תהא זו התשובה ללאומנים החשוכים ולגזענים המגעילים. והיה מחננו טהור.
בליל כזה של שטויות בלתי קשורות (מה לפיצול דירות ולתאורה בחניית העיריה???) כבר מזמן לא קראתי.
אבל אולי זה בגלל שאני לא קוראת עיתונים.
ההשראה לטמטום הנוכחי נראית לי לקוחה מהקריאה לאחרונה של הסוכנות "להלשין" על צעירים יהודיים המועדים להתבוללות בניכר.
דרך אגב, לאתיופים שלא קיבלו אותם לבתי ספר דתיים בפתח תקווה מותר לצאת עם יהודים? ועם שב"חים? וערבים אזרחי ישראל? ומה עם אתיופים שכן קיבלו אותם? ואם מדובר בבני אותו המין?
בחיי שמשטרת פתח תקווה צריכה לפרט יותר.
אני מתבייש ונכלם לומר את זה…באמת… אבל אני די מחכה שממשלת ישראל תגיע לשלב הבא…שימתחו כבר את החבל יותר מדי כדי שההמונים יבינו כבר שמשהו לא בסדר לעזאזל…
אני מפחד משפיכות דמים. לא מעט אומרים לי שאין מנוס. אבל אני עוד איכשהו מקוה.
אני קצת מפחדת שיש מלא אנשים שאין להם בעיה עם מתיחת החבל יותר מדי, ואלה שכן יש להם בעיה לא יעשו מספיק בעניין, כי הם התרגלו להתעלם/להתעצל
אורי,
אין לי בכלל מה להוסיף על העיגון דה-פקטו של הצעתו של כהנא בזמנו, לפיה תיאכף הפרדה בין צעירים יהודיים וערביים. זה מגעיל וגזעני בכל דרך שלא תסתכל על זה.
סלח לי שאני מעלה זאת שוב, אבל אני מוצא בכל הסיפור הזה פן נוסף, שצריך כבר להיות מוכר. עיריית פתח תקווה מזכירה לנו שיש בעיה, ושכל עוד החברה הישראלית בכלל ונציגיה הפוליטיים בפרט קוברים את ראשם בחול, הכוחות הפועלים בשטח יכתיבו את הנורמות שאחר כך מעוררות בנו זרא. אי אפשר להתעלם מכך שקיימת בעיה, הן בהפקרות מוחלטת במדיניות הכניסה לישראל של מי שאינו אזרח, והן של דרך הטיפול בשב"חים לאחר שנכנסים. לא ייתכן שרבבות של ערביי השטחים יכנסו ויצאו כאוות נפשם, כשבדרך הם גם עוברים על עוד כמה וכמה חוקים. ההפקרות הזו איננה ללא מחיר: שיעור גניבת המכוניות מתוך ישראל אל השטחים הוא בלתי נתפס (השמועות מדברות על 90% מכלל הגניבות, אבל כנראה שזה באזור 80%. נזק למשק של כ700 מיליון בשנה, ונזק לרכוש הציבור של 1.5 מיליארד בשנה), ולשב"חים כחלק מרכזי בעניין. כנ"ל לגבי הברחות סמים, וכמובן שגם פשיעה אלימה. המדיניות החברתית-לכאורה החדשה של עיריית פתח תקווה היא תשובה פחדנית, זנופובית ומעוררת בחילה, אולם היא תשובה ל"כשל-שוק" של המערכת הפוליטית ומערכת אכיפת החוק. כמובן שאינני מצדיק אותה, כי היא איננה עניינית, מידתית או אפילו מכבדת את כבודם של ערביי ישראל. אבל אני יכול להבין למה זה קורה, ולנו חלק באשמה.
עצוב לי מאד שערביי ישראל, אזרחי המדינה שאין בינם וביני כל הבדל במעמד האזרחי, מתויגים באופן גזעני וחסר כל הצדקה תחת המדיניות החדשה הזו. הם הנפגעים העקיפים של תגובה גזענית לבעיה מציאותית. אבל בואו לא נשכח כמה קל ונוח לשבת בכורסאות שלנו כאן בחיפה ולזלזל בבעיות החמורות שעיריית פתח תקווה נאלצת להתמודד עימן יומם וליל. אני מציע שלצד הביקורת הראויה כנגד המדיניות הזדונית החדשה הזו, נביע גם תמיכה פוזיטיבית בפיתרון של בעיה שממררת לאחינו האזרחים את החיים. בשורה התחתונה, יש כאן עוד סיבה מצוינת להתחיל להגביר את המודעות לסוגיית המתח היהודי-ערבי הפנים-ישראלי.
אני מציע להגביר את האכיפה בנושא שב"חים. אני גם מציע לנקוט עמדה חד-משמעית בסוגיה, שתשודר כמסר ברור: אזרחי ישראל הערביים לחוד, וערביי השטחים לחוד. אנחנו לא רק שיכולים להבחין בין שתי הקבוצות, אנחנו גם רוצים להבחין בין שתי הקבוצות.
אחרי מסר כזה, אני לא בטוח שיהיה לעיריית פתח תקווה קל כל כך לעשות דברים דומים בעתיד.
ליאור… עיריית פתח תקווה משתמשת בבעיה הזו כעלה תאנה למדיניות גזענית ברורה. אכיפת החוק היא דבר שחשוב לשמר אותו, אבל לא כל כך הבנתי מה הקשר לבני מיעוטים או לעבריינים יהודים… יש כאן בעיה של זליגה של שב"חים, נניח כרגע שזו בעיה חמורה…
מה בין זה לבין יחידה שתאתר בנות ישראל חסודות שנפלו בשבי האויב?
חוק גודווין הוא קצת בעייתי. מצד אחד… נכון שפעמים רבות השימוש בשואה בויכוחים גורם לזילות הנושא. אבל מצד שני… השואה לא נוצרה בידי מפלצות אלא בידי אנשים בשר ודם. כל נסיון להפוך את השואה למשהו שאי אפשר להשוות אליו דבר או להתייחס אליו מקשה עלינו ללמוד את התנאים שיכולים להביא את האנושות לאירוע שכזה.
אם רוצים למנוע שואה שניה צריך להבין את הראשונה. להפסיק לעצום עיניים. לא לתת הסברים שטחיים כמו "להיטלר הייתה ביצה אחת והוא היה יהודי מלא שנאה עצמית בגלל האלימות בבית" או "האנטישמיות טבועה בדם הגרמני" ולהתחיל להבין דבר פשוט: לכל אדם יש את הפוטנציאל להיות היטלר, כל אומה יכולה להיות נאצית. בזמן הנכון ובתנאים הנכונים… גם האיש השליו ביותר יכול להפוך לאייכמן
תומר,
חוסר הקשר הענייני בין הבעיה ובין מדיניות איתור בנות ישראל החסודות הוא בדיוק הנקודה שלי. הרי ברור שאין שום קשר בין השניים. ובכל זאת, מעבר לביקורת שלנו על המדיניות, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מדוע היא קיימת. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שמדיניות היא א) מענה לצורך אמיתי, ב) מעוגנת באווירה הערכית/נורמטיבית שמתוכה היא יוצאת. מדיניות גזענית לעולם לא תתפוש, נניח, בקרב האליטה האינטלקטואלית של ישראל (כך אני מקווה לפחות). בהנחה ש-(א) קיים, צריך לשאול למה (ב) קיים. ותושבה אפשרית לשאלה זו סיפקתי במה שכתבתי למעלה.
קודם כל, נראה לי שהעסק מבולבל כיון שהידיעה עצמה רשלנית ומעידה על עיתונאות גרועה.
יותר מדי דברים נכרכו כאן יחד, ותעיד התאורה בחניון העיריה. ברור שיש כאן מענה לאיזה צורך בשטח, אבל יוסף-זדה לא טורחת להסביר אותו, ממש כשם שהיא לא טורחת לעצור ולחשוב על כך שאזרחים לא יכולים להיות שב"חים. (ואגב, אם תאמצו את זכרונכן/ם אחורה לימי ההתנתקות, תראו שגם ליהודים/ות קוראים לפעמים שב"ח).
ליאור –
אתה נראה לי אופטימי מדי לגבי גזענות ואליטות. הרבה מתפישׂת ה"אנחנו כאן והם שם" המפורסמת נגועה בשׂנאת חינם (לא בטוח שעל בסיס גזעני, אבל זה דיון אחר).
עומר –
צריך ללמוד על השואה מכל כיוון, לזה אני מסכים. אבל רוב ההשוואות הללו לא נעשׂות מתוך רצון ללמוד, אלא מתוך רצון להקיא קצת מררה ולעצבן אם אפשר. אולי זה נכון גם לגבי הטור שכתבתי כאן. אבל איכשהו, הפעם ההקשר נראה לי חזק מתמיד.
אורי,
אני אהיה הגליאני ואסכים שבמקרים רבים בניית הזהות שלנו נעשית בדרך של הגדרת האחר, ואולי גם עם הניסיון לשלוט באחר. מזה לחלוטין לא נובע שתפישה כזו (שמעצבת בערך כל גיבוש של זהות בתוך החברה ומחוצה לה, בכל מקום בעולם) נגועה בגזענות. הסיבה היא פשוטה. ה"אחר" שאני מבקש ליצור כאן איננו "אחר" על סמך שום קריטריון מלבד אזרחות. הרי בתוך קבוצת ההתייחסות בה אני נמצא, נמצאים גם כל ערביי ישראל האזרחים. לא ייתכן, לפיכך, ששימוש ב"אחרות" במצב כזה הוא גזעני.
לגבי "שנאת חינם", אני לא מוצא שום מחויבות שלנו לאהוב את מי שאיננו אזרח המדינה (וגם בתוך המדינה אני דורש אך ורק "לסבול" האחד את השני כדרישה מוסרית מינימלית). אנחנו יכולים לחיות לצד ערבים פלסטינים שלא נכנסים אלינו למדינה, כאשר יש ביננו יחסים פושרים לחלוטין. הדיכוטומיה של אהבה או שנאה היא דיכוטומיה שקרית. אינני אוהב קנדים באשר הם קנדים, אבל גם אינני שונא אותם.
בכל אופן, אני מסכים שיש בכתבה הזו בלגן עיתנואי שהיה גורם (אולי) אפילו לערוץ 1 להתבייש. טוב, אולי לא.
ליאור –
בעניין הגזענות: אני מקפיד להשתמש בביטוי זה במובנו המקורי והצר – אפליה או שׂנאת חינם לפרטים או לציבור, הנובעות ממוצאו הגזעי-גנטי.
לפיכך אפליה נגד אזרחים ערבים אינה גזענות.
אפליה נגד ילדים אתיופים כן.
איסור על חברוּת יהודים בקאנטרי-קלאב אינה גזענות.
ברזי שתיה נפרדים לשחורים וללבנים כן.
וכו'.
לגבי שׂנאת חינם – נכון, אתה לא מחוייב לאהוב אף אחד. גם לדרוש ממך לסבול מישהו זה די הרבה. אבל יש הבדל בין שׂנאה סתם לשׂנאת חינם. ההבדל נעוץ בסיבה. לשׂנוא את יגאל עמיר זה בסדר. לשׂנוא את כל הסטודנטים למשפטים בבר-אילן, לא.
אפשר להיות חטטנית לרגע ולשאול איפה אתה גר?
בחיפה.
אפשר להיות חטטן לרגע ולבקש שתפסיקי להיות סודית?
אני לא כשאת סודית. השארתי מייל ולינק לאתר. יש שב"חים בחיפה?
כשאת=כזאת
בטוח. לדעתי אני גם שב"ח.
אבל ברצינות – חיפה מקום מדהים. הגעתי הנה לגמרי במקרה (קבלתי משׂרה באונ'), וזה אחד הדברים היותר טובים שקרו לי.
בדיוק היה לנו דיון על זה בפייסבוק: מאז שהגעתי לחיפה, התחלתי לחשוב אחרת על השימוש במילה "אנחנו". פתאום התחלתי לשאול את עצמי – מי זה ה"אנחנו" הזה? ובדיון הסתבר שאני לא היחיד שזה קרה לו בזכות המעבר לחיפה.
ועוד לא אמרנו שום דבר על הנוף והנדל"ן…
נו, אז כשאשתך/הבת שלך יעברו בלילה ברחוב חשוך שיושבים בו 20 גברים שאין להם שום דבר להפסיד אני אשמח לשמוע שוב את דעתך על הגזענות הצרופה של עיריית פ"ת שמעזה להאיר מגרשי חניה ולסגור מקומות. עד אז אני יכולה לספר לך שאני אחיה עם "חוקי נירנברג" האלה הרבה יותר טוב מאשר עם מציאות שבהאני צריכה לוודא שיש מי שילווה אותי כשאני יוצאת מהמשרד בסוף יום עבודה. (ואני לא גרה/עובדת בפ"ת)
נו שויין.
(א) לא תמצאי בטור שלי, או בתגובות, שום התנגדות להארת מגרשי חניה. (כן תמצאי ביקורת על העיתונאית, שלא הבהירה כהוא זה מה הקשר של מגרשי החניה לסיפור).
(ב) 20 גברים שאין להם שום דבר להפסיד – לא משנה מאיזה עדה? או שמא רק לבני-מיעוטים, שב"חים וכיו"ב אין מה להפסיד?
(ג) נכון שיש גברים שתוקפים, או עלולים לתקוף נשים. הבה נכלא את כל הגברים בעוצר מאורגן החל מסוף יום העבודה שלך. מתי את מסיימת?
(ד) ההתייחסות לחוקי נירנברג מגיעה כמובן בעקבות הרצון לעקוב עם מי מתרועעות בתולות ישׂראל הכשרות.
שמא תספרי לנו עם מי את מתרועעת, כדי שנוכל לשפוט כולנו, ואם לא ישׂא חן בעינינו, נשלח בעקבותייך את פקחי עיריית פ"ת?
כל הסיטואציה משעשעת אותי.
זה נראה תסמין של עם שלא יודע מיהו. מיהו יהודי? מה מהות היהדות? מה ההבדל ביני לבין בני עמים אחרים (אם יש הבדל כזה, או צריך להיות הבדל כזה).
בקיצור, כעם הנשלט על ידי אוליגרכיה נבחרת (סוג השלטון שגורם לנו להיות קולקטיב מטומטם להחריד) איננו מבינים שלא שומרים עם על ידי פחד מהתבוללות, אלא על ידי מילותיו של כותב מישלי "באין חזון יפרע עם, ושמר תורה אשרהו".
טל –
ממש כך.
גם היהדות נמשלת על-ידי זקנוליגרכיא עבשה, שגורמת לנו להיות ציבור מטומטם להחריד. גם בה צריך להנהיג דמוקרטיא. איש הישר בעיניו יעשׂה, כי אין מלך בארץ ברוך השם.
אני מאמין שעל-ידי אימוץ התנהגות דמוקרטית תוכל היהדות להתייעל באופן כזה, שתהפוך לאבן שואבת. השאלה שוב לא תהיה כיצד להתמודד עם התבוללות, אלא איך מגיירים על רגל אחת.
והלכו גוים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר יהוה, ואל בית אלהי יעקב, ויוֹרנוּ מדרכיו, ונלכה בְּאֹרְחֹתָיו, כי מציון תצא תורה, וגו' (מיכה ד)
מסכים מאד לגבי הדמוקרטיה והיהדות.
אני חושב שהתנ"ך עצמו הוא ספר חתרני למדי, שטוען כי החברה ההיהודית היא חברה ללא רב, וללא מלך. זאת חברה שהעוצמה המוסרית שלה כל כך גדולה, עד שאינה צריכה את רכזי הכוח.
זאת חברה שמבוססת על חיפוש האמת (במגבלות האפיסמיולוגיות), הצדק, המשפט והחסד. חברה שבה כל אדם הוא עולם ומלאו, ואין לו מלך, מלבד רבש"ע.
אולי במפגשנו האמתים והוירטואילים נוכל לחשוף את התפיסה הזאת של התנ"ך, ונמצא נתיב למחפשי הצדק, המשפט והחסד ללכת בו, בין אם יש להם כיפה ובין אם לאו.
לאורי "20 גברים שאין להם שום דבר להפסיד – לא משנה מאיזה עדה" מכיוון שהסיכוי של ערבי ישראלי לבצע עבירת אלימות הוא בערך פי 4 מיהודי , ומכיוון שערבים ישראלים אוחזים באחוז הנאה של 43% מסך תיקי הרצח בארץ (פי כמה מאחוזם באוכלוסיה), אני מאמין שלעדה דווקא ישנה השפעה מיוחדת.
מקור: http://channel.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=380&Itemid=57
משה, ברוך הבא!
ואהבתי את הציטוט מהאונ' שלי.
אין לי פנאי להתעמק במאמר (בישולים לחג), אבל הנתונים שהבאת מלמדים על מימדי המשׂימה העומדת בפני השׂמאל הלאומי.
בעיני, הציבור האזרחי דובר הערבית הוא ישׂראלי לכל דבר ועניין. לפיכך יש לשׂמאל עניין מיוחד בצמצום הפערים בין הציבור הערבי לעברי (ולרוסי, ולאתיופי). סטטיסטיקות הפשע תרדנה כפועל יוצא מזה.
האמנה האזרחית, וניצנים של שירות לאומי אזרחי – אלו נראים לי כלים ראשונים במעלה בדרך לזה. לא מספיק להתלונן על המצב. צריך גם לתקן אותו.
אורי, אשמח לשמוע יותר על נפלאות חיפה. אני כרגע בשירות לאומי בעכו. אשמח להיפגש בהזדמנות 🙂