105 תגובות על הפוסט “בדרך לשלום”

1. אבולוציה:
   על ידי מוטציות זמניות ושינויים אקראיים, לצד נטייתו של החזק לשרוד, הטבע, באמצעות סט חוקים בסיסי זה, שיפר את הגזעים לאורך זמן, והתאים אותם בצורה אופטימלית לסביבה שלהם.
   בני האדם הם שיא האבולוציה, כשבצורה אקראית ובהנתן היכולת של הטבע להתאים אותנו לתנאים הסביבתיים, נהיינו מה שאנחנו היום.

   כלכלה חופשית מתבססת על אותו עקרון בדיוק – רק שבמקום מוטציות, יש יזמות. ובמקום "החזק שורד" יש רווח מול הפסד.

2. יוסי (87,88) –

   החמצת לחלוטין את מה שאמרתי.

   כתבת: ""תחרות אמיתית, זו של השוק החופשי".. בתחרות שכזו יזכו ללמוד ולהתקבל לאוניברסיטה רק מי שבכיסם הממון. זה מה שאתה רוצה?"

   כאן אתה מכניס לי מילים לפה ואז תוקף אותן. מי אמר על לימודים גבוהים רק לבעלי ממון? היכן קראת זאת? לא בדברים שלי.
   מה שאני אמרתי הוא שמשׂרד החינוך צריך לקבוע את החומר לבחינת הבגרות, ולהניח לבתי-הספר ללמד אותו כפי שהם מוצאים לנכון. התחרות תהיה בין תכניות ושיטות לימוד. חומר הליבה ישאר אותו חומר ליבה (אם כי גם הוא זקוק להגדרה מחדש באופן דחוף).
   בין תכניות הלימודים תהיה תחרות חופשית, והיא תחסוך מאתנו אינספור צרות. למשל, היא תחסוך מקרים בהם איזה גאון במשׂרד החינוך מחליט להפסיק ללמד עברית עם ניקוד, ולעבור להתבסס על "זיהוי תיבות".
   אילו היה הגאון פועל בתנאי תחרות, היה משכנע, נאמר, את הסגל בכמה בתי-ספר לעבור לשיטתו. תוך כמה שנים היו ההורים שׂמים לב שהילדים שלהם לא יודעים קרוא וכתוב, והשיטה היתה נגנזת. אבל הגאון הנ"ל פעל בתנאי מדיניות ממשלתית מוכתבת מלמעלה, ולכן כל שהיה עליו לעשׂות הוא לשכנע כמה פקידים. בינתיים צמח לנו דור של אנאלפביתים, שאינם יודעים לקרוא ניקוד, או בכלל.

   ומה מקומו של המחקר ההיסטורי בכל זה? כאן אתה מתנגש חזיתית בעובדות. האוליגרכיא אכן רוצה לחנוק את לימודי ההיסטוריא, כמו את הלימודים של כל תחום שעלול חו"ח לפתח חשיבה עצמאית. ואכן, היא עושׂה כמיטב יכלתה להלחם בנו, באמצעות (drum roll…) המדינה! כן. המדינה, בניהולם של פקידי האוצר, מנהלים מלחמת חורמה בחופש האקדמי בכלל, ובמדעי הרוח והחברה בפרט.

   ואגב – פטרונים גדולים תמיד היו חבריהם הטובים ביותר של אמנים ואנשי-רוח. רוב המדינות, ברוב הזמנים, דוקא ניסו לדכא ככל האפשר.

3. אורי –

   מה שאתה מציע לגבי בתי הספר, זה לא שוק חופשי, לדעתי עושים שימוש יתר בביטוי הזה שאיבד את משמעותו המקורית. בפועל אתה קורא לדה-צנטרליזציה והפיכת הזירה החינוכית למבוזרת/דמוקרטית יותר. זו שאלה בפני עצמה מה החסרונות והיתרונות הגלומים בשיטה שאתה מציע. אך תשתדל לא לקרוא לזה שוק (למען השם!) חופשי. (אני מודה שאני אלרגי לביטוי הזה מחמת השימוש הדמגוגי שעושים בו למכביר)

   לגבי האוליגרכיה, מודה ומתוודה שלא הבנתי מדוע אני מתנגש חזיתית בעובדות לדעתך. אני לא חושב שהיא מעוניינת לחנוק את לימודי ההיסטוריה. לפי דעתי מטרותיה הם להפריט את ההשכלה הגבוהה בכדי לייעל אותה – לשיטתם (שהיא אמונה עיוורת ששיטת ה"שוק החופשי" היא הטוב שבעולמות) – אבל לא משום שהם מעוניינים לחסל כל ביטוי של חשיבה עצמאית (זה אולי יהיה תוצר לוואי של הצלחתם). אני רואה בנסיון שלהם להלחם בחופש האקדמי, בנוסף לשיטת הייבוש התקציבי, כטקטיקה שמטרתה לפצח את החומה הבצורה של הגילדה שלכם (ואני מתכוון גילדה בצורה חיובית, אני הרי איש של התארגנויות… 🙂 ), הם מנסים לפגוע בכל דרך אפשרית במוסד האקדמיה, כדי לעצבו מחדש לפי רוחם.

   לגבי פטרונים – נכון שבעבר פטרונים העניקו מחסדיהם לאמנים ואנשי-רוח, אבל אני סבור שההישגים שהגילדה שלכם (אקדמיה) צברה (בחסות המדינה), העניקו לכם שיפור כה גדול ומשמעותי תקציבית ומיספרית, עד כדי כך שוויתור על מעמדכם ושיבה אל שיטת הפטרונים תהיה הרעה משמעותית בתנאים, שתזכה אתכם בפיצוי מכובד במידה ותגישו תביעה לבית-הדין לעבודה.. 🙂

4. יוסי –

   אני מוכן לוותר על הביטוי "שוק חופשי" בהקשר זה, אפילו בשׂמחה. אבל על "תחרות אמיתית" אני מתעקש. לדעתי מערכת החנוך תוכל להשתפר באופן קיצוני רק בזכות צעד זה, אפילו נשאיר את כל השאר כפי שהוא. בכל מה שקשור להוראה אני סומך על ה(א)נשים בשטח פי אלף ממה שאני סומך על הפקידוּת של משׂרד החינוך.
   יכול להיות אפילו שבימינו, כשכל אחד יכול לפתוח ויקי משל עצמו, כבר לא יהיה צורך בספרי לימוד, וגורם השוק באמת יהפוך להיות שולי.

   אוליגרכיא והיסטוריא –
   לא הבנת כיון שלא הסברתי מספיק. אני כאן קיצוני מאד. להבנתי, מאחרי הרצון ליעל את ההשׂכלה הגבוהה (ויש מה ליעל) מסתתר רצון עמוק יותר, להכחיד תחומי ידע שלמים.
   לא אתחיל עכשיו לחפור בקשר בין הנאו-ליברליזם לבין הפוסט-מודרניזם. עשׂו זאת לפני, וטוב יותר משאני יכול. אינני יודע גם עד כמה הדברים שאני אומר כעת נפוצים בקרב מי שרוצה להפריט את המערכת. רובם, מן הסתם, אינם קרובים אפילו למודעות לנושׂא.
   אבל גם אין לי ספק שיש חוג מצומצם של אנשים הרואים בהשׂכלה בכלל, בזו הגבוהה בפרט, ובמדעי הרוח והחברה יותר מכל, סכנה לאינטרסים שלהם.
   שוב ושוב אנו עומדים תמהים מול הפגיעה במערכת החינוך על כל שלביה, ושואלים את עצמנו: איך יכול להיות כדבר הזה? הרי החינוך הוא המשאב הטוב ביותר לכלכלה, הערובה הטובה ביותר לדמוקרטיא, ועוד ועוד ועוד. מי לכל הרוחות יכול להצדיק תקיפה של מערכת החינוך? התשובה: מי שרוצה שהציבור ישקע בבוּרוּת ובבערוּת.

5. אורי –

   מיהם? מהם? אני מת על תיאוריות קונספירציה! האם באילומינטי עסקינן!? 🙂

סגור לתגובות.