9 תגובות על הפוסט “ירון זליכה על רפורמה במנהל מקרקעי ישׂראל”

1. אורי –

   זה מדגים טוב מאוד את מה שאני אומר כבר שנים. הנה העקרנות שהגעתי אליהם כבר מזמן:

   – אני לא באמת יודע איך מתנהלים גופים ציבוריים רבים.
   – אני לא באמת יודע מה הממשלה רוצה.
   – הממשלה לא אומרת לי מה היא מנסה לעשות ולעיתים מטעה אותי.
   – העיתונות לא אומרת לי מה הממשלה מנסה לעשות ולעיתים מטעה אותי.
   – מאבקים ציבוריים מול הממשלה הם על תדמית של נושא ולא על מהות – הם גם לא יכולים להיות על מהות כשהעובדות הן כל כך חסרות וחוסר הודאות באלו שיש כה גבוה.
   – כמאבקים כל תדמית אין להם כל סיכוי להצליח כי יכול להיות שאתה נאבק בגוף הלא נכון. גם אם המאבק מוכתר כהצלחה מסחררת והצלחת למנוע חוק X או Y או לחוקק חוק X או Y אז קשה לדעת אם היטבת או הרעת את המצב…
   – כתוצאה מאלו אני לא בטוח בכלל אם אני צריך להצטרף למאבק ציבורי נתון או לא – יכול להיות שהשתתפות במאבק מסוים בעצם עובדת כנגדי ואני לא חכם מספיק או יודע מספיק כדי להבין את זה.

   כתוצאה מכל אלו המוטיבציה שלי להשתתפות במאבקים ציבוריים שוב יורדת פלאים. מה אני כן יודע? *משהוא* לא מתקתק בממשלה. לדוגמא, במיקרה המנהל שאתה עוסק בו אז ברור לכולם שמחירי דירות הם שערוריתיים. חוסר השקיפות מונע כל פיקוח ציבורי או ניסיון להוביל מאבקים ציבוריים הגיוניים המבוססים על עובדות ולא על תדמיתו של ביבי.

   כשמישהוא פונה אלי להצטרף למאבק הוא כותב לי משוהא בסיגנון "ביבי יפריט את המדינה" וזהו! זה ממש דבילי. איפה הלינק לחוק (זה לא כל כך יעזור ברוב המיקרים כי החוק כתוב בשפה של עורכי דין ובאריכות יתירה כדי שיהיה קשה לקרוא…) ? איפה הלינק לאתר של המינהל שבעמוד הסטטיסטיקה שלו אני יכול לראות שהמנהל לא מפריט *כבר* את המדינה וביבי בעצם משפר את המצב (כמובן שאין כזה כי המנהל לא שקוף)? אני פשוט לא יודע כלום. כולם עובדים על פי תדמיות ולא מהות וככה זה נראה. דרך אגב – גם ככה נראה המאבק בחוק הביומטרי – כל אלו שניסו לצרף אותי למאבק סיפקו לי סיבות כל כך מטופשות ללמה אני צריך להיאבק בחוק עד שהבנתי שהם נאבקים בחוק בגלל גורג אורוול ולא בגלל סיבה קונקרטית. גורג אורוול זו סיבה אבל זו סיבה תדמיתית\פילוסופית ולא ענינית – את זה הם לא טרחו לציין כשניסו לגייס אותי וניסו לפברק לי סיבות "עניניות" שילד בן ארבע רואה שהן לא תופסות.

   מרק

2. מרק –

   יש הרבה צדק בדבריך. הרבה מהפעילות הציבורית גם בקרב הציבור הערני והדמוקרטי מונע מתוך אופנתיות, ולא מתוך עיון מעמיק.
   אגלה לך סוד – כך יהיה גם בדמוקרטיא הישירה הקיצונית ביותר.
   רוב האנשים אינם מסוגלים להתעמק ברוב הנושׂאים. העניין הוא למצוא מישהי/ו לסמוך עליה/ו בכל תחום ותחום. לא להעניק לה/ו זכויות הצבעה, חו"ח, פשוט להקשיב וללמוד ממנה/ו בכל פעם בו תחום התמחותה/ו עולה לדיון.

   לגבי המאגר הביומטרי – אני עוד לא למדתי את העניין לעומק. דומני שיש הרבה אמת בניתוח שלך שהחשש העיקרי הוא אינו מהמציאות אלא מיצירה ספרותית מראשית המאה הקודמת. אבל באמת שאינני יודע.

   שורה תחתונה – מותר לטעות. טל גלילי הוביל מערכה נגד החלת מע"מ על פירות וירקות, ושינה את דעתו. דעת הציבור עליו כקובע דעה רק השתפרה עקב כך (גם אם אני סבור שטעה בסופו של דבר בקשר לסוגיא עצמה).
   אל תזלזל בנושׂאים הקטנים. הם מאפשרים לך לא רק לפגוש חברות/ים לדרך, אלא גם להתנסות במגוון רחב של פעולות דמוקרטיות. ללא הנסיון הזה אין שום סיכוי אפילו להתקרב לחזון מרחיק הראות שלך, וטוב שכך.

3. אורי –

   אני מסכים שהרבה מן הבעיות ישארו גם בדמוקרטיה ישירה אבל נקודת שווי המשקל תשתנה.

   למה אני מתכוון? קשה יהיה לעצור את הציבור מלחוקק חוקי שקיפות קיצוניים ועונשים כבדים בהרבה על שחיתות ציבורית. אחרי שאלו יחוקקו הפוליטיקאים ואנשי העסקים יצטרכו "להסתיר" את השחיתות יותר. פשוט יהיה להם יותר קשה. תוצאה ישירה היא שיותר ממה שיצא מהפה שלהם יהיה אמת. איזה אחוז? לא יודע. יותר מאשר היום זה בטוח.

   עכשיו תסתכל איזה פתח לחוקים חדשים דמוקרטיה ישירה תפתח לך. הנה דוגמא: כל מכרז ציבורי בסכומם גדול מסכום מסוים חייב להיות מאושר על ידי חבר מושבעים (תריסר אנשים שנבחרים באקראי). עכשיו תחשוב על האפקט של חוק שכזה על השירות הציבורי שאנחנו מקבלים. אני יכול לספק לך עוד מאות חוקים כאלו שחשבתי עלייהם והם ישנו לגמרי את התמונה, וזאת גם ברמה העירונית. אחרי שחוקקת חוק כזה הציבור לא צריך לעבוד קשה – המושבעים האלו עושים את שלהם. המכונה עובדת יותר טוב.

   לטעמי דמוקרטיה ישירה שבה הציבור כולו כופה חוקים על הממשלה בהצבעת מיליונים היא לא המטרה הסופית (למרות שהיא המטרה שלי כרגע). מבחינתי היא רק תחילת הדרך להעברת עשרות חוקים שהיום פשוט אי אפשר להעביר. הפוליטיקאים הישרים יותר היום מודים שחוקים כאלו היו משפרים את המצב אבל באותה נשימה מודים שאי אפשר להעביר אותם היום.

   עוד הבדל: מבחינתי החוקים החשובים בדמוקרטיה ישירה אינם החוקים שעוסקים בנושא מורכב כמו מאגר ביומטרי. החוקים החשובים הם חוקי התנהלות כמו שקיפות, מושבעים, עונשים ועוד. לחוקק כאלו חוקים לא צריך להתעמק יותר מדי בשום נושא אלא רק להבין שיש קונפליקט בין השילטון לבין הציבור. את זה כולם היום מבינים. דמוקרטיה ישירה אינה ציבור מחוקק אלא ציבור מפקח על המחוקק.

   היום אנו נאבקים על נושאים (רפורמת מינהל, ביומטרי ועוד) ולכן דמוקרטיה ישירה נראית בלתי אפשרית לגמרי כי נראה שצריך מומחיות גדולה בכל דבר. זה בגלל שעיקר יעודה של דמוקרטיה ישירה אינה החלטות כאלו בכלל! לכן כל הענין לגבי עומק ההתעסקות, כמות הפרטים ועוד הוא הרבה פחות רלוונטי. התהליך שיקרה הוא דומה לתהליך שקרה בקוד הפתוח: מרגע שהכל (תקציבים, מי אישר אותם, מי קיבל אותם ועוד) נמצאים ברשת הפתוחה, זמינים לכל, יהיו כמה פריקים שיקדישו חייהם למציאת חריגים והגשתם לעיתונאים חוקרים ולמשטרה… הציבור יכול לצאת רוב הזמן לחופש… רמת ההרתעה של "נבחרי" ציבור עולה… הגניבה מהקופה הציבוריות יורדת… ההחלטות שמתקבלות ברשויות השונות נעשות יותר "לטובת" הציבור כי אין תמריץ רציני שלא לחוקק "לטובת" הציבור… הציבור יהיה צריך לשוב ולהתערב רק כשהפריקים יצביעו על מנגנונים חדשים של גניבה מן הציבור שיש לרסנם…

   מרק

4. מארק,
   שאלתך מוצדקת.
   כפעיל שנטל חלק במאבק נגד ההפרטה, העליתי לבלוגי "שאלות ותשובות" על הרפורמה – כולל קישורים להצעת החוק, והסבר של הסעיפים המרכזיים בה:

   http://cafe.themarker.com/view.php?t=1143152

   אציין גם, שלאורך כל המאבק פרסמתי קישורים – הן לדפי עמדה המתנגדים לרפורמה, ומצביעים על הסעיפים הבעייתיים בה – והן לאתר משרד האוצר, שבו מופיעות הטענות בעד הרפורמה. באופן כללי, אני תמיד מקשר למקורות הראשוניים (הצעות החוק, דו"חות מבקר המדינה וכו').

5. אורי, הנה שאלותיך – ומתחת להן, תשובותיי:

   1. מדוע הוצגה הרפורמה לציבור כאמצעי לייעול הליך "סגירת המרפסת"?
   תשובה: ההפרטה הוצגה כאמצעי ליעול הליך סגירת מרפסת, מסיבות הסברתיות של נתניהו והאוצר. אני אומר את זה חד משמעית, ואתה יכול לקרוא בשאלות ותשובות על הרפורמה בבלוגי (ר' תגובה קודמת) ציטוטים חד משמעיים של מנהל מינהל מקרקעי ישראל, שמסביר שכל עניין "סגירת המרפסת" הוא הסחת דעת, שאין לה כל קשר למטרותיה האמיתיות של הרפורמה.

   2. מדוע להפריט, ולא לתקן?
   תשובה: קוראים לזה ניאו ליברליזם. זוהי השקפת העולם שעל פיה, הפתרון לכל בעייה, תקלה ושחיתות במגזר הציבורי הוא: הפרטה. בעוד שרובנו מסכימים, שהמדינה לא צריכה להיות הבעלים של מפעל ליצור משקאות קלים, או של מפעל רהיטים, למשל, הניאו ליברליזם גורס, שהמדינה גם לא צריכה להיות מי שמפעיל בתי סוהר, ומספק מים, חשמל, חינוך ובריאות לתושבים.

   יתר על כן, הספר של זליכה לא מונח כרגע מולי, אבל קראתי אותו בעבר, וככל הזכור לי שלקראת סוף הספר זליכה מסביר את תמיכתו בהפרטת הקרקעות (בנוסף לקטע שאתה ציטטת למעלה).

   3. מה הקשר הפרטת הקרקעות לרפורמה במנהל?
   תשובה: אין קשר, ועל זה היה כל המאבק שלנו.

   4. היכן היה קולו של ד"ר זליכה בעת הדיון הציבורי שנכפה על הממשלה? מדוע לא יצא להגנתו של ביבי?

   תשובה: בזמן כהונתו, זליכה דווקא יצא להגנתו של ביבי, למשל בראיון ב"הארץ":

   http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/828732.html

   אגב, למיטב ידיעתי נראה שביבי אכן גיבה את זליכה במאבק בשחיתות. אתה יכול לקרוא כמה דוגמאות לדברים ספציפיים כאן:

   http://cafe.themarker.com/view.php?t=184213

   ובתשובה לשאלתך: זליכה סיים את מזמן את כהונתו – שבמהלכה הוא שילם מחיר אישי כבד על מאבקו בשחיתות – כולל איומים על חייו ועל בני משפחתו. כיום הוא איש פרטי, ואפשר להבין אותו אם הוא לא מוכן לטבול שוב בביצה הפוליטית.

   ועוד שאלה שהעלית: עדיין לא סיימתי לגבש את דעתי על ד"ר זליכה עצמו.

   תשובה: מציע לך לקרוא בכתבה, שבתוכה ריכזתי מידע – עם קישורים – לכמה מפעולותיו המבורכות של זליכה:
   http://ofanan.cafe.themarker.com/view.php?t=539561

   לדעתי מדובר באיש מוכשר כמו שד, אמיץ כמו פנתר, ישר כמו סרגל – אבל גם – בעל דעות כלכליות שמרניות קיצוניות, מהסוג שמוביל את המדינה לאבדון.

   בכל מקרה, כרגיל, אני מעדיף אנשים ישרים שאני לא מסכים איתם, כמו זליכה, מאשר אנשים מושחתים, שאין להם דעות כלל…

6. מארק,
   תגובתך (הראשונה) בהחלט מוצדקת.

   בבלוגי יש "שאלות ותשובות" על הרפורמה, כולל – כרגיל – קישור להצעת החוק באתר הכנסת, והפנייה והסבר של הסעיפים המרכזיים בה:

   http://cafe.themarker.com/view.php?t=1143152

   באופן כללי בבלוגי, אני משתדל לקשר כמה שיותר למקורות ראשוניים – הצעות חוק, דו"חות מבקר המדינה וכו'.

7. אורי,
   הנה שאלותיך – ומתחת להן, תשובותיי:
   1. מדוע הוצגה הרפורמה לציבור כאמצעי לייעול הליך "סגירת המרפסת"?

   תשובה: ההפרטה הוצגה כאמצעי ליעול הליך סגירת מרפסת, מסיבות הסברתיות של נתניהו והאוצר. אני אומר את זה חד משמעית, ואתה יכול לקרוא בשאלות ותשובות על הפרטת הקרקעות בבלוגי (ר' תגובה קודמת) ציטוטים חד משמעיים של מנהל מינהל מקרקעי ישראל (שדווקא תומך ברפורמה), שבהן הוא מסביר שכל עניין "סגירת המרפסת" הוא הסחת דעת, שאין לה כל קשר למטרותיה האמיתיות של הרפורמה.

   2. מדוע להפריט, ולא לתקן?

   תשובה: קוראים לזה ניאו ליברליזם. זוהי השקפת העולם שעל פיה, הפתרון לכל בעייה, תקלה ושחיתות במגזר הציבורי הוא: הפרטה. בעוד שרובנו מסכימים, שהמדינה לא צריכה להיות הבעלים של מפעל ליצור משקאות קלים, או של מפעל רהיטים, למשל, הניאו ליברליזם גורס, שהמדינה גם לא צריכה להיות מי שמפעיל בתי סוהר, ומספק מים, חשמל, חינוך ובריאות לתושבים.

   יתר על כן, הספר של זליכה לא מונח כרגע מולי, אבל קראתי אותו בעבר, וככל הזכור לי שלקראת סוף הספר זליכה מסביר את תמיכתו בהפרטת הקרקעות (בנוסף לקטע שאתה ציטטת למעלה).

   3. מה הקשר הפרטת הקרקעות לרפורמה במנהל?

   תשובה: אין קשר, ועל זה היה כל המאבק שלנו.

   4. היכן היה קולו של ד"ר זליכה בעת הדיון הציבורי שנכפה על הממשלה? מדוע לא יצא להגנתו של ביבי?

   תשובה: בזמן כהונתו, זליכה דווקא יצא להגנתו של ביבי, למשל בראיון ב"הארץ":

   http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/828732.html

   אגב, למיטב ידיעתי נראה שביבי אכן גיבה את זליכה במאבק בשחיתות. אתה יכול לקרוא כמה דוגמאות לדברים ספציפיים כאן:

   http://cafe.themarker.com/view.php?t=184213

   ובתשובה לשאלתך: זליכה סיים את מזמן את כהונתו – שבמהלכה הוא שילם מחיר אישי כבד על מאבקו בשחיתות – כולל איומים על חייו ועל בני משפחתו. כיום הוא איש פרטי, ואפשר להבין אותו אם הוא לא מוכן לטבול שוב בביצה הפוליטית.

   ועוד שאלה שהעלית: עדיין לא סיימתי לגבש את דעתי על ד"ר זליכה עצמו.

   תשובה: לדעתי מדובר באיש מוכשר כמו שד, אמיץ כמו פנתר, ישר כמו סרגל – אבל גם – בעל דעות כלכליות שמרניות קיצוניות, מהסוג שמוביל את המדינה לאבדון.

   בכל מקרה, כרגיל, אני מעדיף אנשים ישרים שאני לא מסכים איתם, כמו זליכה, מאשר אנשים מושחתים, שאין להם דעות כלל…

   כדאי שתקרא גם את הראיון שקיימתי עם זליכה בבלוגי:

   http://cafe.themarker.com/view.php?t=184310

8. איתמר –

   שאלה נוספת. מה המצב כיום? איך אני יודע כמה אדמות ניתנות ולמי הן ניתנות כיום ובאיזה מחיר? איפה יש סטטיסטיקות? אם ביבי מפריט אז אני נגד אבל אם המצב כל כך גרוע במנהל אז יכול להיות שאני בעד! איפה יש סטטיסטיקות אמינות על המנהל?

   מרק

9. איתמר, סליחה עוד שאלה…

   ראיתי הרבה קישורים לטענות של מתנגדים ותומכים ברפורמה. כל הללו לא עוזרים לי כי אני לא קפיטליסט מובהק ולא סוציאליסט מובהק – כלומר אני לא נוקט עמדה על פי פילוסופיה סדורה בנושאים האלו. כל הנימוקים בעד או נגד נראים כמנסים להוכיח או שהחוק ימריץ את שוק הקרקעות ויפיק תפוקות קפיטליסטיות או שההפרטה באה על חשבון הציבור ולכן נוגדת עמדות סוציאליסטיות. אני לא במחנה של אף אחד מאלו.

   איפה יש עובדות אמיתיות? כאלו שמדברות על מחיר הקרקע כיום, מדוע הוא גבוה, מי מקבל את הכסף ועוד? עמדות יש הרבה עובדות הרבה פחות ומיכון שנראה לי שאני בין היחידים שאין להם עמדה ורוצים עובדות אז אני נאלץ לשאול את השאלה הזו. בקיצור – איפוא יש הסבר טוב ל"מי מקבל את המאתיים אלף דולר שמשלם זוג צעיר על דירה"?

   מרק

סגור לתגובות.