בינתיים נוסף פרט נוסף לתיאור הטרוריסט הרוצח – הוא לבש מסכה על פניו. עם או בלי קשר, מתערער אצלי הבטחון שמדובר במישהו חרדי דוקא. כך או כך, הפשע חמור מאין כמוהו בכל מקרה, ואני עומד מאחרי כל מה שכתבתי על העימות בין חרדיוּת לדמוקרטיא ובעניין הדעה ההלכתית המובעת בסוף הטור.
*** *** ***
יתכן שעוד מוקדם, יתכן שיתברר שבכלל משהו אחר לגמרי, אבל סביר שבתוך כמה שעות יפורסם לציבור שגבר חרדי ביצע פיגוע ירי במועדון נוער גאה בת"א-יפו. נכון לעכשיו, שני הרוגים (לפי שמועות כבר שלושה) וכמה וכמה פצועים קשה ובינוני.
הסיבה לחשד לגבי השתייכותו העדתית של הרוצח היא עדויות מן השטח, לפיהן הוא "לבוש שחורים". אבל החשד גדול וכבד, ביחוד לאור ארועי השבועות האחרונים. מי שטיעון ה"עשׂב השוטה" כבר על שׂפתיו או בקצה מקלדתו, מוזמן לצפות בביריונים שתקפו את הרב (החב"דניק) של בית-הכנסת "גלעד" בקריית-היובל בירושלם. מי שרוצָה לספר על הקסם האקזוטי של החברה החרדית מוזמנת לקרוא על תקנות הצניעות החדשות של הרב קופשיץ מבית-שמש.
לא צריך להיות חיית חדשות כדי לשׂים לב שהחזית הישנה-חדשה מול החברה החרדית מתחממת שוב, אחרי כמה שנים של שקט יחסי. שחר אילן, לשעבר בדה-קאנטרי, כתב בבלוגו הסבר לפיו הסיבוב הנוכחי של המהומות פרץ לא מסיבות רעיוניות או אמוניות דוקא, אלא מתוך הצורך להציג תמונות של "אקשן" מול התורמים באמריקא, שידם קפוצה וארנקיהם סגורים לנוכח המשבר הכלכלי העולמי. אילן מומחה גדול ממני בהרבה בענייני חרדים, ויתכן שהפרשנות שלו חדה ומדוייקת. גם אם כן, הפער המדמם כרגע עמוק בהרבה מקשיי גיוס כספים בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ואלימות, מרגע שהתחילה, נוטה לתפוס כיוונים בלתי צפויים.
למעשׂה, האתגר שמציבה החברה החרדית בפני מדינת ישׂראל גדול ומשמעותי לא פחות מזה שמציבים בפניו הסכסוך העברי-ערבי וההשתלטות הזוחלת של אוליגרכיית בעלי-ההון. אין ספק שרוב החרדים עדיין יהודים. אבל איך אפשר להפוך אותם לחלק מהדמוקרטיא? התשובה לשאלה טמונה כנראה בחברה החרדית עצמה. אי-אפשר להכריח אף אחד להיות דמוקרטי.
אבל גם אי-אפשר לעמוד מנגד ולא לעשׂות דבר. כבר מזמן ידוע שסדר היום הפוליטי בישׂראל דורש גיבוש דחוף של כח פוליטי חדש, שישאף לשלום ויתנגד לאוליגרכיית-ההון. הצלע השלישית של תנועה כזו צריך לקבוע עמדה ברורה בעניין היהודי. להבנתי, אלו העניינים הצריכים לעמוד בלב מהלך שכזה:
- הפקעת הנישׂואין והגירושין מידי הממסד הרבני-חרדי. יש להפריד את הטקס הדתי מהרישום במשׂרד הפנים. זוג הרוצה שרב ישׂיאו מוזמן בהחלט, אבל חוץ מזה יטריח את עצמו גם למשׂרד הפנים כדי להרשם כנשׂוי.
- הפקעת סמכות הגיור מידי הממסד הרבני-חרדי. מהלך זה הוא בעל חשיבות מכרעת, ביחוד כל עוד לא יתוקן חוק השבות, וההכרה ביהדות גוררת באופן מיידי גם קבלת אזרחות ישׂראלית.
- הפסקה מיידית של כל מימון ממשלתי לכל מוסדות החינוך שלא ילמדו "נושׂאי ליבה", שיכללו אנגלית, ערבית, מדעי החומר ומדעי הרוח. אין רע בחינוך תורני כשלעצמו, אך אין כל סיבה שהמדינה תממן לימודים שהם תורניים ותו לא.
- פתיחת מסלולי שירות לאומי אזרחי, שיאפשרו לצעירות וצעירים מהעולם החרדי להשתלב באופן מלא בחברה האזרחית.
מהלך משולב כזה יסיר מצד אחד את אחיזת החנק של ההנהגה החרדית על החברה הישׂראלית, יצמצם באופן קיצוני את כוחה, וישׂים קץ למצב המגוחך והעצוב בו המדינה תומכת באופן פעיל בחיזוקה ובגידולה של ציבור החותר תחת עקרונות היסוד שלה. מאידך, הוא יפתח דלת עבור הציבור – ויש לשער הרוב – הדומם, המעוניין דוקא בשיתוף פעולה עם המדינה ולא בעימות.
אבל לפני, לצד ואחרי כל זה, קיים מישור נוסף בו חובה לקרוא תגר על תחושת העליונות החרדית. תחום שלמדינה אסור שתהיה בו דריסת רגל, תחום שהוא נחלת הציבור בלבד, דמוקרטי לגמרי – הלכה. לא פעם ולא פעמיים הבעתי את דעתי בכך שיש לפתוח עידן ההלכה, עידן בו איש הישר בעיניו יעשׂה, ואישה גם. התרומה הצנועה שלי הפעם היא בהתנגדות גורפת להלכה בויקרא יח כב, כט, האוסרת על יחסי-מין בין גברים. את ההלכה הזו יש לבטל מכל וכל, תיכף ומייד. במקומה אני מציע: כל עוד יחסי-מין מתקיימים בהסכמה מלאה ובין בגירות/ים, אין הדבר מעניינו ההלכתי של אף אחד/ת.
*** *** ***
וגם אם יתברר בסופו של דבר שהרקע לפיגוע הלילה שונה מזה שהנחתי, סדר היום הפוליטי והדעה ההלכתית בעינם עומדים.
מסכים עם כל מילה. וחושב שבטווח הארוך כנראה שרוב השינויים שאתה מדבר עליהם יקרו. לצערי, הדרך תהיה ארוכה ורצופה במעשי אלימות וחוסר סובלנות. זה חזון קצת קודר, אבל שינויים שכאלה אפשר לראות רק בטווחים ארוכים…
אורי, מסכים עם כל מילה! אני גם לא ממהר להאשים את האוכלוסיה החרדית ברצח. נחיה (לפחות חלק מאיתנו) ונראה. מה שבטוח, זה שהאוכלוסיה החרדית אשמה בהסתה. יעקב ליצמן מיהדות התורה אומנם גינה את הרצח, אבל לדעתי מדובר בלא יותר ממס שפתיים. נציגי ש"ס, לעומת זאת…
לא נותר לי אלא לקוות שלעצרת שמתוכננת ליום שבת יוזמנו, וינאמו, גם כמה רבנים – אין מסר יותר חזק מזה כנגד אלימות.
ועוד נקודה בקשר ל"כח הפוליטי החדש" שאתה מדבר עליו:
אני גם מאמין שישראל צריכה, ודחוף, רענון מחשבתי בדמות מפלגה חדשה. רק שאין כמעט מה לחדש היום על ציר שלום-שטחים או דת-מדינה. אני מאמין שאחד מהשינויים שנצטרך לעבור הוא דווקא בסדר העדיפויות. עד עכשיו הציבור החילוני הצביע קודם כל ע"פ דרך מדינית. אני מאמין שעכשיו, יש קונצנזוס שהשלום לא יפציע עלינו מחר. אולי דווקא במצב כזה אנשים יהיו מוכנים להתפשר על הדרך המדינית, ולהתמקד בנושאים אחרים.
איתי –
מסכים שלא צריך להאשים אוכלוסיות שלמות ברצח. אבל האסימון שנפל לי כאן הוא שהתורה מסיתה כאן לרצח באופן מובהק.
הוסף לפסוקים שהבאתי בטור את ויקרא כ יג:
וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.
"מות יומתו" – זו קריאה לפעולה.
"דמיהם בהם" – זו התרת דם ופטור מעונש.
הציבור המקדש קריאה זו לרצח, ואינה מסתייג ממנה, תורם להתרת הדם.
נכון שאיננו יודעים עדיין את הפרטים של מקרה זה. אבל מקרים של התנכלות לגאים (בעיקר) ידועים לא מתמול ולא משלשום. הרבה מזה שואב מהתורה. אי-אפשר לעבור על כך עוד בשתיקה.
הי אורי,
אכן, אתגר גדול מציבה לנו החברה החרדית 🙂
יש כאן חברה צייטנית, שבה כוח מרוכז על ידי מעטים, והכוח הזה משמש להשגת הישגים בתחומים רבים, בינהם התחום הפוליטי. לאחרונה, זה גולש גם לתחום האלימות, כפי שהראת.
מאהבים/מאבקים כאלו, מתאפיינים בהרבה עליות ונפילות.
יש כמה רכיבים שאני חושב שיסיעו במציאת פתרון טוב לבעיה:
1. החברה החילונית-יהודית, צריכה ליצור לעצמה סוף סוף עמוד שדרה מוסרי. היא צריכה להגדיר לעצמה בדיוק מה זה ליברליזם, מה זה יהדות חילונית וכיוב'. זה יעזור כדי לתת תשובות ברורת במקרים מסובכים.
2. חלק מהתשובה לשאלה 1, צריכה להתבטא בהפיכת החברה החילונית להרבה יותר מוסרית-קהילתית (זה ישפר את ההון החברתי שלה).
3. החברה צריכה לחפור בתנ"ך, ולמצוא את שורשי המוסר שלנו.
4. הגיע הזמן לחזור לתיאולוגיה, ולהראות את הבעתיות שבטענות החרדים.
5. רק במקרה הגרוע ביותר, יש להשתמש באמצעים אחרים, כדי להסביר שלא נסכים יותר להתנהגות כזאת.
לבסוף, הערה:
חז"ל כבר מזמן הפכו הרבה קריאות להרג של התורה, לתשלום כספים. נדיר מאד שסנהדרין תוציא להורג. גם כאן, בוודאי תושב"ע עיקרה את הקריאה. רק צריך למצוא את הפוסק שעיקר 🙂
חבל לי שאתה יוצא בהאשמות לא ראויות ולא אחראיות על חרדים שלכאורה ביצעו את הרצח הנורא. לעניות דעתי תיווכח בטעותך בימים הקרובים, אבל גם אם לא, האצבע שלך הייתה קצת יותר מידי מהירה על ההדק במקרה הזה.
איתי –
קודם כל, אתה צודק. את הביטוי "אצבע על ההדק" אמנם הייתי שומר לטרוריסט שבצע את הפיגוע, אבל ללא ספק קפצתי למסקנות מהר מדי. כמו שראית, גם הוספתי תוך זמן קצר הסתייגות, שהיא הדבר הראשון שיראה כל מי שיגיע לטור כרגע ובעתיד.
הרקע למסקנה ידוע. התפרצות אלימה של הציבור החרדי בירושלם בחודשים האחרונים, העימותים על רקע מצעדי הגאוה, ההתבטאויות של ח"כים חרדיים שאילו היו נאמרות על יהודים בפרלמנט אירופי היינו כולנו קופצים וצועקים "נאצים". אבל הוכחה שמדובר במתנקש חרדי אין לי ולא לאף אחד אחר. מודה ועוזב.
אבל תלונות כלפי הציבור התורני יש לי גם יש, אפילו אם יתברר שהרוצח אינו דתי כלל. אני מזמין אותך לעיין בתגובות לטור הבא: http://www.ronendorfan.com/?p=1231
עקוב במיוחד אחרי ג'וס ודוד מירושלים (שקורא ומגיב גם כאן לפעמים). אני נכנס לדיון בתגובה 50.
פינגבאק: על גאווה ודעה קדומה | יהודית, דמוקרטית, ישירה