המטרה העיקרית של טור זה היא להפנות את הקוראות והקוראים למאמר הקולע של שחר אילן. בשורה אחת: אילו הוחלו כללי הגיור החרדי על רות המואביה, לא היו לא דוד המלך ולא המשיח.
שחר אילן
בפיסקא אחת: הנישׂואין והגיור מופקדים בידי הרבנים החרדי. האיום מימים ימימה היה שאם תרשה מדינת ישׂראל גיור קונסרבטיבי, רפורמי או אחר, ואם תוציא את הסמכות להשׂיא זוגות מידי הרשות הדתית (כאמר, בשלטון הרבנים החרדים), ייאלץ הציבור החרדי לפרוש מן העם, לקיים ספרי יוחסין, ולהגביל את מגעיו, ודאי את קשרי החיתון שלו, למיוחסים שיופיעו בספרים.
משיב שחר אילן, ואני מצטרף אליו בכל לב: יש עסקא! ועוד במחיר מעולה. הציבור החרדי שיתן דעתו על רשימות שחורות כאלה בכל מקרה אינו מתחתן בכלל ישׂראל, וחלקים נרחבים מאד בתוכו אינם מקיימים אפילו מגע יומיומי עם כלל הציבור. ואם כבר יקרה, חו"ח השיויצ"ל, שאיזה אברך צעיר או בת-ישׂראל כשרה ת/ירצה להנשׂא לבת/בן-זוג מכלל ישׂראל, לא תהיינה אלה הרשימות השחורות שתעמדנה בפני הזוג הצעיר.
אין ספק שהגיע הזמן, כבר מזמן בא הזמן, לאזרח את הנישׂואין ולחלן את הגיור. עד להודעה חדשה אני עדיין תומך ברעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית, אך אפשר לחשוב על דרכים רבות ומגוונות להבטיח את האופי היהודי, חוץ מלהפקיד את השליטה על הנישׂואין ועל הגיור בידי הרבנים החרדים (למה, למען השם?). מילא שהגיור של רות המואביה היה נבעט היום ברגל גסה מכל בית-דין רבני. אבל בקידושין שלה ושל בועז אנחנו קוראים כל מיני פרטים, אבל רב חותם ומאשר לא מוזכר אפילו ברמז.
ואולי זה התיקון שלנו לשבועות הזה, שנזכה לאהב את הגר כדין תורה ולהתיר את הארושׂות כדרך ארץ.
חג שבועות שׂמח!
מסכים ב-100 אחוז
תסתכל מאיזה מצב לאיזה מצב באה רות
ומאיזה מצב לאיזה מצב מנסים להגיע המבקשים להתגייר כיום.
ספציפית לגבי הטענה לגבי זוג חרדי ושאינה חרדית אני חולק עליך לחלוטין, יש שני חלקים:
א. הציבור החרדי שלא יוכל מסיבות הלכתיות להתחתן עם שאר עם ישראל (בניגוד להיום שזה לא מתבצע בגלל סיבות חברתיות),
ב. הציבור המכונה דתי לאומי שהולך לפי ההלכה וכן מתחתן לפעמים בתוך שאר עם ישראל שייאלץ לקיים רשימות של יהודים.
קישורים בנושא (סתם חיפוש פשוט בגוגל ותוצאות שנראה לי עונות על הטענות שלך)
http://www.aish.com/hebShavuot/ShavuotThemes/Lively_Overview_of_The_Book_of_Ruth.asp
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=856&ArticleID=3037
יש כבר עכשיו תכניות שמיועדות לגיור ברוח יותר לאומית ופחות דתית, שמפעילה הסוכנות היהודית ודומותיה לטובת עולים-חיילים שיהדותם מפוקפקת. דומני שאפילו הושגה איזו הסכמה שבהעלמת עין עם גופים מרכזיים ברבנות הראשית, אלב אינני בטוחה בנוגע לזה.
בנוגע לנישואין: מוטב להניח שכבר עכשיו יש ברבנות הראשית רשימות שחורות של גיוֹרים שאינם לרוחה של הרבנות, של ספק-יהודים (על פי התפיסה ההלכתית, כמובן ולא זו הלאומית) ושל ספק-ממזרים. שלא לדבר על ממזרים ללא כל ספק.
הבעיה, הרי, מתחילה בגירושין ולא בברית הנישואין עצמן. אבל הבעיה ה*אמיתית* היא בצעירי וצעירות ע"י, שאינם ערים לעובדות ההלכתיות הללו ואשר מוכנים להתרפס בפני מוסדות הרבנות למשך החודשים שלפני חתונתם, כקרבן נוסף עבור מה שהם חושבים שהוא "מורשת" וכדי לקבל את הגושפנקא הממסדית. כלומר, גם צעירות/ים *חילוניות/ים* שמתעקשות/ים להתחתן לפי כללי הטקס של הרבנות בארץ נתקלות/ים לא פעם בקשיים, משום שיש סיכוי שסבא של אחת/ד מהם נאנס ע"י קווקזית.
אלו עוד דרכים, במחילה ממך, ניתן לנו ליישם במטרה לשמר את אופיינו היהודי אם מוציאים מהמשוואה את הגיור ואת ניסיון שימור הגזע דרך הנישואין?
מקסים – תודה!
פינגווין –
ראשית, סליחה על העיכוב בפרסום. משום מה הסתננת לי כחשוד בספאם.
שנית, מי שהעניין מפריע לו, בעיא שלו. או שלה. כלל ישׂראל יהיה מוכן להתחתן ללא היסוס. החרם החברתי מכסה את אותו תחום בדיוק, בשטח לא יחול שינוי אלא אם יכתיבו אותו הלבבות.
(עדיין לא היה לי פנאי לעיין בקישורים).
אוטרפה –
ברוכה הבאה!
את האופי היהודי אפשר וצריך לשמר באופן רעיוני, לא לפי תורת הגזע. אני אוהב למשוך את הפרשנות שלי שׂמאלה. יש המון בתורה ובנביאים שהוא שׂמאלני ממש – השבת, השמיטה, איסור הריבית, המעשׂרות, לקט פאה ושיכחה, דיני גרים, ועוד כל כך הרבה דברים.
אלו פסוקים שנראים לי ראויים ביותר שנעסוק בהם בימינו, ואולי גם נניח לכמה פסוקים אחרים בתמורה.