כבר זמן מה שאני רוצה להתפקד לאיזו מפלגה. נכון, המצב הפוליטי אינו מעורר חשק רב להצטרף למערכת הקיימת, ובכלל אינני חסיד של משטר הנציגים. ובכל זאת, העקשנות של איתמר כהן (האופנן) ושל ד"ר איתי אשר (ממקימי עבודה שחורה) שכנעו אותי שאין מנוס. מי שרוצה להשפיע, ולא רק להוציא קיטור, חייב/ת להתפקד למפלגה! אבל איזו?
הרב מיכאל מלכיאור
תשובה טובה סיפקו לי הבחירות האחרונות. לשׂמחתי הגדולה, שתי תנועות חיוביות ורציניות החליטו לשתף פעולה ולרוץ יחד – התנועה הירוקה ומימ"ד. ברגע ששמעתי על החיבור המרתק הזה, הבנתי שנמצא לי בית פוליטי.
מצד מימ"ד מגיע הקשר היהודי, הדתי, שלדעתי המהפכה המיוחלת לא תתקדם אפילו מילימטר בלעדיו. מצד שני, התנועה הירוקה, שלא רק אֲמוּנָה על מחשבה לטווח הבינוני ואפילו הרחוק (אחת התכונות החיוביות והמרעננות של הארגונים הירוקים באופן כללי), אלא גם נהנית מפריסה מרשימה של פעילי שטח, מדמוקרטיא פנימית ומשקיפות. בקיצור, חיבור המייצג את הדרך שבחרתי ללכת בה בבלוג זה, ובעל ערך מוסף משלו.
אלא מה? עוד לפני הבחירות, בבואי להתפקד לתנועה המאוחדת, שזכתה בינתיים לכינוי החיבה תי"מ, התבשׂרתי שבעצם אי-אפשר לעשׂות כן. עלי להתפקד למימד או לתנועה הירוקה. תנועה מאוחדת אין. והנה מתברר שלא התקדמתי הרבה מאז סוף הפסקא הראשונה. חייבים להתפקד למפלגה! אבל איזו?
ערן בן ימיני
בינתיים היו בחירות, והחיבור הנ"ל, נכון וראוי ככל שהוא, נחל כשלון כואב בדרך לקלפי. הסיבות לכך נדונו כבר בהרחבה במקומות שונים, ולא אחזור עליהן כאן. אסתפק בכך שלדעתי יש לתנועה המאוחדת סיכוי מצויין להכנס לכנסת הבאה, בתנאי שתתחיל לפעול במלוא המרץ לקראת הבחירות הבאות כבר עכשיו.
והשלב הראשון בפעולה הנמרצת צריך להיות מימוש של האיחוד – הקמה של תנועה אחת!
מדוע הדחיפות, ומדוע דוקא צעד זה? אחת הקלישאות החבוטות של משטר הנציגים היא שמערכת בחירות מתחילה ברגע שמסתיימת ספירת הקולות של מערכת הבחירות הקודמת. הדבר נכון שבעתיים כאשר המפלגה המתמודדת אינה נהנית מתמיכה של מוסדות שלטון או של בעלי-הון גדולים. פוליטיקא מלמטה – grassroots politics – היא דבר נפלא, אבל נדרש זמן כדי לבנות אותה. גם לקראת הבחירות הבאות סביר שתצוץ איזו מלחמה, שיופצץ איזה כור גרעיני, או כל תעלול אחר שקברניטי המדינה השיכורים יעוללו כדי להסיט את סדר היום הציבורי מהבעיות הבוערות באמת. כדי שלא נמצא את עצמנו שוב מול אותה שוקת שבורה, צריך להתחיל לעבוד כבר עכשיו!
ומדוע כל כך חשוב האיחוד? משום שכל אחת מהתנועות כשלעצמה היא קוריוז נחמד, תנועה צודקת של אנשים טובים, אבל ללא סיכוי ממשי להסתער על מוקדי הכוח במדינה. אני מאמין שדוקא החיבור, רק החיבור, הוא שיכול לחולל את המהפכה האזרחית שכולנו מדברים עליה, אבל עדיין לא מצליחים להגשים.
וכן, יש כאן גם עניין אנוכי לחלוטין. הרב מלכיאור, מר בן ימיני, וכל החברות והחברים בהנהגת שתי התנועות – גם אני רוצה בית פוליטי. אני רוצה להתפקד לתנועה המאוחדת! אנא תנו לי הזדמנות.
בחוסר תיאום מופלא העליתי כמה דקות לפניך דרישה כמעט הפוכה
קודם להתארגן לבד ואז אם מסתייע לחבור שוב לפני הבחירות:
http://hayeruka.net/archives/1589
אכן, תיזמון מבריק!
ראשית, אני חייב להודות שאתה מעורה הרבה יותר ממני במסדרונות שתי התנועות ובבלוגיהן. מדבריך משתמע שהאיחוד ממש לא על סדר היום של אף אחד בהנהגות השונות.
אילו הייתי צריך לבחור באחת מן השתיים, הייתי הולך עם מימ"ד, ככל הנראה. הרעיון של "מדינת רווחה יהודית" קרוב ללבי ולכישורי יותר מאשר הגנת הסביבה (ואני לא מזלזל או ממעיט בערך, חו"ח).
אבל לא בכדי כתבתי "הייתי". להבנתי מימ"ד לבדה אינה יכולה להניע את העגלה הזו. המדיניות שנקטה בכנסות האחרונות מעידה בעיני שגם בתוך המפלגה רווחת אותה הדעה.
מאידך, גם לתנועה הירוקה אין יותר מידי למי לחבור. חיבור עם חד"ש לא יתקבל אצל חלק גדול מהפעילים. חיבור עם מרצ ישאיר את כולם עם אותם שלושה מנדטים. חיבור עם קדימה יהיה בבחינת "ולא נודע כי בא אל קרבו".
הברית של תי"מ היא לטעמי win-win. אסור לוותר עליו.
(מרשומות הקונגרס העולמי הראשון של המפלגה להתקדמות מתונה במסגרת החוק, פילזן, 1906)
הברון ריצ'רד מגליל-בטן:
חברים!
עיקר בשורתה של המפלגה להתקדמות מתונה במסגרת החוק היא ההתקדמות המתונה במסגרת החוק.
אי אפשר להגזים בחשיבות הדבר.
ובכן, נאמר זאת שוב: התקדמות מתונה במסגרת החוק!
הבה נניח למלים להתגלגל בראשינו, נטעם אותן על לשוננו, נחוש את הדחיפות האדירה של המסר שהן נושאות. התקדמות – מי כאן נגד התקדמות? מתינות – היש בינינו מי שהמתינות אינה נר לרגליו? חוק – לא נורא. איזה עתיד מלא דיצה, גילה, רינה, שמחה, עדנה ועונג צופנות המלים הללו עבור האנושות כולה: התקדמות מתונה במסגרת החוק.
הנה, כבר מאז ראשית דברי התקדמנו, אמנם מעט ובמתינות, והכל במסגרת החוק. ובכן, הדבר אפשרי! נסתתמו טענותיהם של אנשי המפלגה לנסיגה פיראטית מהירה. תירוציהם של אנשי החתירה ימינה על פי הנוהג המקובל היו לאפר. נותרנו אנחנו לבדנו, ועל שפתינו – האמת: התקדמות מתונה, במסגרת החוק.
חברים, לחיים!
בני מעי הומים מרוב שמחה של שסיעת האיחוד ראתה לנכון להתכנס עמנו כאן, היום. כמו כן גדולה השמחה על נוכחותם הבולטת של נציגי רוסיה, יפן, איי סנדביץ', וקונגו הבלגית. חיזקו, אימצו והתקדמו, אך במתינות, צעד צעד, והכל במסגרת החוק.
חזק ואמץ, לחיים!
(קריאת ביניים – החבר בוהוסלאב שלופוואגן: גם הצ'כים כאן!)
כן, ידידי, הצ'כים תמיד איתנו, ובזאת אסיים.
לחיים.
מיזוג התנועות מתבקש והכרחי, אם חפצות חיים הן. הצלחתה של תנועה מאוחדת היא כמעט וודאית, ובלבד שההתארגנות תתחיל כבר כעת!!!
אין סיכוי ל2 התנועות כך או כך. הבחירות האחרונות הוכיחו זאת שביחד קיבלו פחות מהדרוש למנדט אחד אפילו לפי הספירות. אנשים לא שמים על סדר היום שלהם תנועה ירוקה,ואם זה חשוב להם יצביעו למרצ או לחד"ש ששם יש ח"כ שמייצג אג'נדה זו. חבל על הקולות שלוקחים ממפלגות אחרות והכסף