5 תגובות על הפוסט “יש חדש מן התורה (פרשת השבוע: אֱמֹר)”

1. אגב, המושג "חדש אסור מן התורה" קשור קשר הדוק בהמצאת החרדיות במפנה המאה השמונה-עשרה וראשית המאה התשע-עשרה. מי שהעניק לו את הקשרו הנוכחי הוא החת"ם סופר, רבה של ברטיסלבה (סבי סולק מן הישיבה שם בעוון משחק כדורגל בתשעה באב). כמענה לרוחות ההשכלה והרפורמה שהחלו מנשבות אז ביהדות הונגריה, קבע החת"ם סופר את העקרון הנ"ל כעיקרון כללי התקף לגבי כל. כל חידוש בדרכי העבודה ובאורחות החיים נתפש בעיניו (וביתר שאת בעיני תלמידיו) כאסור מן התורה.

   דא עקא, שבמקורו מתייחס הביטוי למשהו אחר לגמרי: ה"חדש" הוא התבואה החדשה, שאין לאוכלה לפני הנפת העומר (ביום הראשון של הספירה, בין אם הוא יוצא בשבת שהיא שבת ובין אם בשבת שהיא רביעי). ייחוס הביטוי לכלל אורחות החיים הוא, אם כן, בבחינת חידוש עצום שחידש החת"ם סופר (וזאת למרות שחדש אסור מן התורה, לא? קצת מבלבל, ההיגיון ההלכתי הזה).

   מה שמעיד על צדקת דבריך: המצאת החרדיות כולה נסובה על אי הבנה יצירתית של שבר פסוק שהוצא מהקשרו.

2. בעניין "חדש אסור מן התורה" אני כמובן מכיר את העניין ההלכתי בקשר לתבואה חדשה, אבל לא ידעתי שהחתם סופר ציטט את זה בקשר לכך שכל דבר חדש אסור.

   אגדות חז"ל הן תמיד יפות, הנה אחת שאני די אוהב, וכל זאת בשל פתגם נאה שצדתי בה פעם.
   הגמרא במסכת יבמות דף מ"ה מספרת:

   "מעשה באחד שבא לפני רב, אמר לו: כותי ועבד שנשא בת ישראל מהו? (מה דינו לעניין נישואין עם יהודיה?) אמר לו רב: הולד כשר.
   אמר לו: תן לי ביתך (לאישה, כיון שאותו אחד היה בן לכותי וישראלית).
   אמר לו: לא אתן לך.
   אמר שימי בר חיא לרב: הבריות אומרין: גמלא במדי אקבא רקדא – הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא (=הבריות אומרים שהגמל במדי רוקד על קב – הרי קב והרי גמל והרי מדי ואינו רוקד), כלומר, אתה רב פסקת הלכה כלשהי במקרה שנשמע לך לא מציאותי, הנה כשהעניין הופך אקטואלי אמת את דבריך ותן לו את ביתך.
   אמר לו רב: אף אילו היה כיהושע בן נון לא הייתי נותן לו ביתי.
   אמר לו שימי: אם היה כיהושע בן נון אם מר לא יתן לו, אחרים יתנו לו.
   לא הלך מלפניו (הכותי) נתן בו (רב) את עיניו ומת…".

   מכיוון ותורתינו תורת חיים היא, מצווה לדבר בה בכל הקשרי החיים. הנה היום בסטמפורד ברידג', בדקה ה90, אמרו לעצמם אנשים מסויימים 'ברצלונה לא קבוצה, אמנם מנצחת פה ושם אבל מול קבוצה אנגלית זה לא יכול להצליח', הרי ברצלונה והרי קבוצה אנגלית והרי אינייסטה – ומנצחת (אמנם עם איזה טובה מהשופט אבל בכל זאת).

3. הרב יואל בן נון אוהב תמיד להזכיר את דין חדש בהקשר ללימודו של החת"ם סופר.
   הוא אוהב להגיד שחדש אסור מן התורה, זה אמנם נכון, אך הוא אסור רק עד שמתירים את התבואה החדשה עם הנפת העומר ביום שאחרי חג ראשון של פסח, לאחר מכן החדש מותר…

4. מר ינשוף –
   רוב תודות על סגירת המעגל עם החת"ם סופר. לא עמדתי על כך עד הסוף כשכתבתי את הטור. אני מניח שסבך היה מרוצה מאד מהדברים.

   יאיר –
   חזק וברוך! את דברו של הרב בן-נון אשׂמח להעביר הלאה.

   דוד –
   (א) אילו היה צדק בעולם, היה זה שימי שנותן עיניו ברב וגו'.
   (ב) הפסוק הנכון לקרוא על השיפוט אמש הוא "עיניים לו (לשופט) ולא יראה ממטר".

5. כן ד"ר אורי, אבל אין צדק בעולם (בד"כ) וסיפורי חז"ל לא מנסים לייפות את המציאות.

סגור לתגובות.