באחד האמשים ישבנו בשעור תורה. אחד החברים, איש חסיד החי אי-שם בשוליים ההזויים, העלה קושיא. זמן מה קודם לכן החל לקרוא ב"מלחמת היהודים" לר' יוסף בן-מתתיהו הכהן. תוך כדי קריאה שׂם לב לפעילות הצבאית המוגברת ברמת הגולן. הבחור, שהכיר את הרמה פחות או יותר, לא הצליח להבין מה מצאו שם כל אותם שנלחמו שם. "הרי הרוב שם קוצים ובזלת." בתשובה שלפתי מהמדף אטלס. מסתבר שרמת הגולן יושבת ממש על הדרך בין אסיא לאפריקא, וגם אירופא חזק בתמונה.
דוגמא לחשיבותה של ארץ-ישׂראל כתחנת מעבר אנחנו מקבלים בימים אלה ממש, בדמות הפליטים מסודאן. גם בימים בהם המרחב שלנו מבותר בשורה של גבולות עויינים, הזוועות של אמא אפריקא נוראות מספיק כדי להביא לפתחנו מסכנות ומסכנים המקיימים את "לך לך" של אברם אבינו, מכל הסיבות הלא נכונות.
ומה אנחנו עושׂים אתם?
מנסים לחוקק חוק שיהפוך אותם לפושעים. קשה להאמין, או אולי כבר לא כל כך קשה, עכשיו כשבגין הסטוריא, וראש הממשלה המכהן מקבל תרומות במעטפות. אני מודע, כמובן, לבעייתיות שבקבלת מספר בלתי-מוגבל של פליטים. צריך להתייחס לשאלה הזו ברצינות. מצד שני, האם אנו, שהיינו גרים במצרים, שנדחינו על ידי המשטרה השוויצית ונשלחנו חזרה למקלחות ולכבשנים, יכולים לאמץ מדיניות שכזו?
אם את/ה חושב/ת שלא, אנא הרמ/י קול זעקה. כתוב בבלוג שלך, רססי גרפיטי, כתבו לח"כ שלמפלגתו הצבעתם/ן. וכשאתם כותבים, אל תשכחו לציין שהמכתב, וגם התגובה לכשתתקבל, יתפרסמו באתר עבודה שחורה. לאתר חשׂיפה לא רעה בגוגל, ומספר גדל של נציגות/ים מודע לכך. אם קשה לך לחשוב מה בדיוק לאמר, תוכל/י לשאוב השראה ממכתבו המצוין של שי כהן.
אסור לשתוק, כי כאן זה לא שוויץ.
להזכירך דק' יקר
שעם ישראל בהיותו במצריים, לא היתה לו אזרחות וזכות הצבעה
וגם לגר הגר בתקופה ההיא בקירבנו
לא היו זכויות על הארץ
ואיל לפליטים לעתיד, או יותר נכון לצאצאיהם
יהיו גם יהיו…
פינגבאק: The Daily Dolly 2/06/2008 at The Daily Dolly
לזורעים שלום –
במצרים לא היתה זכות בחירה לאף-אחד. המלך היה אלהים עלי אדמות, וכל השאר, מבכיר השׂרים ועד אחרון מנקי המרקקות, היו עבדים ושפחות.
מה יהיה על הפליטים בארץ? זו שאלה מצוינת. אני לא מציע לקלוט את כל פליטי דרפור באשר הם בלי שאלות. בלתי-אפשרי שמדינת ישׂראל תסמן עצמה כיעד יחיד ובלעדי לפליטים. הפתרון צריך להיות בינלאומי.
עם זאת, כיון שהבעיא כבר רובצת לפתחנו, כדאי שננסה להוביל את המהלך הבינלאומי הזה, או לפחות להשפיע עליו. נראה לי שאשלח מכתב לשׂרת החוץ בעניין. נראה מה היא תאמר.
נעמי קליין כתבה בספרה "גדרות וחלונות" שכיום מוצרים נהנים מניידות גבוהה פי כמה מבני-אדם.
פוסט ראוי. קאונט מי אין.
אורי,
אתה באמת עדיין מאמין בחברי הכנסת? אשריך…
אני חושב שאם היינו רוצים לגרום לדבר כזה לקרות, הינו צריך ליצור הסכמה רחבה בציבור ולהקים אירגון שיפעל למען פתרון/עזרה לפליטים.
כדי להשיג הסכמה כזאת, יש צורך לדעתי לקיים דיון אמיתי ונבון על הבעיה והדרכים השונות לפתור אותה. לצערי, אתה הראשון שאני שומע שמתייחס גם לבעיתיות של קבלת הפליטים.
עד עכשיו קראתי בבלוגים העוסקים בנושא רק "בואו נעזור להם" מבלי להבין שהמשמעות היא פגיעה ברוב היהודי, שחשוב בעיני מרבית הציבור בישראל.
נ.ב.
קשה לי עם הרידר, אז אם אתה מגיב, אנא ידע אותי בדוא"ל
להגנת חברי ברשת אומר שרוב המאמץ מוקדש לרוב לסיוע לפליטים שכבר נמצאים בארץ, בבחינת "עזרה ראשונה".
עם זאת, ברור שחייבים לקיים דיון מקיף ומעמיק יותר. למדיניות האכזרית שמכתיבה הממשלה יש מטרה ברורה (אף אם לא מוצהרת): להבהיר שישׂראל אינה יעד מוצלח עבור הפליטים הסודאנים. יחס טוב יותר יביא לשמועות בארץ המוצא, ולהתגברות גל הפליטים. מצבה הגיאוגרפי של הארץ (ראה צילום בטור עצמו) מעמיק את הבעיא.
אינני מאמין שביכולת מדינת ישׂראל לטפל בכמות גדולה של פליטים. אינני חושב שמשׂימה כבירה כזו היא בתחום האחריות המוסרית של המדינה. אבל הבעיא משחרת לפתחנו. לכן חשוב בעיני להעלות את הנושׂא על סדר היום הבינלאומי. ומי כמו שׂרת החוץ מתאימה לעניין?
הי אורי,
אחד מתוצרי הדיון שההייתי מחפש, הוא להבין איך אנחנו פותרים את הבעיה, מבלי לאבד את זכותינו לחיות כמדינה יהודית.
אני לא סומך על שרת החוץ, כיוון שהדרך היחידה שהממשלה מכירה בה כרגע היא או ליצור יחס משפיל, או לשלם למדינות אחרות באפריקה שיקחו את הפליטים.
אני חושב שהדרך לקיים דיון כזה, היא כרגע בלוג-דבייט. אולי בהזדמנות, אכתוב שם פוסט… ואולי עם ויקדיון, יפעל נוכל להעזר בו כדי לייצר פתרונות מוסכמים, ומתוכם גם פעילות מוסכמת.
בכל מקרה, נראה שכרגע דיון כזה מת, כיוון שרוב הכותבים על בעיית הפליטים מייצרים רעיון דומה, ולכן לא נוצר הויכוח הדרוש לייצירת פתרונות יעילים ומוסכמים על החברה הישראלית.
נ.ב.
שלח לי כמובן עידכון כאשר אתה מגיב.
כל טוב,
טל
תגובה באיחור שנה +
צריך לכנס ועידה בינלאומית, לדיון בבעיית הפליטים. להעלות סיפורי פליטים על הזכרון, לבדוק מי הם פליטים בימינו, מה מצבם, וכיצד ניתן להביאם למנוחה ונחלה תוך תועלת מירבית ונזק קטן ככל האפשר לסביבה.
ישׂראל יכולה להציע לארח ועידה כזו. בתיירות ובטחון אנחנו די חזקים, וכל השאר זה רצון טוב ודיוק בעובדות.
כי מציון תצא תורה וגו' שם שם.