העניינים מתחממים. הנסיון של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) להכניע את המרצים השובתים באמצעות פניה לבית-הדין לעבודה, על מנת שזה יוציא למרצים צווי מניעה (זמניים כבר החל ב-2 בינואר, קבועים החל ב-13 בו), נתקל בהתנגדות מפתיעה: נשׂיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' צבי גליל, הודיע שהוא מתנגד להוצאת צווים, וביקש למחוק את אונ' ת"א מהעתירה. מדובר בצעד מבורך וחשוב משני היבטים: (א) העדרהּ של אונ' ת"א מהעתירה יחליש אותה, ויקשה על בית הדין להוציא צווי מניעה; (ב) הצעד האמיץ של פרופ' גליל פער סדק בחומה הבצורה שהציג ור"ה עד כה.
(וויקיפדיא: צבי גליל)
צעד זה של נשׂיא אונ' ת"א הוסיף שמן על המדורות שבערו בכל מקרה בקרב אנשי הסגל הבכיר. באונ' העברית ובטכניון החל מרד כנגד הנשׂיאים המכהנים, ואנשי סגל בולטים החלו במהלכים שמטרתם להביא להדחתם של הנשׂיאים המכהנים. קול קורא ברוח זו נשמע גם מפיו של פרופ' אילן גור-זאב מאוניברסיטת חיפה, והיום החל המהלך לקרום עור וגידים גם אצלנו. בישיבה של ארגון הסגל, בה נכחו לראשונה גם נציגי אגודת הסטודנטים (שהתקבלו במחיאות כפיים סוערות), התקבה ההחלטה הבאה:
מתוך דאגה עמוקה לעתיד ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת חיפה מאמץ את ההחלטה הבאה.
1. האסיפה מחזקת את ידיהם של נציגינו במועצה המתאמת ובוועדת השכר ומביעה בהם אמון מוחלט.
2. האסיפה מנחה את חברי הוועד ונציגיו במועצה המתאמת לשבות ללא הגבלת זמן, עד להשגת הסכם שכר הוגן העונה על שתי הדרישות העיקריות: עדכון השכר בעקבות שחיקת העבר משנת 1997 ובניית מנגנון שימנע שחיקה עתידית.
3. האסיפה מגנה כל ניסיון של ועד ראשי האוניברסיטאות, ובכללה הנהלת האוניברסיטה, לנקוט בצעדים משפטיים כנגד הסגל. האסיפה מזכירה כי הנהלות האוניברסיטה לדורותיהן לא העלו על הדעת לפנות לבתי משפט כאמצעי לפתרון סכסוך עבודה.
4. האסיפה קוראת לוועד המנהל לפעול להדחת הנשיא בעקבות בקשתו מבית הדין לעבודה להפעיל צווי מניעה לסגל.
5. האסיפה מודה לסטודנטים-תלמידינו על תמיכתם בשביתה המוצדקת שלנו ושבה ומצהירה כי הסגל האקדמי יעשה ככל שבאפשרותו כדי למזער את הפגיעה בהם.
באסיפה נכחו 186 חברים. ההחלטה התקבלה ברוב של : 182 בעד; 4 נמנעים; 0 מתנגדים.
(תמונה: "הארץ")
לכאורה, חדשות טובות. אבל בכל זאת יש גם מקום לחשש. בשנה שעברה קרס מאבק הסטודנטים כאשר ההנהגה שלו התקפלה תחת הלחץ, והפנתה עורף לציבור שהיא נועדה לייצג. לפני שבועיים קרה דבר דומה לשביתת המורות, כאשר הנהגת הארגון חתמה באופן חטוף על הסכם שכלל לא ברור מה ההישׂגים בו, ומדוע היה צריך לשבות זמן כה רב כדי להשׂיגם. האם תוכל המועצה המתאמת של הסגל הבכיר – הנהגת השביתה בפועל – לעמוד בלחצים ובפיתויים, ולנהל את המאבק באומץ, יהא המחיר אשר יהא?
נראה שהמפתח הוא, כרגיל, הרחבת המאבק. פקידי האוצר זחוחים אחרי התבוסה שהנחילו למורות, ומשוכנעים שיוכלו להביס את אותנו באותה קלות. אם נשׂכיל לצרף כעת לשביתה את נציגי הסגל הזוטר ואת נציגי הסטודנטים, יש סיכוי להחזיר מלחמה שערה. שביתה של הסגל הזוטר תקפיא גם את הלימודים המתנהלים כסדרם (כמחצית השיעורים אצלנו בחיפה), ושביתה של הסטודנטים תוציא לרחובות את צוותי המחאה המאורגנים שראינו רק לפני חצי שנה. יחד נוכל לקבור את המלצות ועדת שוחט, ולהציל את ההשׂכלה הגבוהה בישׂראל. אומרים שסמסטר מבוטל יגרום נזק של 4,000,000,000 (ארבעה מיליארד) ש"ח. הגיע הזמן שהפקידוקרטים יתחילו להזיע.
*************
שתי הודעות קצרות:
(א) מי שרוצה לראות תמונות מהמאבק בשטח, ומהשלכותיו ותוצאותיו, מוזמנ/ת לבקר בבלוג של יזהר בירן, סטודנט באונ' בן-גוריון.
(ב) אני יודע שיש עוד דברים בעולם לכתוב עליהם, פרט לשביתת המרצים. ב"ה אתפנה אליהם כשהסערה תהיה מאחורינו.