שביתת המרצים נכנסה השבוע לישורת האחרונה. ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) קבע תאריך שאחריו לא יהיה מנוס מביטול הסמסטר: 13 ינואר – ו' שבט. פקידי האוצר חשׂפו סוף סוף את הקלפים: העלאה מסויימת תמורת קבלת מסקנות ועדת שוחט. באויר מרחף האיום לפנות לבית-הדין לעבודה, כדי להוציא צווי מניעה. הועד המתאם של הסגל הבכיר דוחה בתוקף את ההצעה לפנות לערוץ של בוררות (בוררות שכזו עם הרופאים נמשכת כבר כמה שנים), ומסרב אפילו לערב את דו"ח שוחט בדיון. צהרי היום מתקרבים, וגרי קופר אַיִן.

 (וויקיפדיא: high noon)

הפן המדאיג ביותר בשביתה הוא האדישות הציבורית, שלא לאמר העוינות, לטענות המרצים. והאמת היא שמי שטורח להקים קול זעקה (מהחלון הגבוה של מגדל השן, לא מהרחוב חו"ח) רק כאשר השׂכר שלו נמצא על שולחן הדיונים, אכן אינו מעורר אמון. זעקת המרצים לא נשמעה כאשר ועדת מלץ העבירה את השליטה באוניברסיטאות מידי הסנאט האקדמי לידי בעלי-הון ופוליטיקאים. היא לא נשמעה כאשר רוב עבודת ההוראה הועבר בשקט לעבדי הקבלן של העולם האקדמי ("מורים מן החוץ" בעגה המקומית). היא לא נשמעה כאשר הסטודנטים התחילו בשנה שעברה את המאבק נגד ועד שוחט, והיא לא נשמעה אפילו כשהמורות והמורים נהלו מאבק מר באוצר בשנה זו. עתה, כמו בשיר המפורסם של ברכט, אף אחד לא ירים זעקה עבורנו.

לאור התמונה העגומה הזו, מעודד לראות גוף חדש שבא לעולם במהלך השביתה – הפורום להגנת ההשׂכלה הציבורית בישׂראל. גוף זה מאגד למעלה מ-500 חברות וחברים, סגל בכיר, סגל זוטר וסטודנטיות/ים, מכל המוסדות להשׂכלה גבוהה בישׂראל. כמו מאבקים אחרים בימינו, גם הפורום להגנת ההשׂכלה מתהדר בבלוג משלו, והקול קורא משׂכיל להדגיש את הערבות ההדדית בין החלקים השונים של מערכת החינוך.

האתגר שיעמוד בפני פורום זה, ובפני ארגוני הסגל הבכיר בכלל, הוא ליצור חזית מאבק אחידה לקראת הרבע הרביעי, דקות ההכרעה, הדובדבן שבקצפת – שביתת הסטודנטים הצפויה. כזכור, בפברואר 2008 צפוי להתחדש המשׂא ומתן בין נציגי האוצר לנציגי הסטודנטים על המלצות ועדת שוחט בדבר שׂכר הלימוד (נושׂא שיזכה ב"ה לסדרת טורים משלו בקרוב). הואיל וועדת שוחט המליצה להעלות את שׂכר הלימוד לתאר ראשון ל-14,800 ש"ח בשנה, צפויים ארגוני הסטודנטים להכריז על שביתה משלהם. זמן לתימרונים כבר אין – השביתה שלנו, המרצים, כילתה את כולו. המשבר יגיע מייד, והוא יהיה חריף ביותר.

וזו תהיה שעת המבחן שלנו, המרצים. מן הסתם, שביתת הסטודנטים תפרוץ שבועות ספורים לאחר שאנו נחתום על הסכם שׂכר משלנו, יהיו תנאיו אשר יהיו. האם נשׂכיל לתמוך בשביתת סטודנטים? או אולי נשב על זרי הדפנה הקוצניים שלנו, ונרשה לאוצר להמשיך להפריט ולמשול? עתיד ההשׂכלה בישׂראל מונח על הכף. הגיע הזמן לקום ולהתנער.