המכתב הבא הגיע אלי בדוא"ל. אני מפרסם אותו במלואו וללא שינויים, ברשות הכותב.
***
לכבוד 22 אוקטובר 2007
שרת החינוך
פרופ' יולי תמיר
שרה נכבדה,
הנדון: מורים שובתים וכועסים
נדמה לנו שיש דברים שהיועצים שלך שכחו לספר לך:
האם לא הבנת כי הדלק שמניע את שביתת המורים איננו התאווה לכסף?
האם לא הבנת כי הדבר שמניע את השביתה הוא כעס אדיר על משרדי החינוך והאוצר?
נמאס לנו!
נמאס לנו לשמוע שמערכת החינוך נכשלת ושאנחנו מורים גרועים.
נמאס לנו לשמוע שבגללנו הנוער לא מתנדב ליחידות קרביות, שבגללנו הנוער שותה משקאות חריפים, צורך סמים ומתנהג באלימות.
נמאס לנו לראות איך חדרי המורים מתרוקנים, מורים מפוטרים או נשלחים לפרישה מוקדמת, כי מישהו במשרדי החינוך והאוצר החליט שאפשר לקצץ את תקן השעות ב- 11%- 22%.
נמאס לנו ללמד כל שנה יותר ויותר חומר במספר שעות שהולך ומצטמצם עוד ועוד.
נמאס לנו להמר מהם הנושאים ש"ייפלו במיקוד" ועל ידי הימור נכון, אולי, להספיק את החומר.
נמאס לנו לדלג על פרקים שלמים בתוכנית הלימודים כי אין זמן ללמד הכול, ולהמר שהתלמידים יסתדרו בבחינה עם מה שהספקנו.
נמאס לנו לשמוע שאנחנו לא נותנים יחס אישי כשאנחנו מלמדים כיתות "מפוצצות" של 40 תלמידים ויותר, ואין לנו זמן להתעכב ולעזור לתלמידים מתקשים, כי לא נספיק את החומר.
נמאס לנו שאין לנו זמן לבדוק שיעורי בית בכיתה, כי חבל על כל דקה, כי צריך להתקדם בחומר.
נמאס לנו ללמד בכיתות ללא מזגנים, ואם יש מזגן ,אז ברוב הזמן הוא לא פועל כי אין כסף לתקן או אין כסף לשלם לחברת החשמל.
נמאס לנו להיאבק כדי לתפוס את החדר היחיד שמותקן בו מחשב שמחובר למקרן (ברקו), כדי שנוכל להראות את המצגת שהכנו עד שתיים לפנות בוקר, ואז לגלות שלא היה לבית הספר תקציב להחליף את הנורה שנשרפה, או לקנות את התוכנה המתאימה, או שהרמקולים הם רמקולים שמתאימים לחדר קטן.
נמאס לנו לקבל הנחיה שבחינת המעבדה בביולוגיה תכיל עבודה במחשב ובמדפסת, אבל אין כסף לקנות מחשבים למעבדה בבית הספר.
נמאס לנו לענות לשאלות של תלמידים לפני בחינה, בפורום הבית ספרי, באינטרנט, לכתוב ולהדפיס מבחנים, תקצירים ודפי הנחיה, באמצעות המחשב, קו הטלפון וספק התקשורת, כשלכולם אנחנו משלמים ממיטב כספנו, ואף אחד לא מעלה על דעתו להשתתף בהחזקתם.
נמאס לנו לקנות ציוד לבית ספר כמו מחברות, ספרים, כלי כתיבה, נייר וצבע למדפסת על חשבוננו.
נמאס לנו לצאת להשתלמויות שמתחילות ב 4 אחה"צ, לשלם מכספנו דמי הרשמה של מאות שקלים, לתרום לקופה קטנה כדי שיהיה קפה בהפסקה, ולקבל הוצאות נסיעה דרך המשכורת בניכוי מס וביטוח לאומי.
נמאס לנו לקבל טלפונים מהורים שדורשים, מי בעדינות ומי בגסות רוח, שנשפר את הציון השנתי של ילדם כי אנחנו פוגעים בסיכוייו להתקבל ללימודי משפטים.
נמאס לנו להתעמת עם הורים שלא מבינים מה לא בסדר כשבנם השתכר בטיול השנתי, הפריע למנוחת האורחים ובדרך קרע איזה וילון או שניים.
נמאס לנו לקבל מכות מתלמידים, לקבל החלטות במועצה הפדגוגית על הרחקת התלמיד, ולראות איך ראש הרשות ומנהל המחוז מחזירים אותו לבית הספר.
נמאס לנו להיות שק החבטות של המערכת! לא אנחנו עוצרים את הרפורמה בחינוך!
אילו אנשי משרדי האוצר והחינוך היו עושים את מה שמוטל עליהם, הייתה לנו מערכת חינוך לתפארת.
האם ארגוני המורים מפריעים לך להקטין את מספר התלמידים בכיתה?
האם מנענו כניסת טכנאים שבאו להתקין מזגנים?
האם מנענו ממך לצרף למורי ביה"ס היסודי עוזרי הוראה שיעזרו לתלמידים בזמן השיעור, כפי שעושים בבריטניה ובארה"ב?
האם אנחנו מנענו כניסת קבלנים שבאו לבנות חדרי לימוד, להוסיף חדרי שירותים, או סתם לצבוע את בתי הספר?
האם מנענו כניסת קבלני גינון שבאו לשתול דשא חדש, לטעת עצי נוי?
האם נעלנו את המעבדות ולא אפשרנו להכניס מיקרוסקופים חדשים שיחליפו את אלו שאת השתמשת בהם כשהיית תלמידה?
האם מישהו אסר עליך לצמצם את החומר הנלמד, לבטל את שיטת המיקוד, ולהתאים את היקף החומר הנלמד לזמן שמוקצב לו?
האם סירבנו לקבל כסף ממשרד החינוך כדי שתלמידים יוכלו לראות הצגה, לצאת למוזיאון או סתם לעלות ולבקר בכנסת?
לא אנחנו הם אלו שמחזירים כל שנה למשרד האוצר מעל מיליארד שקלים לא מנוצלים.
כבוד השרה, הכעס והמרירות שהצטברו אצל המורים עצומים: על שכר ירוד, על היעדר תנאים, על חוסר גיבוי של המשרד. הכעס בקרב המורים על רן ארז אינו על כך שהוביל לשביתה, אלא על כך שאפשר שירמסו את כבודנו כל כך הרבה זמן בלי תגובה הולמת.
את זה, ועוד דברים רבים אחרים, היועצים שלך, כהן את כהן, שכחו לספר לך.
אנו קוראים לך לקום, לצאת מהמלכודת שמכינה לך הפקידות (ראי תוכנית הטלוויזיה "כן אדוני השר" Yes Minister ) ולהפגין מנהיגות!!!
רוני פיזם
מורה לכימיה ומתמתטיקה
אורט קריית טבעון 9860994 – 04 6513719 – 050
אני חושבת שאני במקומך הייתי מפרסמת את המכתב הזה ללא מספרי הטלפון שמופיעים בסופו
גם אני התלבטתי, לא רק בעניין הטלפונים אלא גם בעניין השם. יצרתי קשר עם מר פיזם, והוא והוא אישר לי לפרסם את המכתב עם מספרי הטלפון (ואף לערוך אותו, מה שלא עשׂיתי).
חוץ מזה, הוא האחראי להפצת המכתב, כולל המספרים, באימייל שרשרת. באמצעות המספרים יכלתי להתקשר אליו ולבקש את רשותו. אני מניח שהוא מעוניין ביצירת קשר עם פעילים נוספים (לא שאלתי אותו באופן אישי, האישור הגיע בדוא"ל).
בכל מקרה, תודה על תשׂומת הלב וההערה.