בשעות האחרונות השתתפתי בדיון בפורום להיות הורים בתפוז, העוסק בשביתת המורים, ובהרחבה במערכת החנוך כולה. כרגיל, החלו לעלות הטענות הצפויות, המאשימות את המורים בדרישות מוגזמות, דמגוגיא, וכו'. בתשובה כתב המשתמש ixmix, מורה ומחנך בישׂראל, את הטקסט הבא:

אני מעתיק מהתלוש:
מנהל שכבה של 150 תלמידים עם אחריות מלאה על כל תלמיד ותלמידה (כולל ביקורי בית, עיסוק בקב"ס, סעד ורווחה, הסעות, פרוייקטים, מניעת אלימות, בניית תכניות, ניהול תקציב, הדרכת צוותים ועוד). מחנך כיתה הטרוגנית בבי"ס לא ממיין ולא מסנן, מלמד מתמטיקה בשתי כיתות ח', מלמד אזרחות בכיתה נוספת (בהיקף של 5 ש"ש לכל מקצוע בכל כיתה), רכז מקצוע.
מדובר בחודש שבו החלפתי בכיתה מקבילה בהיקף 10 שעות.
אגב, אני מגיע לביה"ס בשעה 7:30 בכל יום ויוצא סביב 17:00, לעיתים מאוחר יותר. אני נמצא בביה"ס שישה ימים, כאשר היום החופשי לכאורה הוא יום שבו אני יוצא מוקדם, סביב 14:00. אתה מוזמן (כמו כל אחד) להצטרף אלי ליום עבודה, מתי שרק תרצה. איני מסתיר דבר. (זה אומר שאני עובד יותר שעות ממשרה מלאה במשק, בכל השוואה שהיא. אני עובד בחופשים מתוקך תפקידי).
חלקיות משרה – 1.417. בסיס 5,381. תוספות 1,029. החזר הוצאות 246. ניכויי חובה 1150. ניכויי משרד 132. ניכויי חוזה 593.
סכום בבנק 4780

ושתי הודעות למטה:

המשרה שלי מוגדרת כ 140%. אני מלמד שלוש כיתות (בד"כ מכין אחת לבגרות), מחנך ומרכז שכבה ומקצוע. זה מצריך סביב 9-10 שעות עבודה ביום, שישה ימים (ובנוסף ערבים מדי פעם).

כדי להשלים את הנתונים: לאיקסמיקס 3 שנות ותק בצה"ל ועוד 6 שנות ותק בהוראה. אינני יודע באיזה תאר הוא מחזיק, אבל עם תעיינו בנתוני השׂכר שמפרסם משׂרד החנוך, תראו שלא מדובר בהבדל כביר, לכאן או לכאן.

מדובר, אם כן, בצעיר בעל ערכים ועקרונות, שמשקיע את מיטב זמנו ומרצו בחנוך ובהוראה. הוא עובד שעות ארוכות, בעבודה מן הקשות שיש. עתיד המדינה מונח על כתפיו. זו המשׂכורת שהוא מקבל. באמת שאין לי מה להוסיף עוד.