בשבוע שעבר השתתפתי בכנס וורדקמפ 2007 במכללת אפקה בתל-אביב. נכחו בכנס בלוגרים שונים, מוכרים יותר ופחות; אנשי עסקים ופרסום, שהסבירו כיצד ניתן להשתמש בבלוגים ככלי לאמצעי קידום עסקי; חברות וחברי הגרעין הקשה של קהילת וורדפרס בארץ, שהסבירו איך מתקינים, מעצבים, משפרים ביצועים, ומה לא; וגם לורל ואן-פוסן, הכהנת הגדולה של קהילת וורדפרס בארה"ב, שנתנה שלל עצות מועילות כיצד לנהל בלוג (ב"ה אישׂם בקרוב חלק מהן כאן). האוירה היתה מצוינת, הכיבוד היה ברמה גבוהה, האכסניא היתה נעימה, והתשלום בכניסה – 0 ש"ח. עבורי היה לכנס ערך מוסף ייחודי. כשהבטתי במתרחש, ראיתי מולי את פני המהפכה.
הפן הראשון של המהפכה מגולם בתוכנה שעמדה בלב הכנס: WordPress. מדובר בתוכנת בלוגים, המשמשת, בין השאר, לכתיבת שורות אלה. מעבר להיות התוכנה נוחה להתקנה ונוחה לתפעול, גם היא עולה בדיוק… 0 ש"ח (לא מאמינים? נסו ותראו). הלב המהפכני של התוכנה (כמו של עולם הקוד הפתוח בכלל) הוא שהיא מנפצת לרסיסים את הקלישאה הקפיטליסטית הידועה: you get what you pay for. במקרה זה, המחיר הוא, כאמור, אפס, והתמורה כבירה. זאת ועוד, מאחרי התוכנה עומדת קהילת משתמשים משׂכילה וידידותית, המקדישה מזמנה כדי לעזור למשתמשים הבקיאים פחות ולסייע להם לרכוש את המיומנויות הדרושות.
הפן המהפכני השני מגולם בתופעת הבלוג עצמה. בזמן בו אמצעי התקשורת ההמוניים נשלטים על-ידי ההון ושליחיו, מהווה הבלוגוספירה חלופה חיונית לרכישת מידע ולהחלפת דעות. זאת ועוד, היא מאפשרת לפרט לפרסם את דעותיו וליצור קשר עם אנשים בעלי דעות דומות, בכל מקום בו הִוא נמצא/ת. כלי זה הוא אמצעי בעל חשיבות מכרעת במאבק נגד כלי השליטה המרכזי שמפעיל ההון – "הפרט ומשול". שהרי הפרטה אינה רק מכירת חיסול של נכסי מדינה לגורמים פרטיים; הפרטה היא גם ריסוק כל סימן לערבות הדדית, סולידריות בלע"ז (ותעיד מלחמת החרמה שהכריז הימין הקיצוני על העבודה המאורגנת). הבלוגים הם אחד מכלי הנשק היעילים ביותר העומדים לרשותנו, הפרטים המופרטים, להשיב מלחמה שערה (ראו דוגמא במאבק עובדי "קופי טו גו").
(תמונה מבלוג המאבק)
הפן השלישי מגולם ברעיון נוסף שעמד בלב הכנס: עצמאות בכתיבת הבלוג. כאן אני יכול להעיד מנסיון אישי. כשהחלטתי להתחיל לכתוב בלוג, עמדה בפני החלטה חשובה: האם להתחיל לכתוב באחת מהבלוגיות הקיימות, כמו תפוז או ישׂראבלוג (אז עוד לא ידעתי על רשימות ובלוגלי), או לכתוב באופן עצמאי לגמרי, עם domain פרטי משלי. היה לי ברור שאחת מהקהילות הקיימות תאפשר לי חשׂיפה מיידית לקהל גדול, ושבדרך השנייה אני צפוי למאמצים גדולים במשיכת קהל קוראים. ובכל זאת, בחרתי בדרך השנייה, בעיקר בגלל תחושת הבטן. בדיעבד, וביחוד לאור ההשתתפות בוורדקמפ 2007, התברר לי מדוע תחושת הבטן היתה נכונה. בלוג עצמאי מכריח את הכותב לעצמאות מחשבתית ומעשׂית. כעת ברור לי שגם אם הלב רוצה ללמוד היירוגליפים וכתב יתדות, והראש מזהיר שצריך לשכלל את הגרמנית, הכורח המהפכני כולל דוקא צירופי אותיות כמו CSS ו-PHP. כי הבלוג הזה יכול, וצריך, להראות טוב יותר ולהיות ידידותי יותר. ואם לא אני אעשׂה במלאכה, מי כן?
ולסיום, הקהילה. במהלך הכנס כולו אי אפשר היה להחמיץ את העובדה שסביב תוכנת הבלוגים הזו נוצרה כאן קהילה. ולמרות העובדה שקהילת וורדפרס היא לכאורה טכנולוגית-חברתית, היא גם התאגדות פוליטית ממדרגה ראשונה. פוליטית, כיון שהיא מטפחת עצמאות מחשבתית (ראו פסקא קודמת), כיון שהיא מעודדת אזרחות טובה (ראו קבוצת התמיכה בגוגל), כיון שמעצם קיומה היא מהווה תשובה למדיניות ההפרטה. התארגנויות אזרחיות עצמאיות הן תנאי הכרחי לדמוקרטיא ישירה. הפעם נסב הדיון על הדרכים ליצור בלוג מוצלח יותר. בפעם הבאה נדון איך מקדם הבלוג את המהפכה.
הפלטפורמה לא קובעת את התודעה.
לא קובעת, מעודדת.
אילו היית כותב בישׂראבלוג, מה היית עושׂה במקום "פרויקט מכבי"?
וורדפרס היא לא תכונת אופי. אידאליזציה והאנשה של הטכנולוגיה יכולה להביא לעדריות. להפך ממהפכה.
חו"ח האנשה של הטכנולוגיא. את הכבוד באגף התמונות נתתי לריצ'רד סטולמן, לא לשורות קוד.
העובדה היא שהבחירה בוורדפרס הביאה אותי לכנס וורדקמפ. ההגעה לכנס הביאה אותי להחלטה לפתוח בלוג נוסף (פרטים בקרוב, ב"ה) ולהתחיל ללמוד html ושות'. אילו הייתי בוחר מראש לכתוב בתפוז או בישׂרא, סביר שלא הייתי מגיע להחלטות הללו. לכן "מעודדת".
חוץ מזה, יש ערך לבחירה להתשמש בתוכנות קוד פתוח. היום, למשל, עברתי במזל"ט לפיירפוקס. יש אנשים שעבורם מדובר במשהו מובן מאליו. בשבילי זה צעד משמעותי.
ובכלל, הדעות שלי, כמו גם הרצון לעשׂות אתן משהו, משאירות אותי לרוב בודד למדי. היום בו אאלץ להתמודד עם עדריות של אנשים החושבים בדומה לי יהיה יום גדול.
וולף –
אתה אמרת: "אידאליזציה והאנשה של הטכנולוגיה יכולה להביא לעדריות. להפך ממהפכה. ". איזו אירוניה! על פי דעתך מהפכה יכולה להתרחש רק כאשר כולם מושכים לכיוונים שונים ואילו אני יודע שכאשר כולם מושכים לכיוונים שונים העגלה לא זזה!
הפיתרון: כן צריך עדר כדי לעשות מהפיכה! עדר אשר מאמין ברעיון הנכון ומגיע אליו, כל אחד עצמאית על ידי מחשבה חופשית. בסופו של דבר צריך שהרבה אנשים יגיעו לאותה מסקנה כדי שמשהוא יזוז והאם זהו לא עדר? לכבוש את הבסטיליה לבד היא חויה כואבת ביותר… יש גם סכנות בעדר: הוא יכול להגיע למסקנה לא נכונה (עיין ערך נאציזם) אולם כמות רבה של אנשים אשר הגיעו לאותה מסקנה לא בכפיה אלא על ידי מחשבה חופשית עצמאית, ללא הכוונה מגורם בעל השפעה ואינטרסים זרים היא היא הבסיס למהפכה עליה הייתי מהמר למרות הסיכונים שיש בכל מהפיכה….
עוד נקודה: האם היו לנו זכויות כלל ללא המצאה קטנה הנקראת הדפוס? ואולי האינטרנט יהוה את הבסיס לשינוי לפחות באותו סדר גודל?
אכן כן: לפעמים שינויים בשיטת השילטון מתחילים בפיסת סיליקון…
וולצר, עדר זו הגדרה די קיצונית
צריך קבוצה פורצת שעובדת יחד
עדר מובל, זה לא משנה אם למהפכה או למשרפות
בהחלט צריך יחד אבל חייבים, חייבים רוח חופשית
ואני מסכים, הסיליקון הוא בהחלט מהפכה )
בברכת
חופש חופש תרדוף
שי.
שלום ד"ר אמיתי. זה תענוג רב לקרוא את דבריך.
כבר סיפרתי לכמה אנשים שהסיבה העיקרית שהובילה אותי להירתם לכנס הזה היה הפוסט "התיתכן מהפכה חברתית בישראל דרך בלוגים", שכתבתי כאן:
http://www.talgalili.com/?p=56
כמה שבועות לפני שהגיע ההזדמנות להרים את הכנס.
מתי רואים אותך בפייסבוק ?
טל.
אני חוזר בי ומתקן.
אני מגלה מקריאה חוזרת של הפוסט שלי, שאת הפוסט אליו שלחתי, כתבתי אחרי שהתחיל האירגון של וורדקמפ.
אחחח – תעתועי זכרונותי…
טל שלום וברכה!
(א) קוראים לי אוֹרי.
(ב) הדרך בה אני חושב שאפשר לעשׂות את קפיצת הדרך מבלוגוספירה למהפכה עוברת דרך המפלגה הישירה. בקצרה: מפלגה שתרוץ לכנסת, אבל במקום מרכז, סניפים וכו' יהיה לה אתר ברשת, וסביבו בלוגים, פורומים וכו'. לפני כל הצבעה (או לפני הצבעות חשובות) בכנסת יתאספו מתפקדי המפלגה באתר, יחליטו כיצד להצביע, ויעבירו את ההחלטה לנציגים במשכן. ח"כ שלא יקבל את דין הסיעה יפוטר לאלתר.
קוים כלליים לתקנון כתבתי כאן:
http://www.yehudemo.org/?p=18 (ויש גם הסברים בתגובות).
כמובן שמדובר ברעיון לא-מבושל. אני מעדיף להשאיר אותו לא מבושל, עד שיתגבש גרעין קשה שירצה להכנס אתי למטבח. זו אינה עבודה לאדם אחד. מה שמביא אותי ל:
(ג) פייסבוק. זה נשמע כמו זללן זמן רציני. האם שם מתחבא הצבא המהפכני שאני מחפשׂ כבר שנים?
היי אורי.
אני לא ידוע אם ישנו צבא בפייסבוק (חוץ מצבא הערפדים). אבל זו דרך פנטסטית לאגד אנשים.
פייסבוק נהפכה בזמן קצר לאימפריה קטנה עם למעלה מ- 40 מליון משתמשים ויותר.
בפייסבוק ישנן שלל אפליקציות "בידוריות" ששואבות זמן. אבל עבור אנשים כמוני ואחרים – פייסבוק הוא מקום שאנשים נמצאים בו – וככזה, שווה להיות מחובר אליו ולתת לאנשים להתחבר איתך.
רק קוריוז, בפייסבוק יש קבוצה בשם "אם בקבוצה הזו יהיו מאה אלף איש, אני אקרא לבן שלי באט-מן". בקבוצה הזו כבר יש כמה עשרות אלפי איש. (לא רק מישראל, אבל עדיין)
בקיצור, יש טעם להכיר את הפלאטפורמה.
אני שם תחת השם:
tal galili
אני מחכה ממך להזמנת חבר.
המלצתי האישית: תירשם. תיכנס. תחקור טיפונת את הכלים והאופציות. ותן לדברים לקרות מעצמם…
לגבי רעיון המהפכה שהצגת, חידשת לי – זה רעיון מדליק (כנראה בגלל זה יונית רצתה שאני אקרא אותך).
אני יודע שבפייסבוק כבר יש קבוצה של 180 איש בשם "gouverment 2.0"
בלינק הזה:
http://www.facebook.com/group.php?gid=18846701136
(הלינק יעבוד, רק כאשר אתה מחובר לפייסבוק).
נ.ב: הייתי ממליץ לך לכמה שידרוגונים באתר.
אתה יודע איך להעלות פלאגינים ?
אהממם. אני צריך כאן יותר מ"כמה שדרוגונים".
למרות הצהרת העצמאות למעלה, נכון לעכשיו כל הצד הטכני מטופל על-ידי חבר טוב ואיש יקר. אם תמליץ לי על פלאגינים מסויימים, אוכל לבקש ממנו להעלות אותם.
היי אורי, כמה תוספים:
תוסף צור קשר –
http://www.ringofblogs.com/goldfish/archives/14
one click installer
http://anirudhsanjeev.org/projects/oneclick/
(שמאפשר לך להעלות פלאגינים מבלי שתצטרך להתעסק עם פרוטוקולי FTP )
Subscribe To Comments
http://txfx.net/code/wordpress/subscribe-to-comments/
כדי שאני אוכל לקבל עידכון מייל כאשר התגובות פה מתעדכנות. במקום שהקוראים שמשתתפים בתגובות (לדוגמא אני) נצרך להכנס לאתר ולעשות ריענון כל פעם, כדי לדעת מה אנשים כתבו 🙂
הי טל
תוסף צור קשר – מופעל
one click installer – מופעל
Subscribe To Comments – לינק שבור, לא מצאתי את התוסף.
יש לך מושג איך מוסיפים יכולת לשינוי פונט בסיפור ?
חופש חופש תרדוף
שי.
שי –
אם אתה חושב שבמהפכות אין מובילים ומובילים אז אתה טועה… גם במהפיכה שתבוא עלינו לטובה יהיו מובילים ומובלים כי כך עובד העולם. לא כל האנשים שמתעניינים ברעיון מתעניינים בו במידה שווה, לא לכולם יש את אותו זמן להשקיע, אנשים מפחדים מהשילטון הקיים בצורה לא אחידה ועוד. יתירה מכך – תמצא שגם מהפיכות קודמות הובלו על ידי מספר קטן של אנשים והן אילו אשר נתנו לנו את זכויותינו ולכן עדרים השיגו הישגים די מרשימים בהיסטוריה האנושית ועדרים אחרים גם ביצעו את הפשעים המחרידים ביותר.
מה המסקנה? צריך עדר כדי להזיז משהוא בעולם בין לרעה ובין לטובה – צריך פשוט לדאוג שהמטרה שאליה אתה שועט כעדר תהיה טובה. צר לי אבל אין מבחן לקמוס לבחינת רעיון – צריך פשוט לחשוב, לחשוב ואז שוב לחשוב וגם אז אין שום תעודת ביטוח שאכן הרעיון טוב או אולי בכלל הרעיון טוב בעיני מי שהגה אותו אבל הוא נורא בעיני כל האחרים (עיין ערך תאי גאזים). העולם אינו פשוט – צריך להשקיע זמן ומחשבה כדי למצוא רעיון טוב – ולכן העולם הוא מקום כה מעניין להיות בו. אם לא היו רועים וכבשים, רעיונות טובים ורעים ורעיונות שנראים טובים אך בבחינה עמוקה הם נוראים ולהיפך אז כבר מזמן הייתי מתאבד. אבל אם מצאת רעיון טוב אז תתחיל ללמוד להיות רועה או שתמשיך להיות כבשה…
דמוקרטיה ישירה! לפני 2500 שנה! אופס – זה כבר היה…
אהלן שי.
להל"ן לינק מתוקן:
http://wordpress.org/extend/plugins/subscribe-to-comments/
אם אתה רוצה לשנות פונט, הדרך היחידה שאני מכיר, זה לשחק איתו ב- CSS. (למרות שהפונט פה ניראה לי אחלה).
אם אתה רוצה את זה כחלק מה- WYSIWYG (דהיינו, העורך הוויזואלי). אני משער שיש דרך להוסיף את זה, אני פשוט לא מכיר אותה. הייתי אומר לחפש בפורום האנגלי. אך שוב, אני לא רואה את הנחיצות של זה פה.
בברכות !
טל.