יש גם חדשות טובות: ראש עיריית שׂדרות, מר אלי מויאל, החליט לצאת לחופשה מתפקידו ללא הגבלת זמן, בעקבות חקירת משטרה שמתנהלת נגדו בחשד לאי סדרים כספיים. כידוע, ביום ג' השבוע פשטו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה על משׂרדי העיריה בשׂדרות. החשד נגדו, כך עולה מן הפרסומים בעתונות, כפול: (א) הוא חשוד בכך שמסר עבודות מיגון לחברה, בה מועסק אחיו כעו"ד; (ב) הוא חשוד בכך שהתשמש בכספים שהוקצבו למיגון למטרות אחרות. בתגובה לפשיטת המשטרה החליט ראש העיר להוציא עצמו לחופשה, עד שתתקבל החלטה בעניינו.

  לפני שאמשיך, גילוי נאות: מעולם לא הייתי בשׂדרות, איני מכיר אף תושב של העיר (לפחות עד כמה שאני יודע), איני יודע מה המצב בה, וודאי שאין לי מידע על ההתנהלות הכספית של ראש העיר ואנשיו. בכל זאת, אני כן יודע שהעיר נמצאת כבר שנים תחת מתקפת קסאמים. החוויה הקשה שעברה עלי ועל משפחתי במהלך המלחמה בקיץ שעבר היא כאין וכאפס לעומת הסבל המתמשך של תושבי שׂדרות. אני חזרתי זה מכבר לשגרת חיי – הם נאלצים לעלות על ירושלם כדי לפתוח את שנת הלמודים בבטחה יחסית, וכדי לא להניח לשלטונות להתעלם ממצוקתם.אבל איפה פה החדשות הטובות?   בכך שאיש ציבור מוציא עצמו לחופש – נכנס למצב של נבצרות זמנית, אם תרצו – ברגע שהתחילה נגדו חקירת משטרה. אשם או לא אשם, אלי מויאל כבר הוכיח שהוא עומד על מדרגה גבוהה יותר מזו עליה עומדים ראש הממשלה – נגדו יש חשדות כבדים מכל עבר, או הנשׂיא לשעבר – שהפך את ההאחזות בכס למחזה שלא ברור אם הוא יותר מגעיל, מצחיק, או סתם מעורר רחמים.מר מויאל, לעומת זאת, מכיר באמת הפשוטה – מרגע שנפתחה נגדו חקירה רשמית, הוא אינו יכול להמשיך ולמלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. יתר על כן, הוא יודע שמרגע שנפתחה החקירה, היא עלולה להזיק באופן חמור למחאה הצודקת של תושבי עירו. בתנאים שנוצרו, כל צעד מחאה מצדו עלול היה להיות מוצג על ידי השלטון ועושׂי דברו באמצעי התקשורת כנסיון להסיט את תשׂומת הלב מן החקירה. בכך שהוציא עצמו לחופש מיזמתו עיקר מראש את הטיעון האישי נגדו, והרוויח יחסי ציבור חיוביים עבור המאבק המשותף. יתר על כן, העדרו ממשכן העיריה יאפשר לחקירה להתנהל באופן אמין יותר. "האחריות שלי כראש עירייה היא לצאת לחופשה ולהעביר את התפקיד לממלא המקום שלי", צוטט (ב-NRG). "כך גם עובדי העירייה יוכלו לענות לשאלות החוקרים ללא חשש, הם לא חייבים לי כלום". "אם פשעתי אני רוצה לשלם את המחיר ואם לא אז אסיים את החופש ואחזור". כמה פשוט, ככה נכון.ודאי, יהיה מי שיטען שצעד זה אינו אלא הצגה של אדם אשם, שמטרתה לצבור אהדה ציבורית. הואיל ואין לי מושׂג אם כפיו של האיש נקיות, אין לי גם דרך לקבוע אם מדובר בטיעון הגיוני ומוצדק, או בטיעון ציני שׂטני. אם כך ואם כך, הצעד שלו ראוי בעיני. ראש עיר אינו יכול לתפקד תחת חקירה, ויש להניח שהעובדה שלא יהיה נוכח במשׂרדו כל עוד היא מתנהלת, אכן תסייע לחוקרים לעשׂות את מלאכתם במהירות וביעילות. והנימוק האחרון, כמובן, הוא בזכות הדוגמא האישית. אין דרך טובה יותר לחנך למידות וערכים, מאשר בדוגמא אישית. אלי מויאל הציב רף להתנהגות ציבורית. עלינו לוודא שגם משרתי-ציבור אחרים יעמדו בו. ***חוץ מזה, את מעשׂי הרצח בדארפור אין לנו איך לעצור כרגע, אבל מה אנחנו עושׂים בקשר לפליטים?