היום, למקרה שלא ידעתם, נחגג יום הבלוג הבינלאומי השלישי. מדובר ביזמה של שועל אינטרנט ותיק, ניר אופיר, עורך ראשי בתפוז בראשית העשׂור, וכיום סגן נשׂיא ב-blogtv.com. הרעיון פשוט: כל בלוגר/ית ת/ינצל את ההזדמנות להמליץ לקוראים/ות על בלוגים חדשים, שאולי אינם מוכרים להם/ן. המטרה: לחשׂוף מספר גדול ככל האפשר של בלוגים לקוראות/ים רבות/ים ככל האפשר. ה"כללים" – שאינני עוקב אחריהם בקפדנות, אבל אני גם לא מבשל ממתכונים – מפורטים כאן. תהנו.

 ההמלצה הראשונה שלי היא על הבלוג לחץ חברתי בנענע. שני עתונאים צעירים (כרגע ב"הארץ"), יואב ריבק ויאיר טרצ'יצקי, לקחו על עצמם לפתוח בלוג, שמטרתו להביא לידיעת הגולשים "מבט ביקורתי על המתרחש בתפר שבין תקשורת, פוליטיקה וחברה" (כמוצהר בפירוש בפוסט הפתיחה). עם זאת, המאפיין המרכזי של הבלוג הוא מלחמת החרמה שהכריז על "חוק ההסדרים" – אחד העיוותים הגדולים והמזיקים ביותר בשיטת הממשל הישׂראלית. מומלץ מאד למודעים/ות חברתית!

המלצה שניה: תופעת דורפן (2).  כאן מדובר, ללא ספק, בכותב הספורט המוצלח ביותר כיום בשטח. קודם כל, לא ידוע לי על אף כותב בעולם הספורט העברי בו תוכלו לקרוא טור אהבה למנצ'סטר יונייטד בנוסח עלי מוהר, טור נוסף על ניסויים מדעיים שנערכו בשחזור קפיצה לרוחק בנוסח יוון העתיקה, וטור שלישי על רשמים מאליפות העולם לנשים בסומו. וכל זה לפני שהזכרנו פרק שנוסף לספר "שופטים" ממש לאחרונה. למרגלות הטור יש תמיד מבול תגובות, שהוא מהנה כמעט כמו הטור עצמו. לא ידוע לי על עוד מקום במרחבי הרשת העברית בו מתנהלים דיונים על ספורט באוירה כה נינוחה, ידענית ומשועשעת. אני, אישית, מכור.

המלצה שלישי: כוסית עם אובססיית שואה.  למעשׂה, יכלתי להפסיק כאן. עם שם כזה, תרוצו מן הסתם לבדוק מה קורה שם בכל מקרה (זה מה שקרה לי). ובכל זאת: בלוג של היסטוריונית שואה, בעלת מודעות חברתית מפותחת, דעות נחרצות, ולשון משתלחת. חביב עלי במיוחד הפוסט "דמוקרטיה מתפוררת", התוקף את הנוהג המקובל להביא את רפובליקת ווימאר כדוגמא, כשרוצים להעלות נימוקים מדוע דמוקרטיות צריכות להגביל את עצמן על מנת להתגונן מפני הדרדרות למשטר דיקטטורי. חביב עלי גם המוטו של הבלוג (במקור של דאנטה, כאן בתרגום חופשי שלי): המקום החשוך ביותר בגיהנום שמור למי שישב על הגדר בעת משבר מוסרי.

ואחרון חביב – אפלטון של אוֹרי קציר, אושיה בבלוגוספירה העברית. באפלטון אפשר למצוא מחשבות על ענייני דיומא, אנקדוטות היסטוריות (האם ידעתם/ן שלורה אינגלס מ"בית קטן בערבה" היא לא רק דמות אמיתית, אלא גם צאצאית של וויליאם הכובש?), ודיונים ספרותיים. גולת הכותרת היא הפוסט האחרון (נכון לעכשיו), המרכז ימי הולדת של כותבות וכותבי בלוגים בעברית. אם תתגשמנה התקוות, והבלוגוספירה העברית תשמש מקפצה למהפכה הבעל"ט, יכול להיות ש"אפלטון" יכנס לספרי ההסטוריא לא רק בתור פילוסוף יווני.