4 תגובות על הפוסט “חוזרים למקורות”

1. על בהלות וחרדות

   ראשית אומר שעצם הקבלה של שלטון מלוכני בישראל כאפשרות שבהרבה מובנים נשמעת לא פחות סבירה ממה שיש היום מעודדת
   ומהווה פתיחות יוצאת דופן בימינו שהקנאות בשם הדמוקרטיה וחופש הדיבור עברו כל טעם ודעת כמו שמתמצת את זה מאיר אריאל בשירו חיית הברזל "גורסת, דורסת, הורסת, הודקת,
   ומשווקת את זה כחופש דיבור"
   http://www.shiron.net/songView.aspx?ng_id=10312&singer_id=605&song_title=7e316

   ולעניננו, ישנה טעות נפוצה בהבנת התנ"ך כאשר לא מפרידים בין הציוי האלקי (ממצות קידוש החודש בשמות ועד סוף דברים)
   לבין קיומו בפועל ,אפשר לראות זאת במצוות רבות שעם ישראל קיבל אליו,כמו שמיטה ,כיבוש הארץ ועוד .
   גם מצוות המלכת מלך "שום תשים עליך מלך". (דברים יז טז)
   לא קיומה כראוי מה שלא פוסל את עצם השיטה רק את השימוש הלא נכון בה,עוד מקור לחוסר הבנה הוא כל מה שקשור לסמכיות המלך ובעיקר למגבלותיו ,במלכות מתוקנת יש מלך ויש סנהדרין שעל פיהם ורק על פיהם ישק דבר בכל מה שקשור להלכה מה שמפחית ומאחר שההלכה מקיפה את רוב שיטחי החיים וקובעת אמות מידה ליושר וצדק אפילו לגבי הרכוש וחייו הפרטיים של המלך (דברים ט"ז) "לא ירבה לו נשים, לא ירבה לו סוסים, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד "לא כסף וזהב מאוד את היכולת של המלך לנצל את הסמכות שניתנת לא מהיותו שליט יחיד בכל מה שקשור לצד המדיני צבאי. בנוסף במלכות מתוקנת ישנו כהן גדול שלבוש את חושן המשפט ועליו האורים ותמים שדרכם ד' מגלה את רצונו לעמו,ועל כל מהלך צבאי שברצון המלך לעשות הוא שואל באורים ותומים ורק על פי זה פועל,יוצא שגם בתחום הצבאי אין בידו את היכולת לקבל החלטה שתזיק לעם.
   יוצא שהסמכות שישנה ברשות המלך היא לנהל את המדינה בכל מה שקשור לצד שמכונה בתורה דרך ארץ או ישיבו של עולם,לפקח על מצב המדינה לדעת מה קורה בכל מקום ולדאוג לרווחת העם הרוחנית והגשמית לחזק בדיקה של תורה לדאוג שלכל חייל בשדה הקרב יהיה אתרוג
   זה על רגל אחת הנושא מורכב וראוי להתיחסות יותר מעימקה.

   עם יהיה צורך אשמח ללבן את הנושא.

   בברכה שנזכה לראות את דברי הנביא ירמיהו בענינו בקרוב…
   (ירמיהו כ"ג)

   "הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם ה'.
   לָכֵן כֹּה-אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם, הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-ה'. וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת-שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל-נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ. וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם וְלֹא-יִירְאוּ עוֹד וְלֹא-יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם-ה'.
   הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ"

2. בלעם –
   נאה דרשת. אבל השארת כמה קצוות פתוחים, ודוקא במקומות החשובים.

   (א) נאמר שיקום כאן מלך, ונאמר שהוא יהיה צדיק ויעיל. מי מבטיח שגם בנו שיקום אחריו ילך בדרכיו? סקירה של ספר מלכים מלמדת שמבית-דוד צמחו מעט מאד יורשים שעמדו באמות המידה הגבוהות שהציב מייסד השושלת. כבר שלמה, היורש הישיר, דרדר את העם לעבודת אלילים. רחבעם, הבא בתור, הביא לפילוג הממלכה ולמלחמת אזרחים. איך תבטיח שבעוד דור או שניים לא תמצא את עצמך מתגעגע למה שכה דוחה אותך היום? (גם כן מאיר אריאל נ"י, "דמוקראסי", באותו דיסק).

   (ב) אינך מבחין בין מוקדם למאוחר. סנהדרין מעולם לא פקחה על ענייניהם של מלכי בית-דוד, או על כל מלך אחר שבעל ספר דברים היה יכול להעלות על דעתו. "סנהדרין" היא עִברות של מילה יוונית: synhedrion (מלשון "לשבת יחד"). כששלמה הקים מקדשים לעשתורת בירושלם, ורחבעם איים על זקני ישׂראל בשכם, היוונים עדיין היו שקועים בעידן האופל שלהם, ולא ידעו קרוא וכתוב.

   (ג) אורים ותומים אינם ערובה להחלטות מוצלחות בתחום המדיני. המלך חזקיהו אשר "ביי אלהי ישׂראל בטח, ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו" (מל"ב יח ה) שגה מרות כאשר כרת ברית עם מלך בבל, מה שהביא לנפילת הבית בידי הבבלים (שם כ יב ואילך). יאשיהו, מלך צדיק וישר דרך אף הוא, שגה בהחלטה לצאת לקראת פרעה נכה במגידו.
   (ועוד לא אמרנו מילה על מנשה בן-חזקיהו – עובד אלילים, מגלה עריות ושופך דם נקי; או על בניו של יאשיהו, שבימיהם חרב בית ראשון.)

   (ד) אורים ותומים תלוים בכהן גדול, כהן גדול תלוי בבית-מקדש על הר הבית, ובית מקדש על הר הבית אי-אפשר לראות בעין בלתי-מזוינת. האם תסכים שעד אותו היום (בו יתקיימו כל אלה), נניח למלוכה בצד ונסתפק בדמוקרטיא (ישירה, כמובן שישירה)?

3. נראה לי שקוראי הפוסט הזה
   יעריכו את הקישור הבא:
   http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3443995,00.html

   ברכות
   ושנזכה במהרה בימינו

4. כמה הבהרות
   ראשית כל צדקת הכן השארתי קצוות לא סגורים וכלשון חכמנו העיקר חסר מספר לכן הנה קישור http://www.daat.ac.il/DAAT/ezrachut/demokratia/demokratia2.htm
   למאמר שמכיל מידע מקיף על כל הנושא

   בהמשך השתדל לענות על הערותך

   כתיבה וחתימה טובה
   ובירכת גאולה שלמה לכל ישראל

סגור לתגובות.