כותרת בעתון "הארץ" דהיום מדווחת: "מספר הסטודנטים במכללות חילוניות להוראה צונח, מחסור במקצועות ההומניים". מגוף הכתבה (של אור קשתי) עולה שהמצב אינו שונה גם בחוגים לחינוך באוניברסיטאות – שיחד עם המכללות להוראה מכשירים את מורי העתיד בזרם החינוך הממלכתי. המגמה, כמובן, אינה מפתיעה. שׂכר המורים מגוכח עד מעליב, ועד שלא יועלה באופן משמעותי, אין סיבה לצפות לגאות פתאומית בהרשמה ללימודי הוראה, בכל תחום שהוא.
בין שלל הנתונים שמביא המאמר, משכו את תשׂומת לבי במיוחד דבריו של גורם בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, בנוגע לסגירת המסלול להכשרת מורים לתנ"ך: "משמעות ההחלטה היא שבכל המרחב הגדול של גוש דן, לא תהיה הכשרה ברוח החינוך הממלכתי למורים לתנ"ך לחטיבה העליונה… המורים העתידיים של בתי הספר הממלכתיים יבואו ממוסדות ממלכתיים-דתיים… המגזר הממלכתי-דתי מלמד את המקצוע מנקודת מבט אמונית, בעוד שהדגשים במסגרות ההכשרה הממלכתיות הם הרבה יותר היסטוריים." בעיני משקפים הדברים את הרעה החולה של הנפש היהודית המסוכסכת, המעדיפה תמיד ריבים מגזריים על פני מבט מפוכח בפני המציאות. והמציאות היא, שממש לא משנה אם הגישה היא אמונית או הסטורית, כשהרוב המכריע של התלמידות והתלמידים פשוט לא מסוגל להבין מה כתוב.
האמת, קשה להאשים את התלמידים. העברית המקראית אינה כה קרובה לעברית של ימינו, כפי שסוברת בטעות הדעה הרווחת. למעשׂה, מבחינות רבות מדובר בשתי שׂפות שונות, להן אוצר מלים משותף (בחלקו). כל אות ואות במקרא מנוקדת בשלל סימנים, שלרובם אין שום משמעות או ביטוי באוצר התנועות של העברית המודרנית. כל מילה כמעט מעוטרת גם בסימן נגינה – טעם – שרוב הציבור אינו יודע לזהותו, או להשתמש בו, פרט למספר חודשים לפני העלייה לתורה בבר-מצווה. ואילו רק היו שׂמים סימן שאלה בסוף פסוק, היינו יודעים לזהות ביתר קלות את השאלות הרטוריות האירוניות, המצויות במקרא הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב.
והבעיות מרחיקות הרבה מעבר להבנת הנקרא. התנ"ך הוא הרבה יותר מאשר מקור הסטורי או חיבור אמוני. מדובר במסמך המצדיק את קיומה של מדינת ישׂראל (בדקו במגילת העצמאות, כבר בשורה הראשונה), ובמידה רבה במקור ההשראה לעיצוב דמותה. "רוח החינוך הממלכתי", לה חרד כל כך המקור בביה"ס לחינוך, נכשלה בעניין זה כשלון חרוץ. במהלך לימודי התנ"ך שלי עסקנו עד גועל נפש בהשוואות מדוקדקות בין פסוקים, ובחיפושׂ אחר תקבולות כיאסטיות. איש מעולם לא שאל אותנו באיזו זכות טובח אליהו 450 נביאי בעל, מה הם הגבולות המדוייקים של הארץ המובטחת לאברהם, מה ההשלכות של שמיטת החובות על הכלכלה המודרנית, ומה בין דיני גרים שבתורה ליחסי עברים-ערבים במדינת ישׂראל. לטעמי, דוקא אלה השאלות החשובות.
השורה התחתונה היא, שמצב לימודי התנ"ך הוא כלי מצויין לאמוד את חוסנה של החברה הישׂראלית. כיום יש נתק עמוק בין רוב רובו של הציבור לבין ספר הספרים. והמצב הכללי, איך נאמר, גם הוא אינו משׂביע רצון. ביום בו מועמדות ומועמדים יתחרו במרץ על המקומות הפנויים האחרונים במסלול להוראת תנ"ך, נדע ששינינו כיוון ועלינו על דרך הישר.
***
וחוץ מזה, יש להפסיק את השמדת העם בדרפור.
סליחה על חוסר הקשר, אבל יש לך אולי אימייל?
יש: lucius_verus ב yahoo.com (סליחה על העירבול, זה כדי להגן על הכתובת ממנועי קצירה)
אני לא מצאתי תתשובה שחיפשתיי לשם מה יש תנך?
חנה –
אם את שואלת לשם מה כתבו את התנ"ך, הרי שאין לשאלתך תשובה אחת. זאת כיוון שאת התנ"ך כתבו, ערכו וחתמו המון אנשים, לאורך מאות רבות של שנים (לפי חישוב אחד, כ-1500 שנה!)
ודאי שבתנאים כאלה אין תשובה אחת לשאלה "לשם מה יש תנך?"
אני ניסיתי בטור זה לענות על השאלה "לשם מה צריך ללמוד תנך?"
אם התשובה שלי לא ברור לך, אנא שאלי עוד שאלות, ואנסה לענות.
לא הבנתי למה צריך ללמוד תנ"ך ? מה , זה יעזור לנו בעבודה שנעבוד בה בעתיד ? למה צריך ללמוד תנ"ך ? מה חשוב כל כך שנילמד ממנו ?
חן –
משאלתך עולה שמספיק לך ללמוד שרברבות, ותו לא.
מה חשוב שנלמד מן התנ"ך?
מה דעתך על –
מה הקשר שלנו לארץ הזו?
כיצד עלינו לחיות ולהתנהג כדי להיות ראויים, כדי להצליח לחיות בה?
מאילו שורשים יונקת השׂפה שאנו מדברים?
שאלות חשובות בעיני.
מאחל לך שתמצא/י עניין בחייך מעבר לעבודה. מומלץ בחום.
אז אולי באמת תסביר לנו למה צריך ללמוד תנ"ך
הרי עם כל הכבוד אין בזה צורך בעתיד או בכלל …
חן, לינוי (נשמע כאילו באתן יחד…) –
את דעתי על הקשר של התנ"ך לימינו וחשיבותו תוכלו ללמוד כמעט מכל טור כאן בבלוג. קחו זמן, קראו. אתן מוזמנות גם להגיב ולשאול עוד.
אבל פטור בלא כלום אי-אפשר. אנא קראנה שוב את הפסקא הרביעית בטור זה. התנ"ך מהווה צידוק בסיסי לקיומה של מדינת ישׂראל, לא פחות. ודאי וודאי שללא התנ"ך לא היתה שום נפקות לנוכחות הישׂראלית בשומרון וביהודה. מה היינו יודעים על מערת המכפלה לולי התנ"ך? מי הם יוסף ורחל, שקבריהם תופסים מקום כה חשוב בגעגוע ובתעמולה? הם מהתנ"ך.
יותר מזה, מדינת ישׂראל מוגדרת כ"יהודית ודמוקרטית". החלק ה"יהודי" במשוואה נשען אף הוא על התנ"ך. האם אתן יכולות לדמיין יהדות שאין בה לתנ"ך (קל וחומר לתורה) שום דריסת רגל?
וגם אם כל מה שמעניין אתכן בחיים הוא למצוא עבודה שתכניס לכיסכן עוד כמה שקלים, ושאלות לאומיות אינן מעניינות לכן את קצה הביצית, גם אז כדאי לכן ללמוד תנ"ך.
אל תאמינו לי, האמינו לעמוס שפירא, מנכ"ל סלקום:
שפירא יצא גם נגד מגמת הלימודים המעשיים של המכללות: "כמנכ"ל סלקום אני מעדיף בוגר תנ"ך על פני בוגר לימודי ניהול ואסטרטגיה עסקית. בתואר ראשון לא צריך לימודים מעשיים אלא ללמד לחשוב"
הדברים נאמרו בכנס ישׂראל ה-15, בראשית הקיץ, הנה הקישור:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=is20090608_456080
בגרסת הדפוס היה משפט זה בכותרת ממש.
ד"ר אורי אמיתי, ניכר מדבריך כי אתה אוהד מושבע של מקצוע התנ"ך.
אני רואה שתגובותייך הן משנת 2009 והגעתי מעט באיחור אבל אשמח בכל זאת למעט מידע ממך.
אני מאוד רוצה ללמד תלמידי תיכון את מקצוע התנ"ך אך אני לא בטוחה לגביי המסלול אותו אני אמורה לעשות על מנת להגיע למקצוע זה. ישנם חוגים רבים ואפשרויות שונות. האם ללמוד קודם לימודי הוראה? ללמוד "היסטוריה של עם ישראל"? או "מקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום"? מה לומדים כדי להיות מורים לתנ"ך?!?
רז שלום –
המלצתי: תואר דו-חוגי במקרא ובתולדות עם-ישׂראל באוניברסיטא הקרוב למקום מגוריך או ללבך.
תעודת הוראה אפשר להוציא אחרי התואר הראשון (או במקביל לשלב האחרון בו).
החלי ללמוד יוונית עתיקה כבר בשנה א לתאר.
בהצלחה!
שלום רב לך אורי אמיתי.
השאלה -למה צריך ללמוד תנ"ך הולכת ורווחת, ולצערי מקבלת משקל של זילזול וטורח בקרב דור העתיד.
בצדק דוחקים בנוער להתמקד במקצועות הליבה, כשההשכלה לריאלי מעניקה את התובנה שזה –ורק בזה יובטח עתידנו.
אני מזדהה אתך לחלוטין בעניין הזהות שלנו ההולכת ומתכהה, והרי התנ"ך כפסגת היצירה הספרותית מאז ומעולם, הוא גם הקושאן שלנו למהות קיומנו בכלל. חשוב על כן לדעתי, שתרחיב ותשכיל ככל האפשר בסוגיה הנלחמת על הישרדותה בקרבנו.
ובפן האישי: לצערי גם נכדתי בת ה-16 הכריזה שאיננה לומדת תנ"ך, כי איננה מוצאת בכך חשיבות וצורך כל שהם.
אשמח לקבל עצה ממך על פי האימרה: אין נביא בעירו.
צבי שלום –
אני עונה בקצרה, שכן הבלוג נמצא כרגע בשבתון מתמשך.
העצה היחידה שיש לי היא להפוך את לימודי התנ"ך למעניינים יותר. מה שמעניין נלמד ברצון, עם או בלי קשר למידת המעשׂיות שלו. לעצמי אעיד שרוב לימודי התנ"ך שלי בביה"ס היו משמימים למדי.
אותם הדברים ממש אמורים גם לגבי מקצועות אחרים, כמו היסטוריא, שאני מלמד.
הסיבה היחידה שתנך הוא עוד מקצוע חובה זו הנציגות של הדתיים בכנסת שיתנגדו לשינוי המצב
דרך אגב מעצבן אותי שמחייבים גם אתאיסטים מוסלמים ונוצרים ללמוד תנך שה לא מעניין אותנו וזה לא קשור אלינו