בה' באייר ה'תש"ח התאספה בתל-אביב הממשלה הזמנית – ל"ו מנהיגי הישוב העברי, מבן-גוריון ועד שרתוק – והכריזה באופן חגיגי על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. האסיפה כונתה בשם הבלתי-מחייב "מושב מועצת המדינה הזמנית". המסמך שעמד בלב אותה ישיבה, הלא הוא מגילת העצמאות, הסתפק באותו מעמד בכנוי הצנוע "עיתון רשמי מס' 1 ".
הימים היו ימי דחק. המנדט הבריטי התקרב לקצו, והיה צורך מידי למלא את הריק. הממשלה הזמנית לקחה זמן קצר לנשימה, עד שתוכל לבחור אסיפה מכוננת ולחוקק חוקה. בינתיים, כך נקבע, תפעל מועצת מדינה זמנית, אשר תפעיל ממשלה זמנית. קץ הזמניות נקבע לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948. מועד זה חלף עבר, ולא הותיר רושם על איש. הקבוע היחיד שנותר לנו מאותו היום הוא שמה של המדינה: ישראל.
ובכל זאת, המחוקק לא ישב באפס מעשׂ. ההבטחה לקבע חוקה אמנם לא קוימה עד היום, אך במקומה נתנה לנו הכנסת (יורשתה של מועצת המדינה הזמנית) שורה של חוקי יסוד. מעין תחליף-חוקה זמני, נחמה פורתא.
באחד מהתקונים לאותם חוקי יסוד (חוק יסוד: הכנסת, 7א) נקבעו מספר מקרים, בהם מותר לועדת הבחירות המרכזית למנוע מרשימה את ההתמודדות בבחירות לכנסת. אחת הסיבות המפורטות בחוק: אם מצע הרשימה ודעות חבריה שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
דמוקרטיות אנו מכירים כבר 2,500 שנה, מאתונא ועד שוויץ. למרות זאת, התעקשו מחברי המגילה והוסיפו רשימה של עקרונות נאצלים: צדק ושלום; שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי המדינה, בלי הבדל דת, גזע ומין; חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. קשה להתוכח עם כל זה.
אבל מה פירוש "יהודית"?
צוק העתים לא הניח לעורכיו של עיתון מס' 1 לרדת לפרטים. במקום לפרש מדינה יהודית מהי, מסתפקת המגילה במספר רמזים: ספר הספרים הנצחי, תקוה ותפילה, חזונם של נביאי ישראל. התקון לחוק יסוד: הכנסת, בו הוגדרה מדינת ישראל לראשונה כמדינה יהודית ודמוקרטית, אף הוא אינו מרחיב בענין.
והנה הגענו לזמן הזה, ואין אנו בני-חורין להבטל מן המלאכה. אז מהי מדינה יהודית ודמוקרטית?
מספרים על נכרי אחד, שרצה להתגייר. אלא מה? הוא רצה גיור מהיר, ללא עכובים מיותרים. (במונחים של ימינו מדובר בעסקא כלל לא רעה, לפחות עבור רוב אוכלוסית העולם). מה עשה? בא לפני הלל הזקן ובקש שיגיירו, כל עוד הוא עומד על רגל אחת. הלל הזקן, שלא נרתע מימיו מאתגר חינוכי, לא הסס והשיב: מה ששׂנוא עליך אל תעשׂה לחברך; כל השאר? פרשנות . עכשיו לך תקרא! (בבלי, שבת, ל"א א)
אם נסתכל על כלכלת המדינה היום, על חלוקת הקצבאות, על (חוסר) הדאגה ליתום לאלמנה לגר ולחבריהם ועל דבריו של הלל , האם אנחנו מדינה יהודית ?
האם מדינה יהודית אמורה להתנהל עפ"י ההלכה ?
עפ"י איזו הלכה ? ומי הפוסק האחרון ?
גם על דמוקרטית אפשר לזעוק, אבל פה הפרשנות יותר קלה.
בכל מקרה, לדעתי מה שנותר לנו מדברי המועצה הזמנית זה כיוון כללי, אני לא בטוח שהדברים על לשונם ניתנים ליישום שלם בשטח כיום
(עד ביאת משיח מחר כמובן)
שלומפ.
שלום מר פרשי,
ראשית נטלתי לעצמי מרוח בטחון קצר, והנה התברר שהמשיח (שוב) לא בא. נותרנו לעצמנו.
האם ניתן לקרוא למדינת ישראל דהיום "מדינה יהודית"? אינני יודע. ללא ספק, רוב אזרחיה יהודים, ואין לזלזל בכך.
מי קובע הלכה? איש איש לעצמו, בכל מקום בו אינו פוגע בזולתו. במקומות בהם לא ניתן לאפשר חרות מוחלטת, הרוב קובע (ראה הדיון ב"על תנורים ונחשים").
האם אפשר לעשות יותר? בהחלט! אבל מה?
זו נראית לי הבעיה הראשית כרגע, ולשם כך אני כותב. אשמח לשמוע ממך רעיונות בעתיד, ולדון בהם כאן ובמקומות אחרים.
קצר, אחי היקר, זה בעיני המתבונן, הרי הבריאה ארכה 6 ימים ואתה בכזו קלות לקחת לך בעלות על מחר.. ?
ולעניינינו, לעניין ההלכה, דעתי מאוד קרובה לדעתך, גם אני כיפה שקופה, כמותך.
לגבי מה לעשות יותר, שזה העיקר פה מלבד לדבר, אני הייתי משפר את התקשורת בין המדינה והאזרחים. (אני רוצה לקבל באימייל מידע מהכנסת ודיווחים) ומתפלל מדי יום לביאת משיח.
שלך בהוקרה
שלומפ.
מדינת ישראל היא יהודית במידה שבה הסטטוס קוו עם היהדות האורתודוקסית מאפשר לה להיות "יהודית" עפ"י תפיסתה, ודמוקרטית באופן חלקי — תלוי על איזה דמוס אתה מדבר. ודיה לחכימא ברמיזא.